ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

ערב הבחירות: הרצוג גיבש הסכם מדיני סודי עם אבו מאזן

יודעי דבר במפלגת העבודה חשפו בשיחות עם 'מקור ראשון' כי טרם הבחירות ניהלו נציגים של הרצוג שיחות מדיניות עם יו"ר הרשות, שבסופן גובש הסכם עקרונות - ממנו נסוג יו"ר האופוזיציה ברגע האחרון. לשכת הרצוג: לא היה מסמך מוסכם

דמיינו לעצמכם ששבועיים לפני הבחירות האחרונות לכנסת היו מודיעים יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו־מאזן ויושב ראש המחנה הציוני יצחק (בוז'י) הרצוג, במסיבת עיתונאים מיוחדת, שהם שמחים לבשר שזה עתה הגיעו להסכם עקרונות מדיני, וכי במידה והרצוג ייבחר לראש ממשלה בכוונתם להפוך את ההבנות להסכם שלום מפורט וחתום.

עוד כותרות ב-nrg:
-ארה"ב: הקונגרס יצביע על סימון מוצרי התנחלויות
-הישג לישראל: כיפור – יום חג רשמי של האו"ם
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כיצד היו נראות תוצאות הבחירות בישראל? האם המחנה הציוני היה סוחף אחריו את כל מחנה השמאל וחלקים רחבים ממחנה המרכז והופך למפלגה הגדולה בישראל? או שאולי זה דווקא היה דוחף את כל מצביעי הימין והימין־מרכז לרוץ לכיוון הליכוד, במטרה להפוך את מפלגתו של נתניהו לגדולה הרבה יותר משלושים מנדטים? אולי היה מתרחש שילוב של שני הדברים יחדיו, והיינו חוזרים למציאות פוליטית של שתי מפלגות ענק, ליכוד ועבודה? קשה לדעת.

אפשר להניח שהיה מדובר בהתפתחות דרמטית וחסרת תקדים מבחינה פוליטית, שלבטח גם הייתה משפיעה על תוצאות הבחירות. ובכן, יודעי דבר במפלגת העבודה ובשמאל טוענים בלהט שלא היינו רחוקים מהתממשות התסריט.
  
הם חשפו לאחרונה בשיחות עם 'מקור ראשון' התפתחות מדינית־פוליטית דרמטית שהתרחשה זמן לא רב לפני הבחירות: פעיל השלום המוכר גרשון בסקין, שהיה מעורב בבישול עסקת שליט מול חמאס, החליט לעשות מעשה בחודשים שלפני הבחירות. הוא פנה להרצוג ולאבו־מאזן והציע שאנשי אמון מטעם שניהם יֵשבו באופן רציף וידונו בכל סוגיות הליבה של המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלסטינים.

התוצר של המגעים האלו, כך הציע בסקין לדברי בכירים בעבודה, יוצג לציבור הרחב עוד לפני הבחירות, תוך התחייבות שאם הרצוג ייבחר לראש הממשלה הוא יחתור לחתימה על הסכם שלום על בסיס ההבנות הללו. הבכירים הוסיפו כי לקח לבסקין חודש וחצי לשכנע את הרצוג ללכת על המהלך הדרמטי, וכי לאחר מכן, במשך חודשים, ניהלו נציגיו של הרצוג ואבו־מאזן שיחות מדיניות לכל דבר.  

ככל הידוע, גם מתווה אולמרט נידון במסגרת הנושאים שהעלו הצדדים בשיחות. בסופן נוסחו שני מסמכים – הסכם עקרונות מדיני שנוגע לכל הסוגיות שעל הפרק, כולל נושא הפליטים, ופרוטוקול ביטחוני שנלווה להסכם.
האנשים שהיו בסוד העניינים טענו בפנינו כי חלק מהסיכום המוקדם קבע שאם אחד הצדדים יחליט בסופו של דבר שאינו מעוניין בחשיפת המגעים או ההבנות, לאיש מהצדדים יהיה אסור לחשוף דבר וחצי דבר מכל מה שהתרחש מאחורי הקלעים. הסיכום הזה הוא שאִפשר להרצוג - לדברי יודעי הסוד - לסגת מכל העניין ברגע האחרון. כמו כן קבע הסיכום שבמקרה כזה יוכלו שני הצדדים לצאת בהכחשה גורפת אפילו על כך שבכלל היה סיכום.

ואמנם הרצוג חזר בו ברגע האחרון, וכל העניין נשמר בסוד במשך קרוב לשנה. הסכם העקרונות שהושג בין יושב ראש העבודה ליושב ראש הרשות הפלסטינית נגנז במגרות.

מלשכת ח"כ הרצוג נמסר בתגובה כי הוא "רואה חשיבות עליונה בהיפרדות מהפלסטינים. כמצופה מכל מנהיג ישראלי שמוכן להילחם למען מטרה זו, הוא פגש את אבו־מאזן כמה פעמים מאז שהחל לכהן כיושב ראש האופוזיציה. הרצוג לא צריך מתווכים או אנשי צללים בדו־שיח עם אבו־מאזן, ואף הצהיר כי כשייבחר לתפקיד ראש הממשלה ייסע לרמאללה לנאום בפני הפרלמנט הפלסטיני ולהציג חזון ותקווה שישנו את המציאות במזרח התיכון.

"גרשון בסקין אכן פנה לח"כ הרצוג זמן רב לפני הבחירות, כפי שפונים אליו רבים בנושאים המדיניים, והציג מתווה לפתרון הסכסוך שנדחה על ידי הרצוג. עם זאת, הרצוג הבהיר כי הוא קשוב לכל רעיון חדש ומקורי שיביא להיפרדות מהפלסטינים, כפי שהוא פועל עם גורמים ואישים אחרים המציעים פתרונות בנושא. במהלך מערכת הבחירות לא נפגש הרצוג עם בסקין או עם מי מטעמו, ולא הגיע למסמך מוסכם כלשהו כפי שעלול להשתמע מהכתבה".

גורמים בלשכתו של אבו מאזן הכחישו את הדיווחים על אודות המפגשים הסודיים בין נציגי אבו־מאזן והרצוג: "היו כמה פגישות בין הנשיא אבו־מאזן להרצוג. המפגשים פורסמו בכלי התקשורת. במהלך השיחות דיברו הצדדים על עתיד המשא ומתן ועל הסוגיות שהועלו בעבר בשיחות מול גורמים רשמיים כדי לסיים את הסכסוך הפלסטיני־ישראלי".

בתגובה אמר גרשון בסקין כי אינו מעוניין להתייחס לנושא וכי אינו רוצה להגיב לאף אחד מהפרטים שפורסמו.

בהכנת הידיעה השתתף אסף גבור

מי שהסתכל היטב ביום שלישי שעבר על יושב ראש ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הבחין במבט נדיר שעיטר את פניו: הלם אחז בפוליטיקאי הוותיק. הוא לא הבין מאיפה זה הגיע. הנה יושב חבר הכנסת הצעיר ביותר בוועדה, מקום שמיני ברשימת הבית היהודי, ומנהל לגפני את הישיבה. בכיר השועלים בכנסת מתקשה מול בצלאל סמוטריץ' אחד.

בזמן כתיבת השורות הללו המשבר בין הבית היהודי ובין החרדים רחוק מלהיפתר. ביום רביעי בערב עוד היה נראה שהדברים עומדים בפני סיום, לאחר שיושבי הראש של שתי המפלגות החרדיות, השרים יעקב ליצמן ואריה דרעי, נכנסו לעובי הקורה. אליהם הצטרף גם פותר הפלונטרים הרשמי, השר זאב אלקין מהליכוד, ויחד סיכמו השלושה על השלמת הסכומים שדורשת יהדות התורה לצורך הישיבות החרדיות - כמה עשרות מיליוני שקלים - שיאפשרו גם את אישור הסעיפים התקציביים שנוגעים לבית היהודי, כולל תקציבי החטיבה להתיישבות.
 

כשכולם חשבו שהעסק נרגע, חזרו החרדים והודיעו שגפני עצמו מסרב לקבל את הפשרה המוצעת ומתמיד
בהתנגדותו לחוק להסדרת החטיבה להתיישבות. מתברר שלא מדובר בעוד משבר חולף, מהסוג שצץ ועולה כחלק משגרת יומה של כל קואליציה.

מעבר לעובדה שהמשבר הנוכחי החל כבר לפני שלושה שבועות - זמן ארוך במונחים של משבר מקומי - מעכשיו מתלווה אליו גם איום תחום בזמן: אנשי הבית היהודי הודיעו לראשי הקואליציה כי אם לא יושגו הסכמות כוללות, גם בנושא התקציבי וגם סביב אישור החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות, ביום שני הקרוב הם לא יאפשרו לקיים שום הצבעה בכנסת מטעם הממשלה – לא הצבעה במליאת הכנסת על הצעות החוק הממשלתיות, וכמובן גם לא הצבעה בוועדת הכספים על ההעברות התקציביות.

משמעות הדבר היא שכל עוד מעמדה של החטיבה להתיישבות אינו מוסדר כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני, בבית היהודי לא יאפשרו לקואליציה להמשיך להתנהל כסדרה.סבלנותה של המפלגה הדתית־לאומית פקעה הפעם סופית.

בכלי התקשורת בחרו להתמקד השבוע דווקא בהתנגשות בין סמוטריץ' ובין ח"כ רחל עזריה מכולנו, שהאשימה את חבר הכנסת הדתי שהוא מבייש את כל המגזר הדתי־לאומי ושהפך לסוחט הסדרתי של הקואליציה. לא ברור אם עזריה מודעת לכך שבחסותה ותחת הגנתה הוסכם השבוע על העברת עוד עשרות מיליוני שקלים לישיבות החרדיות, אבל לשיטתה זו לא השאלה. "החרדים היו הראשונים שסחטו כספים רבים", היא טענה בשיחה עם 'מקור ראשון', "אבל השאלה שבעיניי הכי חשובה היא איזו ציונות דתית אנחנו רוצים לראות – כזו שמנהיגה את המדינה, או כזו שעוסקת אך ורק במגזר המצומצם שלה".

אלא שעם כל הכבוד לתקרית שהצטלמה היטב בתקשורת, האירוע המשמעותי באמת בוועדת הכספים חמק כמעט לחלוטין מעיני הציבור – לראשונה מאז שהחל לנהל את ועדת הכספים, בשנת 2009, כשבאמצע נפרד ממנה בקדנציה הקודמת לקצת פחות משנתיים, איבד גפני השבוע את הסמכות הבלעדית שלו על ניהול הוועדה. "גפני הבין שהוא כבר לא יושב ראש הוועדה", הסבירו השבוע בסיפוק בבית היהודי, "הוא כבר לא יושב הראש הכול יכול שעושה מה שהוא רוצה".

כאן דרוש הסבר קצר: כיושב ראש הוועדה, הכלי המרכזי שנתון בידיו של גפני הוא היכולת לקבוע מה יעלה לאישורה של הוועדה ומה לא. השבוע, למעשה, השתנו כללי המשחק. כשסמוטריץ' הודיע לגפני שאם לא מצביעים על כל סעיפי העברות התקציב אז לא יצביעו על כלום – הוא למעשה עיקר מתוכן את היכולת של יושב הראש להחליט מה עולה להצבעה ומה לא.

"מגיע חבר כנסת מהבית היהודי ובעצם מודיע לו שהמשחק הזה נגמר", הסבירו בבית היהודי את התגובה הנזעמת של חבר הכנסת מיהדות התורה. "זה פשוט חרפן את גפני, כי למעשה אמרו לו שהוא לא קובע עוד את סדר היום. עד היום, כשחברי כנסת בקואליציה איימו להצביע נגדה בוועדת הכספים, זה היה על סעיף תקציבי כזה או אחר. השבוע נעשה שימוש באיום מסוג אחר לחלוטין - או הכול או כלום. כשזה המצב, איזה שיקול דעת זה משאיר ליושב ראש? גפני קלט את זה מצוין, ובגלל זה הוא מסרב לאפשר למשבר להסתיים. הוא מסרב להשלים עם העובדה ששינו לו את כללי המשחק".

לפרט המידע הבא לא הייתם מוכנים, ככל הנראה: השבוע התכנסה השדולה להשבת הרכוש היהודי הגזול מארצות ערב, שבראשה עומדים חברי הכנסת אורן חזן ומיקי זוהר מהליכוד. בדיון הוצגה אמנה שגיבשו ראשי השדולה, שהרעיון המרכזי שלה הוא הקמת קרן בינלאומית שתגייס כספים לפיצוי היהודים שגורשו ממדינות ערב ורכושם נגזל. האמנה בנויה על בסיס עקרון הפיצוי שארה"ב הכירה בו עוד במהלך שנות התשעים.

אלא שלאמנה הוכנס סעיף נוסף, בלתי צפוי, שקובע שחלק מכספי הפיצויים שיגיעו מהקרן יופנה אל הפלסטינים וישמש להקמת בתי ספר, מוסדות וצורכי ציבור אחרים. זאת, ללא שום הכרה בזכות שיבה של פליטים. לאחר שהמסמך חולק לבאי השדולה, עיין בו גם ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני, שהשתתף אף הוא במפגש. "זה לא מתקבל על הדעת", התרעם יונה. 

בעוד שהנוכחים חיכו לביקורת מצד שמאל, הדהים יונה והודיע שדווקא הסעיף על העברת כספים לפלסטינים פשוט אינו הגיוני. "אני רוצה שהכסף יגיע לפליטים שלנו", הוא הסביר בלהט, "אני דואג קודם כול לחבר'ה שלנו". יכול להיות שהבית היהודי חייבים ליונה התנצלות? 
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg