זוכרים את נתניהו והמופתי? קבלו פרטים חדשים
חאג' אמין אל-חוסייני יזם הפצצה גרמנית על היישוב היהודי, וגייס חיילים לאבטח את הרכבות לאושוויץ. שורשי היחס האירופי לאסלאם
אז מה חדש בעניין המופתי? קרוב ל־150 איש נדחסו ביום שני בערב ב'צריף הנשיא' של יד בן־צבי בירושלים כדי לשמוע את ראש המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) יגאל כרמון ואת פרופ' שלמה אהרונסון מדברים בפירוט ומזוויות שונות על המשולש הגורלי של המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, גרמניה הנאצית והיהודים. זה מפתיע. הייתה תחושה שהנושא חזר להעלות אבק על המדף, אבל נתניהו הצליח בדבר אחד בנאום המופתי שלו: הנושא עלה לכותרות. כנראה גם בגלל היחסים החדשים של אירופה, ובייחוד גרמניה, עם המוסלמים. מתברר שהמשולש הגורלי חי וקיים, גם אם בצורות אחרות.
עוד כותרות ב-nrg:
- נתניהו: "מאגרי הגז הופכים אותנו לכוח בינלאומי"
- הסתה חמורה נגד נתניהו, אלשיך ופעילי ימין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כרמון פתח את הערב וסיפר כי ראשית מחקרו הארוך על המופתי בעבודת MA שכתב לפני כשלושים שנה, בהדרכת שוקה פורת ומשה צימרמן. עכשיו הוא מתכוון להוציא את המחקר כספר. כרמון לא התייחס כלל לנושא שהבעיר את השטח לפני יותר מחודש, בנוגע להשפעתו של המופתי על היטלר. המחקר שלו התרכז בשנים 1941־1945, שנות ישיבתו של המופתי בגרמניה. לדבריו, "רוב הספרים עוסקים בעיקר בשנים מ־1933 והלאה, ושנות שהייתו של המופתי בברלין אלו עשרים העמודים האחרונים בספר".
שלט הניאון הבולט מבחינת כרמון היא העובדה שהמופתי נשאר צמוד לגרמניה הנאצית עד הסוף. "בין 33' ל־41' הוא היה קשור בעיקר למודיעין האיטלקי. הקשר היה קצת מוזר, ביזארי, והתרחש שם משהו שנוגע לענייננו". הכוונה היא לקשר הראשון הישיר של המופתי להשמדת יהודים: "ב־1936 קיים המופתי מגעים עם האיטלקים", סיפר כרמון. "הושלם אז מפעל המים בראש־העין. הוא פנה לאיטלקים לקבל צוות ורעל כדי להרעיל את מי תל־אביב. זה גילוי של ההיסטוריון האיטלקי לואיג'י גולייה. מוסוליני מאשר את התוכנית, אך לא מאשר לתת למופתי צוות. יכול להיות שיהיו אנשי צוות לובים שמסופחים לצבא האיטלקי. בסופו של דבר זה לא התרחש כי לא היה אז צינור מים לתל־אביב, והוא לא קיבל את הרעל שביקש".
המופתי ברח מעיראק והגיע לגרמניה דרך איראן וטורקיה. כרמון: "התקופה הראשונה שלו בברלין היא מ־41' ל־43'. כוכבה של גרמניה דורך, והוא רוצה לקבל מדינה פאן־ערבית בחסות הרייך. הוא נמצא בקשר עם המודיעין הגרמני, האבווהר. אז הוא גם נפגש עם היטלר. ב־43', לאחר התבוסה בסטלינגרד, כוכבה של גרמניה מתחיל לשקוע. ברור שהצבא הגרמני כבר לא יגיע למזרח התיכון. מתחילה הנסיגה מרוסיה. בשלב הזה המופתי מעביר את נאמנותו לגורמים אחרים - לאס־אס. הוא מקיים קשר בעיקר עם הימלר ואנשיו". לפי כרמון, בתחילת הדרך פלסטין הייתה שולית מבחינת המופתי, הוא לא דיבר עליה. "עכשיו השאיפה המדינית היא פאן־אסלאם ופלסטין. עכשיו הוא מעורב בכל ענייני המוסלמים הנמצאים במרחב השליטה של הרייך".
העיסוק הגובר בפלסטין קשור למאמציו של המופתי למנוע הקמת מדינה יהודית. השמדת היהודים באירופה היא המפתח לחיסול התוכנית להקמת מדינה יהודית. לפי כרמון, הרומן בין המופתי לגרמניה הנאצית הוא סיפור עצוב. הוא קשר את גורלו ברייך השלישי בהנחה של בסיס אסטרטגי, פוליטי ואידיאולוגי משותף. מבחינת היטלר, למזרח התיכון לא הייתה חשיבות אסטרטגית. כרמון הזכיר שבשיחת טלפון לפני המפגש עם שלמה אהרונסון, הזכיר אהרונסון את תפיסתו של אדמירל רדר, מפקד הצי הגרמני, שרצה לשלול מבריטניה את הבסיס המזרח־תיכוני ולתקוף את ברית המועצות מדרום, מכיוון עיראק. "אם היטלר היה מקבל את תפיסתו של רדר, לא היינו נמצאים כאן היום", ציטט כרמון את אהרונסון שישב לצדו.
אהרונסון התעקש בכל זאת לגעת בהחלטה על הפתרון הסופי: "למה עברו שמונה שנים מאז שהיטלר עלה לשלטון ועד שהוא נכנס לפתרון הסופי?" שאל. אהרונסון מייחס חשיבות עצומה לכך שהמופתי שידר משבע תחנות רדיו והשמיע אמירות כמו "כל יהודי שתראו, קרעו אותו לגזרים". "במזרח התיכון התחנכו על ברכי הדברים האלה, שהוקלטו ושודרו במסגדים. חלק בלתי נפרד מהסכסוך הולך אחורה למהלכים של המופתי בתחום השידורים, שהיו בעלי השפעה ממדרגה ראשונה", אמר אהרונסון.
כרמון פירט את האפיזודות הקושרות את המופתי ישירות לג'נוסייד של היהודים: אחרי יוזמת ההרעלה של תל־אביב, הביקור של ראשיד אל־כילאני ואנשיו של המופתי במחנות ריכוז; המופתי מגייס בבוסניה, בתוך שלושה שבועות בלבד, דיוויזיית אס־אס עם 20 אלף לוחמים; הדיוויזיה משתתפת בכיבוש הונגריה, ולאחר מכן המשימה שלה היא להגן על פסי הרכבת מהונגריה לסלובקיה ומסלובקיה לפולין. כלומר, המוסלמים שגויסו על ידי המופתי אבטחו את הרכבות שהובילו את משלוחי היהודים לאושוויץ.
כאן ציין כרמון שיש לו חשבון אישי עם המופתי, משום שעל המסילות האלה הובלו בני משפחתו למשרפות. הוא הקריא דיווח גרמני: "מפקד מחנה אורניינבורג קיבל את הערבים והרצה בפניהם על מטרות המחנה. המחנה שימש גם למטרות השמדה. ישבה שם מחלקה D של האס־אס.
ההנהלה המרכזית של המחנות. המבקרים צפו ביושבי המחנה. היהודים עניינו אותם במיוחד. הטיפול בהם עשה עליהם רושם מעולה. הביקור הותיר רושם טוב על הערבים". המבקרים, אנשי המופתי, הסביר כרמון, יכלו ללמוד "מה עושים ואיך עושים". כלומר, הם ראו פס ייצור להמתת יהודים ולמדו איך לנהל פרויקט כזה.
בנקודה זו הזכיר כרמון את עיתונאי 'הארץ' המנוח חביב כנען, שכתב על תקופת השואה בארץ ישראל וסיפר כי שמע משוטרים ערבים על כוונת המופתי להקים משרפות בעמק דותן. הם שמעו זאת מגורמים בפמליית המופתי, שיכלו ללמוד את הנושא מקרוב במחנות אורניינבורג וזקסנהאוזן.
תור הזהב של המופתי בגרמניה משתקף בתמונה מדהימה שלו עם היינריך הימלר. להבדיל מהתמונה הסטרילית במפגש עם היטלר, "בתמונה עם הימלר רואים את האהבה בעיניים של שני האנשים האלה", אמר כרמון. בסוף הערב כשהצצתי בתמונה מקרוב יחד עם שני אנשים נוספים, הסכמנו שממש רואים את הכימיה במבט ההדדי בין המנהיג האסלאמי הג'ינג'י תכול העיניים, למנהיג הנאצי עם השפם השחור הקטן.
הפונקציה הנוספת של המופתי בהשמדה הייתה מניעת הצלה של יהודים. בכל מקום הוא פעל בקנאות שלא יתבצעו עסקאות להצלת יהודים, החל מאלפים ועד פעולות נקודתיות להצלת עשרות. כרמון ציין כי המופתי יזם גם הפצצות של הלופטוואפה על תל־אביב וירושלים. ההפצצות הללו לא יצאו אל הפועל, פעם אחת משום שגרינג לא אישר את ההפצצה. ההפצצה על ירושלים אושרה כבר, אך לא בוצעה מאילוצי מזג אוויר. המופתי תכנן ללוות את הפצצת השטיח בשידור מיוחד. ההוכחה שההפצצות תוכננו בהשפעת המופתי היא שבתכנון להפציץ את חיפה צוין שזה יספק גם את המופתי. "כנראה בדקו איתו מראש", העיר כרמון.
הקשר האקטואלי הוא היחס החיובי של הגרמנים לאסלאם ולעם הערבי. "גבלס קבע כי 'הערבים הם גזע מפואר המשקיף על היסטוריה הרואית'", הזכיר כרמון. "היטלר היה מוקסם מהאסלאם כדת לוחמת לעומת הנצרות הרכרוכית", או היהודאית, כפי שהגדיר זאת שלמה אהרונסון. "הלוואי שהמוסלמים היו כובשים את אירופה", אמר היטלר. האם זה מה שהקנצלרית מרקל והנשיא אובמה עושים, בעצם?
אקו"ם