חוק העמותות גורר עימות: משבר קואליציוני בפתח?
בכולנו מאיימים לטרפד את חוק העמותות של שקד וגם בליכוד הביעו מורת רוח: "ידידי ישראל בגרמניה מזהירים מפניו". וגם: ההסכם הסודי שרקח נתניהו להבטחת בחירתו לראשות המפלגה וההתלבטות של ראש הממשלה בסוגיית הגז
פוטנציאל החיכוכים של קואליציית נתניהו הרביעית נמוך משמעותית בהשוואה לזה של הממשלה הקודמת שלו, שנעה כזכור מפיצוץ למשבר ומריב למלחמה על בסיס יומי כמעט. למעשה, הקואליציה הנוכחית נחשבת לקונצרט שקט ומשמים במתנ"ס שכונתי לעומת הרעש מחריש האוזניים שיצרה קואליציית לפיד־בנט־לבני. ובכל זאת, גם בכנסת הנוכחית השותפים הקואליציוניים לא נמנעים ממשברים מזדמנים, בעיקר כשמדובר בדגלים שהובטחו בריש גלי במהלך מערכת הבחירות וקודמו במסגרת המשא ומתן הקואליציוני.
עוד כותרות ב-nrg:
- צעיר אתיופי: "הצבא מפלה אותי כי אני שחור"
- כשאובמה הגיב לבלוג של הפליט הסורי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאחורי הקלעים, על רקע השקט ששרר בכנסת לרגל חג החנוכה, התנהל השבוע ויכוח קשה על אחד החוקים הנפיצים ביותר שעל סדר יומה של הכנסת – חוק העמותות של שרת המשפטים איילת שקד ושל הבית היהודי. מדובר בהצעת חוק המבקשת להטיל חובות שקיפות מוגברות על עמותות השמאל, אך גרסתה מרוככת בהרבה בהשוואה לאלו שהועלו בכנסות הקודמות.
ההצעה אינה מזכירה כמובן במפורש את עמותות השמאל, אלא קובעת שכל עמותה שחצי מתקציבה לפחות מגיע מכספי מדינות זרות או גופים מדינתיים תיכלל בהצעת החוק החדשה. החובות שיוטלו על העמותות כוללות את הדגשת העובדה שהן ממומנות בכספי מדינות זרות, ופירוט של המדינות התורמות בכל מסמך רשמי שהן מוציאות. כמו כן ייאלצו אנשיהן לענוד תג מיוחד בבואם למשכן הכנסת, בדומה לתג שנושאים הלוביסטים.
אלא שמה שנראה כמו חוק שצפוי לעבור בקלות יחסית בקואליציית הימין הנוכחית נתקל השבוע במחסום פוליטי ענק: התנגדות נחרצת לחוק מצד סיעת כולנו של משה כחלון - וגם בתוך הליכוד יש לא מעט גורמים שמביעים אי נחת מהצעת החוק.
בלי שתיאמו ביניהם ביקרו בימים האחרונים בגרמניה שניים מבכירי המערכת הפוליטית בישראל – יושב ראש הכנסת יואל (יולי) אדלשטיין ושרת המשפטים שקד. לביקורת הקשה ששניהם שמעו שם ביחס להצעת החוק הם לא התכוננו מראש. היא הפתיעה אותם. המסר שהעבירו להם קבוצות של ידידי ישראל בפרלמנט הגרמני הוא שהנזק הציבורי שייגרם למדינת ישראל יהיה בלתי נתפס אם חוק העמותות אכן יאושר בכנסת.
באותן קבוצות גרמניות המשיכו והסבירו שבימים שבהם שמדינת ישראל נלחמת בחירוף נפש נגד החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרים, שמוגדרת כאן כמעין חרם, מחוקקת ישראל חוק חרם משלה לסימון ארגונים. "איך אתם מבקשים עזרה מאיתנו כדי להתמודד נגד החרם, בזמן שאתם עושים בעצמכם בדיוק את מה שאתם מתקוממים עליו?" שאלו ידידי ישראל בגרמניה.
אלא שמבחינת שקד, השטיפה הגרמנית היא עוד החלק הקל בדרכו של חוק העמותות. החלק המסובך באמת הוא הפוליטי, כאן בארץ: סיעת כולנו של השר כחלון העבירה השבוע לשרת המשפטים ולאנשי הבית היהודי מסר שלפיו כל עוד החוק נשאר במתכונתו הנוכחית – במפלגה הדתית־לאומית יכולים לשכוח מתמיכת חברי כולנו. "אל תיקחו אותנו בחשבון", הבהירו בכולנו.
מי שמוביל את ההתנגדות לחוק הוא יושב ראש הסיעה, ח"כ רועי פולקמן, שהסביר בשיחות שקיים עם אנשי הבית היהודי כי אמנם גם הוא סולד מהפעילות של העמותות השנויות במחלוקת שהחוק אמור לחול עליהן, "אלא שהחוק הזה גם ככה לא מונע מהעמותות לקבל תרומות".
בדבריו לאנשיה של שקד הוא גם אמר ש"חלק גדול מהעמותות הקיצוניות לא נכנסות כלל בגדרי החוק, מכיוון שהמימון שהן מקבלות ממדינות זרות לא מגיע לרף שנקבע. מנגד, הנזק הבינלאומי שנגרם לדימוי של ישראל הוא גבוה. כשלוקחים את התועלת המועטה מהחוק ומציבים מולה את הנזק הרב שהוא גורם, המסקנה היא שהחוק הזה פשוט רע. לכן לא נאפשר לחוק הזה לעבור, בטח לא כמו שהוא מנוסח כרגע".
לנימוקים של פולקמן כדאי להוסיף את דברי חבר סיעתו ח"כ מייקל אורן, שהסביר שהחוק מעורר תרעומת קשה במוסדות הממשל בארה"ב. לדברי אורן, החוק מכניס את ישראל למועדון של מדינות דיקטטוריות כמו ונצואלה ורוסיה, שחוקקו אף הן חוקים סביב הנושא.
אלא שההתנגדות לחוק אינה מסתכמת בסיעת כולנו. בעקבות ביקורו בגרמניה הביע גם יושב ראש הכנסת אדלשטיין את מורת רוחו מהחוק, לפחות בשיחות סגורות. הנימוק המרכזי מבחינתו הוא עניין הממלכתיות, שלגישתו הוא אמור לייצג, ובמקרה הזה הוא מתקשה לעשות כן. צרפו לכך גם התנגדות מכיוונו של ח"כ בני בגין, אף הוא מהליכוד, וקיבלתם תסבוכת לא פשוטה, שכרגע לפחות אינה נראית פתירה.
מנגד, בסביבתה של שקד הזכירו כי לא מדובר בחוק שמונע את המימון של אותן עמותות, אלא בסך הכול מגביר את השקיפות בהתנהלותן. "איפה מתחבאים גדולי התומכים בשקיפות, כמו סתיו שפיר, שדרשו מלוביסטים לענוד תג זיהוי? עכשיו, כשמדובר בעמותות השמאל, הם תוקפים בחריפות יוזמה דומה", אמרו בלגלוג בבית היהודי.
אך חשוב מכך, במפלגה הדתית־לאומית מנפנפים בהסכם הקואליציוני, שנקבע בו מפורשות שיחוקק חוק העמותות. ברגע שמתחילים לשחק עם סיכומים שנחתמו בהסכמים הקואליציוניים, הזהירו שם, זה עובד לשני הכיוונים - ומכאן קצרה כבר הדרך לבלגן קואליציוני.
חברי כנסת ושרים בליכוד שבחנו את התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור לבחירות לתפקיד יושב ראש מרכז המפלגה גילו תופעה מוזרה ולא מוכרת: שקט מוחלט. בדרך כלל - בשנים האחרונות לפחות - לא היה אירוע פנים־ליכודי או התמודדות פנימית כלשהי שנתניהו לא עסק בהם. הבחירות הקודמות לראשות מוסדות התנועה, הפריימריז לרשימה, היוזמה לשינוי שיטת הבחירה – בכל אלו ועוד היו נתניהו ואנשיו מעורבים עד צוואר, לפני ומאחורי הקלעים.
הפעם, לעומת זאת, אין קול ואין עונה. שום התערבות, אפס גישושים, התעלמות מוחלטת כמעט. "הוא נראה רגוע מדי", אִבחן השבוע אחד מחברי הכנסת של המפלגה את התייחסותו של נתניהו לנושא. אלא שמתברר שלא במקרה ראש הממשלה מושך את ידיו מסיפור הבחירות למרכז: מבחינת נתניהו, רק עניין אחד מטריד את מנוחתו בנוגע להתמודדות על ראשות המרכז – מה יעשה יושב ראש המרכז החדש עם ההצעה שמבקשת להקשות על נתניהו להיבחר שוב לראשות הליכוד.
לפי ההצעה, יושב ראש הליכוד יידרש לזכות ברוב של 60 אחוזים בבחירות לראשות המפלגה אם יבקש להתמודד בפעם השלישית לתפקיד. במילים אחרות, התיקון הזה בחוקת הליכוד מיועד למנוע מנתניהו להמשיך לעמוד בראשות המפלגה.
אלא שבליכוד יש מי שטוענים שנתניהו כבר פתר בשקט את המכשול הזה, ולכן הוא לא מתערב בבחירות לראשות המרכז. "ראש הממשלה נפגש לאחרונה עם שלושת המועמדים המובילים לתפקיד - צחי הנגבי, חיים כץ ודודי אמסלם - וקיבל מכל אחד מהם הבטחה שהסעיף לא יקודם לאחר הבחירות למרכז", טען השבוע בכיר בליכוד.
נשאלת השאלה: מה נתניהו היה יכול להבטיח לכל השלושה יחדיו שיגרום להם להתחייב כאיש אחד להסיר את הסעיף מסדר היום? התשובה נמצאת בתחילת הדברים. השקט מכיוונו של נתניהו הוא הפתרון לקושיה.
נתניהו התחייב להסיר את ידיו מהבחירות למרכז, ולא לסייע או להפריע לאף מועמד. "כשאתה פונה למישהו מאנשי נתניהו ושואל אותו על הבחירות למרכז, הוא עונה מיד בבהלה שהוא לא מתערב ושהם לא עוסקים בזה", תיאר בחיוך אחד מחברי הכנסת בליכוד, "רק זה חסר לו, שמישהו מהמועמדים יחשוב בטעות שנתניהו עוזר למועמד אחר, ובבת אחת כל ההבנות שהשיג נתניהו עם המתמודדים יקרסו לו מול העיניים".
מילה אחת נוספת על נתניהו, הפעם דווקא בנוגע למתווה הגז ולהופעה של ראש הממשלה בוועדת הכלכלה: שתי דעות נשמעו השבוע בסביבתו של נתניהו, והראשונה אמרה כך - ועדת הכלכלה ישבה במשך שבועיים וקיימה שימוע בנושא. אין לך שום צורך לחכות עד לשבוע הבא, שבו תקיים הוועדה את ההצבעה הסמלית ותודיע שהיא מתנגדת להפעלת סעיף 52, שעוקף את הממונה על ההגבלים העסקיים. הדבר הכי נכון הוא לחזור למשרד בזה הרגע ולחתום על הסעיף, ושכולם יחפשו אותך. תפקידך בסיפור הסתיים, אין עוד צורך להמתין.
העמדה המנוגדת אמרה כך: הרי עברנו כבר את הזובור הפוליטי והתקשורתי, והגענו כבר עד לכאן. מה היא כבר המתנה של עוד כמה ימים כדי למנוע את קצה־קצהו של טיעון, במסגרת העתירה שבכל מקרה תוגש לבג"ץ, נגד תקינותו של ההליך? "ולדימיר פוטין ככל הנראה היה חותם על זה באותו הרגע", הוסיפו מצדדי הגישה השנייה, "אתה תחכה". נתניהו החליט לחכות.
אקו"ם