ראשי » חדשות » צבא וביטחון

גילוח יערות והצבת מכשולים: צה"ל מכין את גבול הצפון

הנוף בגבול הצפון משתנה מול עיניהם של תושבי האזור ואנשי חיזבאללה. צה"ל חוצב בהר, מגלח יערות, חושף את השטח ומציב מכשולים למחבלים. בלבנון טוענים שישראל מפוחדת, ובפיקוד הצפון מבהירים: "אנחנו נערכים למלחמה הבאה"

הטרקטורים ומחפרי הענק שאוכלים את ההר בגבול לבנון מכינים את השטח למציאות חדשה לגמרי. שמורות הטבע המיוערות, שמאפשרות לחדור לישראל באין רואים בחסות הצמחייה העבותה, הולכות ונעלמות ובמקומן מופיעים צוקי ענק ושטחים לבנים חשופים. הנוף החדש מאפשר לגלות בקלות רבה יותר גורמי טרור שמנסים לחצות את הגבול - בדגש על אזורים מיושבים - בדרך לממש את חזונו של נסראללה: כיבוש יישוב ישראלי בגליל. איום שהפך קבוע מאז מלחמת לבנון השנייה.

עוד כותרות ב-nrg:
- חברות הגז מברכות, האופוזיציה הגישה עתירה לבג"ץ
- עמירה הס בכנס הארץ: "עלייה לארץ היא פשע"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


ראש מדור ביצורים בהנדסה של פיקוד הצפון, רס"ן אריאל גליקמן, ממונה בשטח על מערך הגבול החדש שמשנה את פניו. אנחנו מתלווים אליו לסיור שמציג את המכשולים החדשים שנפרצים בימים אלו. כדי להמחיש עד כמה המציאות שאיתה התמודד הצבא עד כה הייתה מורכבת, אנחנו נכנסים אל שטח מיוער בקרבת הגבול ומסתובבים בו בחופשיות. גליקמן מסביר שכעת אי אפשר לזהות את המיקום שלנו מלמעלה, כאשר הצמרות הסבוכות משמשות לנו מסתור. "אנחנו עושים הרבה כדי לנצל מכשולים טבעיים. כשאנחנו יוצרים מדרון עמוק זה מקשה על האויב לחדור. הרעיון הוא עיבוי המכשול תוך ניצול התכסית הטבעית בגזרה".
 
מעטפת שלמה של כוחות ביטחון מחפה על העבודות מסביבנו, ועל כל קילומטר של חציבה בסלע עובדים כוחות ההנדסה כחודש בממוצע. "בהתחלה הדחפורים פורצים ציר על התוואי המתוכנן, ואחרי זה נכנסים באגרים וחוצבים בסלע. זו עבודה קשה ומורכבת וצריך להילחם בסלע, אבל אני יודע שמכשול כזה יחזיק שנים ולא ייהרס", אומר גליקמן ומסביר כי הפסולת שנותרת מהחציבה בהר משמשת גם היא כמכשול. "חוץ מסוללות האבן שנוצרות, אנחנו מניחים גם מכשולים שיקשו על טיפוס מעל הקירות. הדבר החשוב ביותר הוא שכעת התצפיתניות שלנו יוכלו לזהות בקלות רבה יותר חוליה שמנסה לחדור דרך המקומות שאנחנו חושפים לאורך הגבול ליד היישובים כאן".

בהמשך אנחנו פוגשים גם את אל"מ זכריה (זכי) יפת, קצין ההנדסה בפיקוד הצפון, והוא מרחיב על תפיסת הביטחון החדשה. "אנחנו יוצרים ביצורים בדמות מכשולי מצוק גבוהים. בחלק מהמקומות כרתנו עצים במטרה לחשוף שטחים ובחלקם הצבנו עמודי בטון רחבים, גדרות מיוחדות ואמצעים אחרים כדי להקשות על האויב. הכוונה היא לרבד את כל מרחב הצפון, בדגש על כוונה ליצור מכשול טבעי תוך ניצול השטח לצרכינו המבצעיים".
 
יפת מספר כי בשנה האחרונה טיפלו כוחות ההנדסה של פיקוד צפון בכמה מרחבים. האזור הראשון שהושלם הוא שטח הגבול בקרבת היישוב חניתה שבגליל המערבי. "מכשול קטעיה מתחת ליישוב חניתה הוא דוגמה לכך. יש שם שטח סבוך שנכנס מתוך לבנון שאִפשר לכוחות אויב להסתנן דרכו ויום אחד להפתיע אותנו מתחת ליישוב. כעת המשימה הרבה יותר מורכבת עבורם כי אחרי חישוף הסבך נגלה יותר בקלות כל גורם שינסה לחדור", מסביר זכי.

"המרחב החדש שיצרנו באמצעות המכשולים בשנה האחרונה השתנה לבלי הכר. הפעולה הזו התחילה, אבל זה ייקח זמן כי אנחנו פורצים עוד צירים ושוברים הרים. יש לנו סיסמה: 'אין אי אפשר'. אני זוכר את עצמי עומד מול מח"ט כקצין צעיר שמבקש ממני שאוריד את ההר ב־20 מטר. זה קרה, עשינו את זה".
 
אוהבי הטבע ופעילי הסביבה, לצד התושבים באזור, לא מתחברים למראה המצולק בלב יערות הענק שעיצבו את הנוף במשך שנים. זכי מסביר כי העבודות לביצור הגבול נעשות תוך תיאום והידברות עם כל הגורמים. ההבנה היא שבצל הפעילות הביטחונית יש ערכים נוספים שנפגעים וחשוב לצמצם את הפגיעה בהם: "אנחנו עובדים עם רשות הטבע והגנים ועם קק"ל, ויש גם מקומות שאנחנו עושים שינויים בתוכנית המבצעית כדי לא לפגוע בנוף. יש מקומות שאמרו לי לא לעבור בהם, כדי לא להפריע לבעלי החיים באזור או מסיבה אחרת, ואנחנו מוצאים לכך פתרונות כמו שינוי צירים, סלילת כבישי עפר ולא אספלט וחיפוש אחר אזורים שנפגעו כבר בעבר בידי האדם.

"בפעמים אחרות אנחנו מסבירים שבעלי החיים אמנם חשובים, אבל יש דברים חשובים נוספים. גם תושבים לפעמים יכולים לכעוס, לאחר ש'הרסנו' את הנוף לאדם שבנה מרפסת ענקית מול היער ופתאום התכסית משתנה לו, אבל אין ברירה ואנחנו פועלים בהידברות גם עם השכנים במרחב האזרחי".

בלבנון עוקבים בעניין רב אחר העבודות של צה"ל לאורך הגבול. רס"ן גליקמן, מפקד הביצורים, מספר כי כלי התקשורת הלבנוניים מגיעים תכופות לצלם את העבודות בגבול הישראלי ומציגים אותן כהתחפרות ופחד מעוצמת כוחם של חיזבאללה וארגוני הטרור. מובן שהוא רואה את הדברים אחרת: "אנחנו רואים את הלבנונים מתעניינים במה שאנחנו עושים כאן בגבול והנגדים הדרוזים שלי מראים לי כתבות מאל־ג'זירה ותחנות נוספות בלבנון. הם מציגים את זה כפחד וכהתמגנות, אבל אני חושב שהחוכמה היא לצפות את פני העתיד ולהכין את המרחב מראש. אני לא עוסק כעת בלקחי המלחמה הקודמת אלא מתרכז בהיערכות ומוכנות למלחמה הבאה".

בניגוד לשאר הגבולות שבהם הוצבו בשנים האחרונות גדרות גבוהות ומתוחכמות, ומי שמתחזק אותן הוא החברה הקבלנית שבנתה אותן, המצב בגבול הצפון שונה. את הגדר החכמה בגבול לבנון, שהיא ישנה יותר, מתחזק צה"ל גם משום שמדובר בגזרה מאוימת יותר וגם משיקולים כלכליים. כחלק מאותה צפיית פני עתיד, החליטו לאחרונה בצבא להתמודד עם איום נוסף, שמאפיין את השטח הסבוך, וזו צמחייה שמשתלטת על הגדר ופוגעת בה.
 

"עד היום חברה קבלנית הייתה זו שעשתה ריסוסים על הגדרות כדי למנוע הנחת מטענים בצמחייה. היום יש לנו יכולת חדשה", מספר גליקמן. "אני וחיילים נוספים עברנו השתלמות של שימוש בחומרי ריסוס, רכשנו מרססת צבאית שמועמסת על טרקטור שלנו ואנחנו מרססים את השטח לבד. עם הזמן גיליתי שהקבלן פשוט רימה אותנו כי הבנתי שלא יכול להיות שהוא זכה במכרז במחיר שלא מכסה אפילו את עלות חומרי הריסוס. ראינו שבתוך זמן קצר אחרי העבודה שלו העשבים והצמחייה התחילו לשוב ולכסות את גדר הגבול, ולא היינו מרוצים מהתוצאה. עכשיו כשאנחנו מבצעים את העבודה בעצמנו האזור באמת נקי ובטיחותי.

"הגשש יכול לראות בקלות רבה יותר את מה שקורה מעבר לגדר במהלך הסיורים. מלבד העובדה שהצמחייה אפשרה לגורמי טרור להסתתר בתוכה ולהניח מטענים, היא גם השפיעה על המערכת האינדיקטיבית החכמה של הגדר והייתה הורסת אותה. היום כבר אין לנו ג'ונגל כמו שהיה פה בעבר".

לאחר מלחמת לבנון השנייה כבישי הצפון היו מחורצים, הרוסים ושבורים. הכלים הכבדים שנסעו עליהם בדרך לחזית פגעו בהם ולקח שנים לתקן אותם. חלקים מכביש הצפון הישן הרוסים גם היום. "תמיד כשיש מלחמה אתה פוגע בתשתיות אזרחיות בתנועה שלך, אבל כל הכנה מראש תפגע פחות בתשתיות. אם פרצת ציר והטנקים ייסעו עליו במקום על הכביש, תמנע את הפגיעה בו. אנחנו נשאף למזער פגיעה בתשתיות, ובכל המרחב אנחנו מתכננים צירים חלופיים", אומר גליקמן בהתייחסותו לעימות הבא, בתקווה שלא יבוא.

כחלק מהשינויים שנעשו מאז מלחמת לבנון השנייה, אנשי ההנדסה בפיקוד הצפון שותפים גם לתכנון כבישי העתיד. הדרך מקריית־שמונה למרכז הארץ משנה פניה בשנים האחרונות עם מערכת מחלפים, גשרים וכבישים רחבים, ובכולם נלקח בחשבון כעת ההיבט הצבאי. "היום אנחנו שותפים בתכנון כל מיזמי התשתיות הגדולים בצפון, ואנחנו מכניסים את הצרכים שלנו לתוך התוכניות: תכנון צירים חלופיים, בניית גשרים שמתאימים למעברים והתאמתם לגובה שמוביל D9 יוכל לעבור בו, או לחלופין עקיפת המסלול באמצעות מעברים מתחת לכבישים ועוד. אנחנו לא רוצים לגרום לפגיעה בתשתיות האזרחיות בעקבות נסיעה של כלי רכב כבדים, ולכן נעדיף תמיד לנסוע לצד כביש או מתחתיו.
 

מארג היחסים בין הצבא לבין האזרחים יצר גם התאמות בגבול הסורי שברמת הגולן. לאחר 40 שנות שקט שבהן החקלאים עיבדו את המטעים בצמוד לגדר הגבול ונסעו לאורכה ללא חשש, כעת יודעים כולם כי המציאות הביטחונית השתנתה. מעבר לגבול נלחמים זה בזה ארגונים רבים שעלולים גם להסיט את הקנה לעבר האנשים הנעים מאחורי הגדר החדשה, שבנייתה הושלמה בשנה האחרונה.

