למה הימין צריך לאהוב את "בצלם"?
פעולותיו של הארגון הקיצוני בארץ ובעולם מבריחים ממנו את השמאל המתון שמסרב להצטרף לחגיגת הצביעות ועדיין אוהב את המדינה. יש שיגידו שזה תחילת אפקט הפרפר
פעילים וארגוני ימין בישראל, דוגמת "ישראל שלי", גייסו את הגולשים הישראלים שהצליחו לטרפד את זכיית "בצלם" במענק הולנדי לזכויות אדם: פרס ה"טוליפ". משרד החוץ בהולנד היה ער לקמפיין בישראל ולדו"חות שקיבל על "בצלם", ומי שזכה בפרס של 100 אלף יורו, לשמחת ישראל, היה ארגון ממאוריטניה הפועל לביטול העבדות. זהו ניצחון טאקטי אחד במערכה, אבל הרווחנו עוד ניצחון משמעותי.ובכל זאת, משהו השתנה בשיח הציבורי מאז שעמירה הס החלה לטעון שצה"ל יורה בחפים מפשע ושותל סכינים בידיהם, ומאז שאבנר גבריהו מ"שוברים שתיקה" החל להדריך משלחות מאירופה בחברון. אין כמעט בית בישראל שמסכים להצמיד לבניו דימוי דמוני כפי ש"בצלם" ו"שוברים שתיקה" מתאמצים לשווק.
"בצלם" ממשיך לקעקע את אמינותו, ומאיים לקעקע את אמינותו של השמאל המתון. המותג שלו, ושל אחיו התאום "שוברים שתיקה" – גורם לשמאל הפרגמטי לזלוג לעבר הימין. תפנימו: דווקא אויב מר מתוכנו, גיס חמישי, הוא זה שמצליח לגרום לשמאל לימן את דעותיו ולייצר רקמה אנושית פחות שסועה והרבה יותר הומוגנית מבעבר. יש שיגידו שזה תחילת אפקט הפרפר.
כמותג, ארגון ״בצלם״, שגזור מהביטוי "צלם אדם" הפך בעינינו למושג ציני של בגידה באמת ובמולדת, בגידה בערכי אדם ובעיקר בגידה בכל חייל ישראלי ומשפחתו. נכון, מאסנו בארגון ״בצלם״ ומצלמם האנטי ישראלי. מאסנו בשקרים, בסילופי עובדות ובתקיעת הסכין בגבם של ילדינו, החיילים, שהם פניו של צה"ל. ובכל זאת, ככל ש"בצלם", עם מנועי הצמיחה של ה-BDS ודומיו, תוקפים אותנו בעולם – כך אנחנו כאומה מרוויחים שינויים בקואורדינטות של השמאל.
אחד מהסממנים הנוספים לשינוי הוא העלייה העקבית של מפלגת "יש עתיד" בסקרים. יאיר לפיד מקפיד יותר מאי פעם למצב עצמו כציוני, יחד עם הסברה ממלכתית ציונית בעולם. הוא מצליח לנכס פלח מהימין ופלח מהשמאל ומציב את "יש עתיד" כאלטרנטיבה ציונית, בשקט - כי משהו השתנה בבסיס החשיבה של השמאל.
אנחנו הישראלים לא סלחנו ל"בצלם" על ריצת האמוק לאו"ם עם דוחות מסולופים וכוזבים, על ניסיון לייצר דימוי דמוני לצה"ל ובעיקר על עצימת עיניים על אודות פשעים נגד האנושות שביצע חמאס באזרחים הפלסטינים, ולא רק ב"צוק איתן". גם השמאל השפוי אינו מסוגל להזדהות עם סטנדרטים כפולים וציניים אלה. וכך "בצלם" הופך לדבק המגבש את השמאל המתון והימין לכדי מיקשה עם מכנה משותף - ההבנה שהארגון חותר תחת עתידנו כמדינה.
אקו"ם