"חשוב שראש המוסד הבא ישמור על המשכיות"
כמה מומחים ששוחחו עם nrg הסבירו כי האתגרים שאליהם יידרש יוסי כהן בתפקידו החדש יכללו את ההתמודדות עם הגרעין האיראני ופיצוח ארגוני הטרור החדשים באזור, כולל דאעש
הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (יום ב') על יוסי כהן כראש המוסד הבא עוררה שאלות בדבר התאמתו לתפקיד ומה ייאלץ לעמוד מולו בשנים הקרובות. כמה מומחים לנושא שיתפו עם nrg את דעתם בסוגיה.עוד כותרות ב-nrg:
- אם העצור מדומא: "השב"כ לא בוחל באמצעים"
- העצה של שוורצנגר לשר הישראלי לאיכות הסביבה
- "התגובה לפיגוע – להשליט בחברון שלטון ישראלי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופ' שלמה שפירא, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, הסביר כי האתגר הגדול של ראש המוסד הנכנס יהיה ביצוע שינויים מבניים שיתאימו את המוסד לתפקידו בעולם המודרני. "הוא יהיה מוכרח לבצע שינויים כאלה, כדי להתמודד עם האיומים החדשים שמולם עומדת ישראל. מטבעם ארגונים חשאיים הם שמרניים, אבל המזרח התיכון עבר שינוי מפליג, וצריך להתכונן לשינויים נוספים", הסביר שפירא.

כך למשל, הוא אמר, "ישראל צריכה להיערך לכך שרוסיה תישאר במרחב הקרוב. היא צריכה להעריך מה ולדימיר פוטין רוצה, אם יהיה כאן עוד זמן רב ואם יהווה איום על ישראל. זה גורם מפתיע וחדש שנכנס לאזור, וצריך להתכונן אליו מבחינת ידע, הבנת הכוח והערכת הסיכונים".
כמו כן, ציין פרופ' שפירא, יצטרך המוסד לבחון אם חיזבאללה מסכן את ישראל יותר בגבול הצפון, או שמא דאעש, הפועל מדרומה של ישראל, מסיני. בנוסף יעקוב הארגון אחרי איראן והעברות הנשק שלה לאויבי ישראל, כולל חיזבאללה, וכן אחרי תוכנית הגרעין שלה. "כל ההחלטות הללו מחייבות הקצאת תקציב ושינויים במבנה הארגון", הסביר שפירא.
המומחים שעמם שוחחנו התבקשו להביע את דעתם על יוסי כהן עצמו, וכן לקבוע אם הוא האדם המתאים לתפקיד הרגיש. פרופ' שפירא למשל הביע קורת רוחב מהמינוי, ואמר כי מדובר בבחירה הטבעית ובאיש הכי מקצועי לתפקיד. "מלכתחילה לא קניתי את הבלונים של הימים האחרונים על מועמד חיצוני מצה"ל. המוסד צריך אדם מקצועי המכיר את המערכת מבפנים, כמו יוסי כהן, שיוכל גם לייצר שינויים ולשמור על המשכיות בארגון. מדובר באדם המתאים ביותר לארגון ברגע זה", הוא סיכם.
אל"מ (במיל') ערן לרמן, ראש חטיבה באמ"ן לשעבר ומי שכיהן עד לפני חודשיים כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי ועבד עם כהן, סירב לענות לשאלות nrg על המינוי, ורק אמר כי "אני מכיר היטב את יוסי כהן, ואני חושב שמדובר מצוין, במי שהכי מתאים לתפקיד. אני מברך מאוד על מינויו ועל החלטת ראש הממשלה".
גד שמרון, איש המוסד לשעבר, ציין כי דווקא שני המועמדים האחרים, נ' ורמי בן-ברק, ראויים לשבח. "עבדתי עם שניהם בעבר, ואני מכיר אותם היטב וסומך עליהם. הם אנשי שטח מצוינים". על כהן הוא ציין מנגד כי "יש לו פחות ניסיון בשטח, ואני סבור שזה דבר שראש מוסד צריך".

שמרון הוסיף כי בפני כהן יעמדו כמה אתגרים, אך הגדול שבהם יהיה איראן. "במזרח התיכון קשה מאוד לספק נבואות ולאפיין את תפקיד המוסד בשנים הקרובות, אך ברור שהמטרה הראשונה והחשובה ביותר שלו היא איראן. כרגע איראן התקדמותה של איראן לעבר הפצצה נעצרה למשך עשר שנים. ברור שתהיה שם הפיכה, והשאלה היחידה היא אם לפני פיתוח הפצצה או אחריה".
מלבד זאת, הוסיף שמרון, המוסד, שתמיד הוביל את הקשרים עם מדינות ערב המתונות, יוסיף לעשות כן – משום שלמנהיגים הערבים תמיד קל יותר לדבר עם ישראל בערוצים החשאים. בנוסף, הוא הסביר, בשנים הקרובות אולי צפויה לקום מדינה לא ערבית נוספת במזרח התיכון – המדינה הכורדית, והיא גם תהיה במוקד העניינים באזור.
פרופ' אפרים ענבר, מנהל מרכז בגין-סאדאת ומומחה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, הסכים כי אחד העיסוקים העיקריים של המוסד בשנים הקרובות יהיה איראן. עם זאת, הוא ציין שגם הטרור האסלאמי החדש, בראשות אל-קאעידה ודאעש, יעמדו על הכוונת של הארגון.
"המוסד ימשיך לעקוב אחרי איראן, יברר אם היא מתקדמת לקראת הפצצה ואם היא מוסיפה לרמות את העולם. בתחום הזה חייבים להשיג מידע חדש כל העת ולעמוד על המשמר". מעבר לכך, הוסיף ענבר, "המוסד יצטרך לאסוף מידע על פרצופים חדשים בארגוני הטרור האסלאמיים שפועלים בסוריה, בעיראק ובמרחב השונה באזור, וזו המון עבודה".
מי שהצטרף לדברים היה סא"ל (במיל') ד"ר מוטי קידר, מומחה לעולם הערבי, שציין כי "מעל כל אתגר אחר של המוסד עומדת איראן. העולם כבר לא יעצור מול טהרן, אלא ישאף לעשות איתה עסקים. ישראל צריכה לעמוד בפרץ הזה ולזהות אם איראן תתקדם לעבר הפצצה".
במקרה זה, הוא הוסיף, "ראש מוסד יצטרך להציע תוכנית מבצעית עצמאית לסיכול ממשי של התהליך, ללא סיוע של העולם. לא מדובר דווקא על תקיפה מהאוויר. לדעתי, זה יהיה עיקר האתגר של יוסי כהן בשנים הקרובות".
ד"ר קידר ציין גם כי "המוסד יצטרף לשב"כ בניסיונות הסיכול של חדירת דאעש לארץ, המוסד מבחוץ ושב"כ מבפנים. התפקיד השלישי של הארגון, שעליו גם רמז ראש הממשלה הערב", חזר קידר על דברי קודמיו, "יהיה היחסים החשאיים עם מדינות בעולם שאין להם קשרים גלויים עם ישראל. אני רק מקווה שהמוסד יעסוק בפעילות מבצעית יותר מאשר בפעילות דיפלומטית. זו המורשת של יוסי דגן, שהיו לו בעיות אחרות – אבל את המגמה הזו שיצר בארגון חייבים להמשיך".