המצבה הוכיחה יהדות: משפחה מפרו תעלה לארץ
7 בני משפחה שביקשו לעלות לישראל, ניסו במשך זמן רב להוכיח כי הסבתא-רבה של המשפחה הייתה יהודיה. בסופו של דבר אישר בג"ץ את עלייתם, לאחר שהציגו צילום מקבר הסבתא, שעליו נחרט מגן דוד
שבעה אזרחי פרו בני משפחה אחת שלה שורשים יהודים, הוכרו ביום ראשון האחרון על ידי בג"ץ כיהודים, וזאת לאחר דיון ממושך שעסק בגורלה של קהילה יהודית נידחת בדרום אמריקה, ובמדיניות משרד הפנים בכל הנוגע לחוק השבות.עוד כותרות ב-nrg:
- האזינו בעצמכם: אדל העתיקה משיר כורדי?
- אלו האתגרים שיעמדו לפתחו של יוסי כהן כראש המוסד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העתירה הוגשה בשנת 2012 על ידי "אנשים שנולדו וגדלו אי-שם במרחבי פרו ומבקשים לעלות לישראל מכוחו של חוק השבות", כפי שנכתב בסקירה של השופטת דפנה ברק ארז, שעמדה בראש ההרכב שדן בעתירה.
העותרים טענו כי אורטנסיה, סבתא רבא של בני המשפחה, הייתה יהודיה. עובדה זו, לטענת העותרים, מקנה להם זכות לעלות לארץ. אלא שמשרד הפנים החליט שלא לקבל את בקשת הזכאות שלהם, וזאת למרות שעד שנת 2009 עלו לישראל נינים אחרים של אותה סבתה רבא.
הסיבה לשינוי בעמדת משרד הפנים נעוצה במחקר היסטורי עדכני שקבע כי היהודים בעיר איקיטוס בפרו, בה התגורר הסבא רבא רמון לוי, הגיעו לאזור בשלהי המאה ה-19 ממרוקו ונישאו לנשים מקומיות. עובדה זו מוכיחה לטענת המשרד כי אורטנסיה אינה יהודיה על פי ההלכה, וכתוצאה מכך, גם צאצאיה.
העותרים טענו מנגד כי מבירור נוסף שערכו עלה כי אורטנסיה נולדה למעשה בספרד והיגרה עם משפחתה עוד כשהייתה תינוקת לפרו. לתמיכה בטענתם הציגו העותרים ראיות על כך ששמות המשפחה שנשאו בני משפחתה של אורטנסיה הם שמות אשר נשאו אנוסי ספרד, יהודים, כפי שמלמד מחקר השמות של צאצאי האנוסים. בנוסף טענו העותרים כי אורטניה נהגה להדליק נרות שבת ושמרה על מנהגים יהודיים נוספים.
כראיה מרכזית נוספת ליהדותה של אורטנסיה הציגו העותרים צילום של קברה, אשר על מצבתו מופיע מגן דוד. הם טענו כי על קברן של נשותיו הנוספות של הסבא רבא רמון לא צויירו מגיני דוד.
בהמשך לכך, טענו העותרים שבית הקברות שבו נקברה אורטנסיה הוא בית קברות יהודי המשרת את הקהילה. הם אף טענו כי עמדת משרד הפנים מתבססת על "נרטיב כללי", ולא על אינדיקציה ספציפית הנוגעת למשפחתם של העותרים.
"לא ניתן להעניק למחקר אקדמי היסטורי מעמד של ראיה 'חלוטה', הגוברת על ראיות קונקרטיות שמציגים מבקשי המעמד", קבעה השופטת ברק ארז. "המשיב (משרד הפנים – א.ס.) אף לא הצביע על ראיה לפיה גם קברים של בני משפחה שאינם יהודים סומנו במגן דוד".
היא הוסיפה כי משרד הפנים צריך להבחין בין קהילות יהודיות בגולה בהן התנהל רישום מסודר אודות חבריהן, לבין מקומות שבהם כלל לא הייתה קהילה יהודית. "המורכבות של החיים היהודיים בעת החדשה יצרה דפוסים שונים של חיים, גם בקהילות רחוקות, ואף מחוץ לקהילה יהודית כלל.
"מטרתו של חוק השבות הייתה לאפשר קליטתם של יהודים מרחבי תבל בישראל לא רק כאשר אלו חיו במסגרת של חיים יהודיים מאורגנים, במדינה שבה התנהל רישום מסודר ביחס ליהדותם של אזרחיה הבה לא נמיר את השאלה 'מיהו יהודי' בשאלה 'מהי קהילה יהודית'".
בהרכב שדן בעתירה ישבו גם השופטים אסתר חיות וחנן מלצר. הם הצטרפו לדעתה של השופטת ברק ארז, אולם נימקו זאת בכך שבני משפחה אחרים, שהם צאצאיה של הסבתא רבא אורטנסיה, כבר קיבלו אישור לעלות לארץ, לפני שמשרד הפנים שינה את עמדתו.
"מדובר בהוריהם של העותרים, באחיהם וכן בסבים ובסבתות שלהם שהוכרו כיהודים ועלו ארצה. מידת הפגיעה באינטרס של העותרים בעקבות דחיית בקשתם, מצדיקה ראיות מנהליות בעוצמה גבוהה מזו שהביא משרד הפנים לשם סתירת חזקת הזכאות העומדת להם", כתבה השופטת חיות.
עו"ד מיכאל קדר, שייצג את העותרים ביחד עם עו"ד שרה ויינברג, אמר היום ל-nrg: "השורה התחתונה של ההחלטה היא שמדובר בהקלה ליהודים שמגיעים ממקומות שבהן אין קהילות יהודיות מסודרות. לכן הראיות שמשרד הפנים דורש מאותם יוצאי קהילות צריכות להיות בהתאם. במקרה כזה, אם יש מגן דוד על המצבה נטל ההוכחה עובר לידי המדינה.
"אם בן אדם מגיע ממדינה כמו ארה"ב ואין לו ראיות נוספות מעבר לכך, אז ההחלטה של משרד הפנים הייתה יכולה להיות סבירה".
אקו"ם