שוברת שתיקה: ישראל נאבקת בדורשי רעתה מבית
באיחור של כמה שנים רעות נאבקת ישראל בשוברים שתיקה. היא לא עוצרת אותם, לא סותמת להם את הפה, רק אומרת מה דעתה
הרבנית מרים לוינגר התקשרה אלי השבוע. היא מודאגת מאוד. על סמך ניסיונה העצום בשטח, ברור לה שגל “פיגועי הבודדים“ הוא מזימה פלסטינית מאורגנת היטב להטלת מורא על יהודי יו“ש ולהברחתם מהשטח. כואב לה שמערכת הביטחון אינה מודעת לכך, ואינה נוקטת בצעדים המתבקשים. לפי הבנתה, הזרמת הכוחות הצה"לית לשטח היא כדור אקמול, לא תרופה של ממש. יותר הצגה מאשר תכלית.
עוד כותרות ב-nrg:
- נתניהו: "מאגרי הגז הופכים אותנו לכוח בינלאומי"
- הסתה חמורה נגד נתניהו, אלשיך ופעילי ימין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשיא האינתיפאדה השנייה היא התעוררה בלילות משאון הירי של מקלעי צה“ל ליד ביתה, ושמדי בוקר היה מתברר שהם שוב ירו למבנה נטוש. עכשיו באים אנשי ‘שוברים שתיקה‘ ומספרים לתיירים מעשיות על אש מקלעים שצה“ל יורה על בתי אזרחים בחברון, כשהאמת היא שלפני 15 שנה הוא עשה קצת רעש בלילות, לא יותר.
קבוצת הסנגורים המתמעטת והולכת של קבוצת ‘שוברים שתיקה‘ עשתה השבוע שימוש נואש בטור תש“חי ידוע של נתן אלתרמן על נער עברי חמוש שיורה בזוג זקנים ערבים אחרי שוך הקרבות. הם טענו שהקבוצה הזו הולכת בדרכי אלתרמן, אך זוהי טענת שווא. תועמלני ‘שוברים שתיקה‘ אינם אלתרמן. אפילו לא שלום חנוך. הם אנשי שמאל קיצוני שמסרבים לקבל את מרות הבוחר הישראלי, וטופלים על צה“ל עלילות בתקווה שהקהילה הבינלאומית תשתכנע ותכפה עלינו נסיגות מיו“ש.
אלתרמן, אין ספק, היה מתעב אותם. הוא כפר ברטוריקת ה“כיבוש“ שלהם, ובוודאי לא האמין שהכיבוש משחית. “רחוק אני מלהזדהות עם אלה מבינינו הסבורים כי שליטתנו הצבאית באזורים אלה היא ענין שאינו נאה לנו מצד המוסר“, גילה ב‘מעריב‘ ב־1.9.67. בהמשך כתב על השטן שמקהה את לבנו וגורם לנו להתבלבל בין טוב לרע.
שר הביטחון, משה יעלון, לא הדביק השבוע לאנשי ‘שוברים שתיקה‘ תיאורים שטניים, אך קבע שהם פועלים ‘ממניעים זדוניים‘, ביטוי קשה בזכות עצמו. קשה ומדויק. באיחור של כמה שנים רעות יוצאת ישראל הרשמית למאבק בדורשי רעתה מבית. היא לא עוצרת אותם, לא סותמת להם את הפה, רק אומרת סוף־סוף מה דעתה עליהם. עד היום היא התביישה להגיד, ושיתפה פעולה מאונס עם הדימוי הכוזב שהתאמצו לצייר לעצמם כלוחמי זכויות אדם. בפועל הם שירתו כלוחמי זכויות האויב. הדו“ח שלהם על צוק איתן הסב הרבה נחת לחמאס ולשונאי ישראל באירופה. חבל שמערכת הביטחון ומשרד החינוך לא התנערו מהם כבר בשחר פעילותם, אבל טוב מאוחר מלעולם לא. המערכת החיסונית של ישראל מגלה סימני התאוששות. גם מדינת היהודים שוברת שתיקה.
למען הדיוק
בשבוע שעבר נכתב פה, בהרמת גבה, שיאיר לפיד אמר בפורום סבן ש״הבעיה הפלסטינית היא לא הבעיה המרכזית, היא הבעיה היחידה של ישראל״. לפיד צלצל נעלב למדי. ״בגלל העבר העיתונאי שלי״, אמר, ״אני לא מתלונן בדרך כלל כשמוציאים את דבריי מהקשר, אבל זה כבר מוגזם. הייתי על הבמה שעה ארוכה עם סטיבן האדלי, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש. דיברנו על כל איום אפשרי שיש על ישראל, מדאעש עד אסד, מהתעצמותה של איראן בעקבות הסכם הגרעין הגרוע ועד ג׳בהת א־נוסרה. הסברתי את חומרת האיומים והיקפם גם כחבר קבינט לשעבר, גם כחבר בוועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון. אי אפשר לבודד משפט אחד משיחה כזו, בטח לא משפט שאינו משקף בשום אופן את דעותי האמיתיות. אני חושב שלישראל יש סדרה שלמה של בעיות ביטחוניות מלבד העימות עם הפלסטינים״.
הסברתי ללפיד שהמאמר שלי נשען על דיווח של כתב 'הארץ' ששהה בפורום סבן. בפעם הראשונה נדמה היה לי שהשתרבב צל של חיוך לקולו. ״עכשיו הבנתי הכול״, אמר. ״תגיד, כמה פעמים עוד צריך להסביר לכם בימין הקיצוני שאי אפשר לסמוך על שום דבר שכתוב ב'הארץ'?״
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם