ראש מל"ל: עיכוב מתווה הגז פוגע בביטחון ישראל
יוסי כהן חשף בוועדת הכלכלה כי במהלך "צוק איתן" ניסה ארגון חמאס לירות רקטות על אסדת גז וכי בידי ארגוני הטרור באזור נשק עוצמתי ומדויק יותר מבעבר. "אם לא נפתור את הבעיה עכשיו, אנו מרעים את מצבה הביטחוני של ישראל"
יוסי כהן ראש המועצה לביטחון לאומי המשיך לפרט בפני ועדת הכלכלה את השיקולים הביטחוניים והמדיניים שהובילו לחוות הדעת החיובית בנוגע למתווה. "אני מאמין ביושר שהמתווה הוא בעל מרכיב חיוני וקריטי בנוגע לשיתופי פעולה באזור מול מצרים, ירדן, קפריסין וגם הרשות הפלסטינית".עוד כותרות ב-nrg:
-ניחום האבלים חשף: המחבל קרוב של עריקאת
-"השב"כ מונע מבננו המשך טיפול רפואי בו החל"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לשאלות חברי הוועדה, כהן שב והדגיש כי המל"ל תמכה בפיתוח המאגרים מבחינה אסטרטגית עוד לפני שקיומו של המתווה עלה על הפרק - כבר בחוות דעתה הראשונה שניתנה בפברואר 2014. לבקשת חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרץ) לקבל לעיונן את חוות הדעת, השיב כהן כי הוא ידאג לבלמ"ס אותה ולהעביר אותה אל הוועדה.
לדברי כהן, מה שהנחה את המל"ל בחוות דעתה המעודכנת, בנוסף למעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל, הוא "הצורך הגבוה להגן על נכסי המים הכלכליים של מדינת ישראל, וזאת לנוכח האיומים על אסדות הגז.
"במהלך מבצע צוק איתן נורו רקטות על ידי החמאס, כדי לנסות לפגוע באסדה, אך הם לא הצליחו". לדבריו, "ספק אם הרקטות שלהן היו מחוללות נזק כבד, אבל האמל"ח בידי ארגוני הטרור הסובבים אותנו היום הוא מדגם אחר, מדויק יותר ועוצמתי יותר. בעקבות כך נערכו מגעים חיוביים עם גרמניה ומדינת ישראל, כפי שפורסם, רוכשת ספינות מלחמה נוספות ייעודיות להגנה על המים הכלכליים, וחיל הים נערך כדי לעמוד באתגר הזה".
לאור איומים אלו, הוסיף כהן, "הגענו למסקנה שמדינת ישראל לא יכולה ולא צריכה להישען על ציר אספקה אחד מאסדה אחת שתשמש את כל מדינת ישראל". על דברים אלו העירה יחימוביץ', כי "המתווה פוטר את חברות הגז מהנחת צינור שני לתמר ומסיר את התמריץ לפיתוח לוויתן, בגלל שמאפשר ייצור לפני פיתוחו. המתווה גם מעכב בשנה ממה שהם מחויבות לו היום". כהן השיב כי "יותר חשוב להתמקד בפיתוח אסדה שניה ושדה חדש מצינור שני".
במהלך הדיון ביקשו עוד חברות הכנסת יחימוביץ' ורוזין לדעת אם עלו במל"ל עמדות אחרות, המתנגדות לתמיכה במתווה, ואם כן האם ניתן יהיה לקבלן. "על פי החוק, המל"ל צריך לדבר על חלופות, את ה'איפכא מסתברא', ולהסביר את ההבדלים ביניהן", ציינה יחימוביץ'.
כהן טען בתחילה כי לא היו עמדות המתנגדות למתווה, אך לאחר מכן חזר בו וטען: "אני לא יכול לזכור מהפרוטוקולים שמישהו אמר או כתב חוות דעת מנוגדת". כמו כן, אמר כי יצטרך לאתר אותן לפי מסמכי הפרוטוקול. "מקווה שהיו עמדות מתנגדות, שיכולות לחדד את העמדות התומכות", הוסיף.
יו"ר הוועדה איתן כבל ביקש מכהן מספר פעמים לחדד האם הפעלת ס' 52 מחויבת, כדי לקדם את התהליך המדיני-ביטחוני בין ישראל למצרים, וזה השיב לאחר מספר ניסוחים עמומים, כי כפי שנכתב בחוות הדעת, אם המאגרים לא יפותחו מהר עלול להיווצר נזק למדינת ישראל. "ככל שהבנתי הביטחונית מגעת, אם לא נפתור את הבעיה הזו עכשיו אנחנו מרעים את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל".
כהן אף נשאל האם ניצחונה של חברת החשמל בבוררות שנערכה מול חברות הגז המצריות, כפי דווח הבוקר, עלול להשפיע על הסכמי הייצוא מול מצרים, אך השיב כי אינו מכיר את הדיווחים ועל כן מבקש ללמוד את הנושא לפני שישיב. על פי פסק הבוררות, תפוצה חברת החשמל ב-1.76 מיליארד דולר, בעקבות הנזקים שנגרמו לה לאחר הפסקת אספקת הגז המצרי במהלך 2012 בעקבות פיצוצים חוזרים ונשנים בצינור הגז על ידי בדואים בסיני.
שר האנרגיה לשעבר עו"ד משה שחל, שזומן לוועדה, אמר כי מתווה הגז סביר. "יש בו נקודות חולשה אבל אין מעשה שאין בו מקום לביקורת והערות לו הייתי היום התפקיד הייתי מקבל אותן ההחלטות. חסר בהצעה דבר אחד", הוסיף שחל, "צינור נוסף שיגיע לחוף בצפון. זו בעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה. יש אומץ לב למי שייקח על עצמו סיכון - כל הגז של ישראל מצינור אחד? זה עולה כסף אבל שהמדינה תגיד שעושה את הצינור ושבעלי הזיכיון יכסו את ההוצאה".
אקו"ם