ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

כך כמעט סיכלה מילה אחת את הסכם האקלים ההיסטורי

עורכי הדין האמריקאים שמו לב אתמול שאחת המילים בטקסט הסופי שונתה, ועשויה הייתה להטיל מחויבות חוקית על וושינגטון ליישום ההסכם. במהלך המו"מ הקדחתני לשינוי המינוח הסופי, קרי הכריז כי אם הנוסח לא ישונה – ארצו לא תתמוך בהסכם

שבועיים של דיונים מתישים ובלתי פוסקים, שנות הכנה רבות, שיחות בחדרים סגורים ופשרות לאינסוף – הכול כמעט ירד לטמיון כאשר מילה אחת בלבד איימה למוטט את ההסכמה על טיוטת הסכם האקלים שהוצג אתמול (שבת) בצרפת.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- עוד תקרית בין רוסיה לטורקיה: ירי בים האגאי
- שוודיה מפולגת: מה עושים עם הפליטים?
- צפו: הכייס מציל את הנשדד ממוות בטוח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במשך כמה שעות היה נראה שהמומנטום לקראת קבלת הסכם עומד להיעצר, לאחר שעורכי הדין מטעם הממשל האמריקאי גילו מוקדם בבוקר שבטקסט הוחלפה אחת המילים, במכוון או לא, והשינוי הזה עשוי להיות הרה אסון.

ההכרזה על הסכם האקלים (צילום: רויטרס)
 
עמוק תוך המסמך, בסעיף 4, הוכרז באחת השורות שהמדינות העשירות יותר יציבו מטרות כלכליות רחבות טווח כדי לקצץ בזיהום הנובע מפליטות גזי חממה. המילה שבה השתמשו בטקסט זה הייתה Shall, בעוד שבגרסאות קודמות הנוסח כלל את המילה Should. זה נשמע כמו שינוי קטן, מינורי, שלא אמורה להיות לו משמעות מיוחדת. עם זאת, בשפת הסכמי האקלים של האו"ם, למילה הראשונה יש משמעות משפטית מחייבת, בעוד שלמילה השנייה אין.

הייתה לכך משמעות גדולה יותר בעיני האמריקאים, פנימית יותר: אם אכן מדובר בהסכם מחייב, יהיה הממשל של הנשיא ברק אובמה להביא אותו לאישור הסנאט, הנשלט בידי הרפובליקאים, ואז לא ידוע מה יהיה. אתר "פוליטיקו" האמריקאי, שפרסם את הסיפור, אף ציטט את מזכיר המדינה ג'ון קרי כאומר בסוגיה זו כי "כאשר הסתכלתי על זה אמרתי: 'אנו לא יכולים לעשות זאת, ואנו לא נעשה זאת. או שזה ישתנה, או שהנשיא אובמה וארה"ב לא יוכלו לתמוך בהסכם הזה".
 
כך החלה מהומה בצרפת: השעון החל לתקתק, הפגישה הסופית לקראת חתימת ההסכם נדחתה והנציגים האמריקאים ניסו בכל כוחם לשנות פעם נוספת את השפה שבה נוסח המסמך. תומכי ההסכם חששו שפתיחתו מחדש תוביל לזרם של בקשות לשינויים מטעם מדינות אחרות. בתסריט קיצוני, כל ההסכם עשוי היה להתמוטט.

בסוף הצליחו האמריקאים לשכנע את המארחים הצרפתים בנחיצות בקשתם, ונציג הצרפתים קרא את השינוי באולם האספה הגדול, בין שאר פרטים טכניים שהוא נבלע בתוכם. ייתכן שתרמה לנכונות הצרפתית גם העובדה שארה"ב בכל זאת אחת המדינות החשובות ביותר ליישום ההסכם, וללא חתימתה הייתה נחשבת הפסגה לכישלון.

כמה דקות לאחר מכן הודיע שר החוץ הצרפתי לורן פביוס על חתימת ההסכם ההיסטורי, שבו תמכו 196 ממשלות, כמעט מכל המדינות בכדור הארץ.

בכיר אמריקאי שדיבר עם "פוליטיקו" על השיחות בצרפת סיפר כי הן היו "קשות", וציין כי זה לא רק היה בשל ניסוח ההסכם. בכיר אחר אמר כי בהתחשב בלחץ שעברו הצרפתים שניסחו את ההסכם, טעות כזו עוד מובנת - אולם המכשול העיקרי היה הסינים וההודים.

אנשי הממשל התווכחו עד אמצע שעות הצהריים עם נציגי ניו-דלהי ובייג'ין על נקודה אחת חשובה ביישום ההסכם: כיצד לדאוג לכך שהוא אכן ייאכף, וכיצד להעביר את מיליארדי הדולרים שהובטחו למדינות העניות יותר כדי שיוכלו להתמודד עם איומי שינויי האקלים.

יש הבדל מהותי בין סין, ארה"ב והודו: השלוש, לפי סדר זה, הן המזהמות הגדולות בעולם. אך בעוד שארה"ב נחשבת לכלכלה מפותחת, השתיים האחרות עוד מתפתחות ותלויות בדלקים שונים כדי לפתח את כלכלתן ולהרים את אזרחיהן מעוני.
 

בפגישות סגורות שנערכו על גיבוש ההסכם בתחילת השבוע הודיעו נציגי שתי המעצמות כי הם מתנגדים לרבים מההגבלות שביקשו המדינות המתקדמות להטיל. אתמול בבוקר עוד נראו הנושאים והנותנים הבכירים של אובמה משוחחים עם הנציגים הסינים, במטרה לשכנע אותם לחזור בהם מסירובם.

לבסוף, כמה דברים גרמו לסינים ולהודים לחזור בהם: ראשית, האמריקאים ניסו להמתיק את הגלולה המרה מבחינתם ולהבטיח להם כי יתייחסו אליהם בהקשרים שונים כמו מעצמות מפותחות אחרות, ובהן ארה"ב; שנית, זיהום האוויר הנרחב בסין בשבוע האחרון, שסגר חלקים מבייג'ין, גרם להרהורים בקרב אנשי הממשל הסיני; שלישית, ראשי שתי המדינות לא רצו להיתפס כנבלים שגרמו לסיכול ההסכם.

אבל לטענת "פוליטיקו", המרכיב החשוב ביותר בהחלטה הסינית וההודית היה גודל הקואליציה שהצליחו האיחוד האירופי וארה"ב לגבש, ובהן מדינות איים שונות, שחוששות מאוד מעליית מי הים כתוצאה מנמיסת הקרחונים וההתחממות העולמית. בסוף השבוע האחרון עלה מספר המדינות בגוש זה על מאה, מה שהפחית מאוד את כוח המיקוח של מתנגדות ההסכם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg