לראשונה: נתניהו ידון במתווה הגז בוועדת הכלכלה
ראש הממשלה, המכהן גם כשר הכלכלה שמעוניין לאשר את מתווה הגז, יענה להסתייגויות חברי הוועדה. נתניהו צפוי לטעון: שיקולי היציבות המדינית וייצוא הגז חשובים משיקולי התחרות במשק הגז
לראשונה מאז החל הדיון הציבורי על מתווה הגז בכנסת ובישראל, יגיע היום (ג') ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה, במקום אריה דרעי שהתפטר בחודש שעבר, אל וועדת הכלכלה ויענה להסתייגויות ולהתנגדויות של חלק מחברי הוועדה בעיקר מטעם האופוזיציה.עוד כותרות ב-nrg:
- אלו האתגרים שיעמדו לפתחו של יוסי כהן כראש המוסד
- הפיגוע בחברון: "גנאדי בסכנת חיים מיידית"
- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מטרת הגעתו של נתניהו לוועדה היא אישור סעיף 52, המאפשר לעקוף את סמכות הממונה על ההגבלים, ולאפשר לשתי חברות הגז 'דלק אנרגיה' ו'נובל אנרג'י' להוות מונופול בתחום הגז בישראל, זאת בהינתן הגבלות מסוימות. על פי סעיף 52 נתניהו ראשי לאשר את המתווה אך ורק לאחר התייעצות עם חברי וועדת הכלכלה, ועל כן נתניהו מחויב להתייצב בפני הוועדה על מנת לאשר את מתווה הגז.
ראש הממשלה צפוי לטעון כי על מתווה הגז לעבור בשל שיקולים ביטחוניים מדיניים, ולהדגיש כי שיקולי היציבות המדינית וייצוא הגז מישראל למצרים עולים בחשיבותם על שיקולי תחרות במשק הגז. נתניהו נהנה מתמיכתה של יו"ר בנק ישראל קרנית פלוג, אשר ציינה כי למרות הסתייגויות מסוימות שיש לה, מדובר במתווה חשוב ויש צורך לאשרו.
בישיבת וועדת הכלכלה בתחילת דצמבר ציינה פלוג כי "בנסיבות הקיימות תומך בנק ישראל באימוץ המתווה. חשוב להכיר בכך שכדרכם של הסדרים המושגים במשא ומתן, המתווה הסופי הינו תוצאה של פשרה ועל כן איננו מביא לשני הצדדים את ההישג המרבי האפשרי מבחינתם, אך מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים", עוד אמרה פלוג כי הרווחים הצפויים ממתווה הגז הם כ-70 מיליארד דולר.
לפנות בוקר הפגינו פעילים המתנגדים למתווה הגז מול בית ראש הממשלה, במחאה על המתווה אשר מבקש נתניהו להעביר ועל אישור סעיף 52. בשעה 9:30, לקראת התייצבותו של ראש הממשלה בפני וועדת הכלכלה בשעה 10:30, יפגינו הפעילים מול הכנסת. ״עדותו של רה"מ ושר הכלכלה נתניהו מביאה לשיא את הפארסה של קידום מתווה הגז", מסרו המתנגדים למתווה הגז. "ההפגנה מול הכנסת נועדה להזכיר כי אזרחי ישראל אינם מוכנים לחתום על מתווה ההון-שלטון שמעביר את נכסי ישראל לידי קומץ טייקונים".
"העדויות של פקידי ממשל בוועדת הכלכלה בשבוע האחרון, לצד חשיפת הספינים של מונופול הגז באשר לחוזים של יצוא למצרים שאינם קיימים, והודעת מצרים כי היא משעה כל יבוא גז מישראל - כל אלו שמטו את הקרקע באופן סופי מתחת לשימוש השקרי בסעיף 52 לעקיפת הממונה להגבלים עסקיים לצורך העברת מתווה מונופול הגז ההרסני", הוסיפו הפעילים.
בשבוע שעבר הגיע ראש המוסד הנכנס, ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, לוועדת הכלכלה ופירט את השיקולים הביטחוניים והמדיניים שהובילו לחוות הדעת החיובית בנוגע למתווה. "אני מאמין ביושר שהמתווה הוא בעל מרכיב חיוני וקריטי בנוגע לשיתופי פעולה באזור מול מצרים, ירדן, קפריסין וגם הרשות הפלסטינית", אמר כהן.
לדברי כהן, מה שהנחה את המל"ל בחוות דעתה המעודכנת, בנוסף למעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל, הוא "הצורך הגבוה להגן על נכסי המים הכלכליים של מדינת ישראל, וזאת לנוכח האיומים על אסדות הגז. "במהלך מבצע צוק איתן נורו רקטות על ידי החמאס, כדי לנסות לפגוע באסדה, אך הם לא הצליחו". לדבריו, "ספק אם הרקטות שלהן היו מחוללות נזק כבד, אבל האמל"ח בידי ארגוני הטרור הסובבים אותנו היום הוא מדגם אחר, מדויק יותר ועוצמתי יותר. בעקבות כך נערכו מגעים חיוביים עם גרמניה ומדינת ישראל, כפי שפורסם, רוכשת ספינות מלחמה נוספות ייעודיות להגנה על המים הכלכליים, וחיל הים נערך כדי לעמוד באתגר הזה".
לאור איומים אלו, הוסיף כהן, "הגענו למסקנה שמדינת ישראל לא יכולה ולא צריכה להישען על ציר אספקה אחד מאסדה אחת שתשמש את כל מדינת ישראל". על דברים אלו העירה יחימוביץ', כי "המתווה פוטר את חברות הגז מהנחת צינור שני לתמר ומסיר את התמריץ לפיתוח לוויתן, בגלל שמאפשר ייצור לפני פיתוחו. המתווה גם מעכב בשנה ממה שהם מחויבות לו היום". כהן השיב כי "יותר חשוב להתמקד בפיתוח אסדה שניה ושדה חדש מצינור שני".
מתווה הגז מעורר סערה במערכת הפוליטית בחודשים האחרונים, כשבין המתנגדים גם חלק משרי הממשלה, אשר נאלצים להתיישר עם המשמעת הקואליציונית, ולא להתבטא נגד המתווה, אשר לדעת רבים אינו משרת את האינטרסים הישראלים.
בתחילת החודש שעבר התפטר שר הכלכלה אריה דרעי מתפקידו והממשלה אישרה פה אחד את העברת סמכויותיו לראש הממשלה נתניהו. דרעי הבהיר כי סיבת התפטרותו היא התנגדותו להפעלת סעיף 52, לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים. "אני מודיע היום על התפטרותי ממשרד הכלכלה. אני עושה זאת בצער, והסיבה היא שלא נמצאה דרך לפתור את הוצאת מתווה הגז לדרך. הודעתי מהיום הראשון במשרד הכלכלה כי לא אחתום על סעיף 52 שמשמעותו עקיפת הממונה על ההגבלים", אמר דרעי. "לא נותרה לי ברירה אלא להתפטר, כי המדינה חייבת לצאת לדרך עם מתווה הגז. המתווה, שפעלתי כדי להכניס בו שיפורים, הוא הרע במיעוטו והמדינה זקוקה למיליארדי השקלים שיכניס לה הגז".
חודשים קודם לכן, במאי 2015, הודיע הממונה על הגבלים העסקיים דויד גילה, על פרישתו מהתפקיד על רקע נסיגת הממשלה ממתווה שגובש עמו לגבי פירוק מונופול הגז הטבעי. מספר שבועות לאחר מכן הציג שר האנרגיה יובל שטייניץ את מתווה הגז, על פיו יהיה אפשר לעקוץ את הממונה על ההגבלים העסקיים, ובספטמבר האחרון אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וחברי כנסת מישראל ביתנו.
על פי טיוטת המתווה, הממשלה תפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שעל פיו: "השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה", ותפטור את "דלק אנרגיה" ואת "נובל אנרג'י" מהסדר כובל ("קרטל") עד לשנת 2025.
הפטור מותנה בכך שבתוך 14 חודשים מחתימת המתווה על 'נובל אנרג'י' ו'דלק אנרגיה' למכור את חלקן בשדות הגז כריש ותנין. אם המכירה תתבצע מוקדם יותר, על החברות המוכרות יהיה לקבל חלק מהתמורה בדרך של תמלוגים בשיעור מרבי של 9% אם יימכרו שדות הגז בתוך פחות מ-8 חודשים, ואם יימכרו שדות הגז בין 8 ל-14 חודשים בשיעור מירבי של 7%. בנוסף, בתוך שש שנים מחתימת המתווה על 'דלק אנרגיה' למכור את אחזקותיה בשדה הגז 'תמר' ועל 'נובל אנרג'י' לדלל את אחזקותיה ל-25%. בנוסף, בחוזים למכירת גז ממאגרי לוויתן ותמר ייאסר להגביל את הקונה לרכוש מהם בבלעדיות, והקונים יוכלו למכור בשנית את 15% מכמות הגז השנתית.
הממשלה עצמה תתחייב לא ליזום חוקים לשינוי מהותי במיסוי על הגז במשך עשור, ובנוסף ייבחן כל שינוי באסדרה של מקטע הגז הטבעי שעלול להשפיע מהותית על כדאיות ההשקעה של 'דלק אנרגיה' ו'נובל אנרג'י'.
אקו"ם