"המצב בשטח הוא מאוד דינמי ואנחנו עוקבים אחריו בעשר עיניים", מספר גליקמן. "בניגוד לעבר, היום חקלאים לא נוסעים באופן חופשי על כבישי המערכת בגולן. המצב השתנה וביחד עם היחידה להתיישבות אנחנו סוללים צירים חדשים ויפהפיים שמאפשרים לחקלאים להגיע למטעים שלהם מבלי לנסוע לאורך גדר המערכת גם בגבול סוריה וגם בגבול לבנון. הגבול כבר לא שקט כשהיה, ואנחנו רוצים לאפשר לחקלאים לעבד את המטעים שלהם ללא הסיכון בנסיעה יומיומית על כביש שצמוד לגבול".

נדמה שעם הגדר החדשה בגבול סוריה הסיכויים לחדירה הם אפסיים. הרי מדובר בגדר חכמה, חזקה ועמוקה.
"אנחנו מלמדים את החיילים שלנו בהנדסה כבר ביום הראשון שאין מכשול שאי אפשר לעבור אותו. זה עניין של זמן, והגדר מקשה מאוד על חדירה, אבל אפשר לירות דרכה, ויש זליגות מלחימה קרובה".

כחלק מההיערכות מול האיומים המתעצמים בצפון, בצבא מתכננים בחודשים האחרונים גם את סלילתו של כביש עוקף חרמון, ישירות מהמושב נווה־אטי"ב. הדרך החדשה תמנע את הצורך בנסיעה בכביש המפותל והצר העובר דרך הכפר הדרוזי מג'דל־שמס. סלילתו של הכביש נתקלת בהתנגדויות רבות מצד ארגוני סביבה, שמוחים על הפגיעה הקשה בשמורת הטבע ובערכים מוגנים שיינזקו באורח בלתי הפיך  בתוואי הכביש המוצע. זאת לצד חשש של אנשי המועצה האזורית ובעלי העסקים בכפרים הדרוזיים, שמאשימים כי נרקמת תוכנית למנוע ממאות אלפי המטיילים בחרמון בתקופת החורף, לעבור דרך הכפר ולפרנס את בעלי המסעדות, מארחי הפיתה הדרוזית ויתר העסקים.
 
"אני לא אכנס להיבט הפוליטי ולטענות של התושבים, רק אבהיר שהציר הזה יהיה ציר צבאי לחלוטין לחירום ויהיה סגור בשגרה", מדגיש גליקמן. "המטרה היא דרך חירום. אם קורה אירוע שמצריך פינוי בעונת השלגים בחרמון, יש כיום רק ציר נסיעה אחד, והוא לא מספיק. הנושא עומד כעת לדיון בוועדות המנהל והתכנון מול רשות הטבע והגנים ונעשים ניסיונות להגיע להסכמות".

התמורות שמתרחשות בגבול משפיעות כל הזמן על התפיסות הצה"ליות והמוכנות למלחמה. "ארגוני המורדים וצבא סוריה רוכשים כל הזמן מיומנות בהנחת מטענים כשהם מניחים זה לזה, והיכולת שלהם משתכללת", מסביר קצין ההנדסה הפיקודי אל"מ זכי יפת. "התפקיד שלנו הוא להתגבר על מכשולים כאלה אם יגיעו לפתחנו. תפקידנו להציב גם מכשולים שימנעו מהאויב את היכולת לחדור לשטחנו ולהציב הפרעות בשטח שישבשו לו את היכולת לפגוע בנו. לצד זה אנחנו גם פועלים לחיזוק השרידות של כוחותינו מול איום האש של כוחות האויב. זה קורה באמצעות הקמת סוללות עפר ומתחמים מוגנים כמו קירות בטון ואחרים".

במלחמת לבנון השנייה זכי היה סגן מפקד גדוד. כמפקד בכיר בגדוד הוא התמודד בלחימה בעיקר מול איומים של טילי נ"ט ואמצעי חבלה. "במלחמה הבאה נפגוש בעיקר ירי של מרגמות, רקטות ופצמ"רים, כאשר ההערכה היא שהאויב ינסה לפעול כפי שפעל ב'צוק איתן' בדרום, רק במכפלות כוח גדולות יותר. אנחנו עסוקים מאוד בארגון מרחב הלחימה, החל מביצורים ומיגון ועוד היבטים".  

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg