ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו: "אם אספקת הגז תיפגע, המדינה עלולה לקרוס"

בדיון בוועדת הכלכלה, המכשול האחרון לפני אישור מתווה הגז, חשף נתניהו מסמך מסווג שהציג עמדה ביטחונית, לפיה יש לפתח את שדה הגז "בהקדם", והוסיף שאסדות הגז מאוימות. הרצוג תקף: "בתחום הזה נשברים כל הכללים, על מי אתה מגן?"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הבוקר (ג') לועדת הכלכלה כדי להגן על מתווה הגז. במהלך הדיון חשף רה"מ מסמך, עליו חתום אל"מ (במיל') ד"ר אורי כהן, עוזר מנכ"ל משרד הביטחון, בו קבע משרד הביטחון כי יש להפעיל בהקדם את שדה הגז 'ליוויתן' וכי מדובר בנושא של ביטחון לאומי, לצד השיקולים הכלכליים. "יש עדיפות מובהקת לפיתוח שדה לוויתן במועד המוקדם האפשרי", אמר נתניהו.

מטרת הגעתו של נתניהו לוועדה היא אישור סעיף 52, המאפשר לעקוף את סמכות הממונה על ההגבלים, ולאפשר לשתי חברות הגז 'דלק אנרגיה' ו'נובל אנרג'י' להוות מונופול בתחום הגז בישראל, זאת בהינתן הגבלות מסוימות. על פי הסעיף נתניהו רשאי לאשר את המתווה אך ורק לאחר התייעצות עם חברי וועדת הכלכלה, ועל כן נתניהו מחויב להתייצב בפני הוועדה על מנת לאשר את מתווה הגז. מדובר במכשול האחרון של נתניהו בדרך לאישור מתווה הגז.

"אבטחת אספקת הגז חיונית לא רק לתפקוד המדינה אלא אפילו להבטחת קיומה הסדיר לאורך זמן. מדינות בעולם המודרני לא יכולות ללכת לחטוב עצים ביער. כל מדיניות התפעול שלנו בנויה על אספקת דלק וגז. אני לא אומר את זה בגלל שהוזמנתי לדיון. אני הולך לשורה התחתונה: להסביר עד כמה אני רואה באספקת הגז יסוד מוסד בביטחון הלאומי שלנו", אמר נתניהו.

נתניהו ציין כי הקבינט קיבל החלטה ב-2013 הנוגעת לאבטחת המים הכלכליים בישראל, וייעד מיליארדי שקלים לתשתיות בנושא. "מה זה המים הכלכליים? זה לא דגה. זה לא טונה. אבטחת המים הכלכליים זה איך להבטיח את אסדות הגז", אמר נתניהו. "שמנו כסף מתוך הידיעה שחייבים להגן על ביטחון המדינה שלנו. אנחנו לא עושים השקעה דומה נקודתית על מתקן מסוים בשום מקום במדינה. הדבר הזה ממחיש עד כמה זה חשוב. כי אם אספקת הגז תיפגע המדינה יכולה לקרוס", הוסיף. "הדבר הפגיע ביותר זה אסדות הגז".

"קיבלנו עמדה ברורה בעניין ממשרד הביטחון בניגוד למה ששמעתי. יש עדיפות מובהקת לפיתוח שדה לוויתן במועד המוקדם האפשרי. הבסיס לקביעה הזו כולל סיוע ליציבות המשטרי, פיתוח נכס אסטרטגי שיתרום למיסוד השת"פ עם ירדן תוך כדי תלות בישראל, יצירת גיבוי ויתירות במקורות ותשתיות הולכת האנרגיה של ישראל המהווה כיום צוואר בקבוק", הדגיש.

נתניהו חשף בדבריו כי תחנות כוח במדינה ספגו ירי של טילים בעבר. "אף אחד לא חושב שנכון לרכז את כל תחנות הכוח של המדינה במקום אחד. אגב, המקום הזה ספג ירי מכוון של טילים. והירי הזה עוד ישתכלל. לכווץ הכל לתחנת כוח אחת, זה מסוכן מאד וחוסר אחריות. אותו דבר ביחס לאסדות הגז. זה החלק הפגיע ביותר. זו מטרה שאפשר לפגוע בה. המתווה הזה הוא הדרך היחידה לייצר יתירות של כמה שדות ולא להתכווץ לשדה אחד".
 
"היכולת שלנו לייצא גז מעצים את כוחה של מדינת ישראל. נותן בסיס הרבה יותר חזק והופך את ישראל הרבה יותר חסינה ללחצים בינלאומיים שזה גם אינטרס שלנו. אנחנו לא רוצים להיות מדינה תחת חרמות ותחת לחצים. חרמות אנרגיה אינם אפקטיביים. המשוואה ברורה. עוצמה אנרגטית משמעה פחות התערבות בינלאומית".

ראש הממשלה ציין בדבריו כי מספר מדינות בהם ירדן, יוון, מצרים וקפריסין, מעוניינות לקדם שותפות בנושא הגז. "אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שיגיע שליח מיוחד לקהיר לקיים דיון עם המצרים במטרה להשיג פתרון לאתגר שיוצר- מאמין שיושג פתרון לנוכח הצרכים המשותפים".

נתניהו הבהיר כי הוא בעד תחרות, ודווקא בשל כך יש צורך לאשר את מתווה הגז. "אם לא נקבל את המתווה נישאר בלי תחרות בלי שדות גז, בלי ביטחון אנרגטי בלי יכולת לייצא וליהנות מהיתרונות שמעניקים לנו המאגרים.

"אם מדברים על תחרות וגיוון זה היחיד שבא בחשבון. מול כל האופציות הדבר הזה מתבקש, שיקולי הביטחון מחייבים ליתירות ועוד שדות ועוד אסדות, האינטרסים החיצוניים מחזקים את מגמת הייצוא שמחזקת אפשרויות של יציבות באזור. אני מאמין שמכל השיקולים המתווה חיוני לעתידה של מדינת ישראל", אמר נתניהו.

הרצוג לנתניהו: שברת את כל הכללים

יו"ר האופוזיציה תקף בחריפות את ראש הממשלה בתגובה לדבריו, ואמר אני לא מבין עד עכשיו איך כל ההרצאה המפורטת שלך קשורה למחיר הגז לצרכן. איך היא קשורה לפיתוח המשק האנרגיה בישראל".

"לא שכנעת אותנו איך לכל הרוחות זה קשור למחירי לצרכן. איך אפשר לקחת מו"מ עם טורקיה, יוון ומדינות נוספות - וזה קשור למחיר ליחידת חום אחת לצרכן שנקבע במו"מ על ידי ממשלת ישראל או בהסכמים שהיום אנחנו יודעים שהם שערורייתיים. לפתע כאן נשברים כל הכללים ומפעילים סעיף מיושן ששומר על ביטחון ישראל במצבים נדירים. על מי אתה מגן בדיוק? איפה האינטרס של הצרכן? היה ראוי להביא לשולחן את המפגינים ולשמוע מה יש להם לומר. אנחנו נקבל את הדברים במחיר שיכול להיות מופקעים במקום שיופעל פיקוח", הוסיף יו"ר האופוזיציה.
 
"אם אתה מאמין בשקיפות ואספקת מידע לציבור היה ראוי לחשוף את הפרוטוקולים שעמדו בבסיס ההחלטות המקוריות. בנוסף, האם אין פה עקיפה של הסמכות בחוק ההגבלים שקובעת שאם יש מונופול יש פיקוח כמעט טבעי במחיר סביר? טענת שזה היה מנוע תחרות אבל זה לא הגיוני", אמר הרצוג. 

דברי נתניהו:
 

יחימוביץ: גז זה לא כמו פטל

"אנחנו מוותרים על עתודות הגז, וזהו משאב מתכלה. גז זה לא כמו פטל, הוא לא צומח פרא", תקפה ח"כ שלי יחימוביץ' את נתניהו. "ההנמקה לסעיף 52 מסיבות מדיניות וביטחוניות נשענה רובה ככולה על מצרים, ומאז קרה דבר או שניים, התגלה שדה גז אחד ושדות נוספים עתידים להתגלות בשנתיים הקרובות והשבוע קיבלנו סטירה מצלצלת מצרים לא רוצה את הגז שלנו עד שלא יסתיים עניין הבוררות".

"מדוע אתה אומר שהגז באדמה? הגז זורם מתמר כבר שנתיים ויכול להספיק ל-15 שנה כולל ייצוא. כשאתה מתייחס למדינות בהן הגז נשאר באדמה לאיזה מדינות אתה מדבר? לא מכירים אף מדינה כזו. אבל אפילו לשיטתך המתווה חשוב להוצאת הגז, מדוע אין חובת הנחת צינור שני שהיום קיימת בחוק?", אמרה יחימוביץ'

יו"ר וועדת הכלכלה איתן כבל נשא דברים גם הוא קרא בדבריו לנתניהו לעצור את אישור המתווה. "אני מפציר בך אדוני ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש כי לי ברור שהמתווה שאתה מבקש לאשר אינו נכון ואינו ראוי וראש הממשלה הבאה והכנסת הבאה יהיו חייבים לבטלו כי הוא מחזק את הגישה של זה נהנה וזה עוד יותר נהנה. ולא זה נהנה וזה אינו חסר. בתחילת הדיונים הייתי מלא בספקות ועכשיו אני אומר שצריך לעצור את כל מה שאפשר כדי לעצור את המתווה העקום והרע הזה. רה"מ לך לחקיקה ראשית ואל תיתן ידך למה שנראה כקומבינה עקומה".

עשרות הפגינו מחוץ למשכן הכנסת

במקביל לדיון המתנהל בתוך הכנסת, מפגינים כמה עשרות פעילים המתנגדים למתווה מול משכן הכנסת, ומאשימים את נתניהו במכירת נכסי ישראל לידי קומץ טייקונים. ״עדותו של רה"מ ושר הכלכלה נתניהו מביאה לשיא את הפארסה של קידום מתווה הגז", מסרו המתנגדים למתווה הגז הבוקר. "ההפגנה מול הכנסת נועדה להזכיר כי אזרחי ישראל אינם מוכנים לחתום על מתווה ההון-שלטון שמעביר את נכסי ישראל לידי קומץ טייקונים".
 
מתווה הגז מעורר סערה במערכת הפוליטית בחודשים האחרונים, כשבין המתנגדים גם חלק משרי הממשלה, אשר נאלצים להתיישר עם המשמעת הקואליציונית, ולא להתבטא נגד המתווה, אשר לדעת רבים אינו משרת את האינטרסים הישראלים.

בתחילת החודש שעבר התפטר שר הכלכלה אריה דרעי מתפקידו והממשלה אישרה פה אחד את העברת סמכויותיו לראש הממשלה נתניהו. דרעי הבהיר כי סיבת התפטרותו היא התנגדותו להפעלת סעיף 52, לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים. "אני מודיע היום על התפטרותי ממשרד הכלכלה. אני עושה זאת בצער, והסיבה היא שלא נמצאה דרך לפתור את הוצאת מתווה הגז לדרך. הודעתי מהיום הראשון במשרד הכלכלה כי לא אחתום על סעיף 52 שמשמעותו עקיפת הממונה על ההגבלים", אמר דרעי. "לא נותרה לי ברירה אלא להתפטר, כי המדינה חייבת לצאת לדרך עם מתווה הגז".

במאי 2015 הודיע הממונה על הגבלים העסקיים דויד גילה, על פרישתו מהתפקיד על רקע נסיגת הממשלה ממתווה שגובש עמו לגבי פירוק מונופול הגז הטבעי. מספר שבועות לאחר מכן הציג שר האנרגיה יובל שטייניץ את מתווה הגז, על פיו יהיה אפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, ובספטמבר האחרון אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וחברי כנסת מישראל ביתנו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg