ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בחירת מנדלבליט: "החלטה ראויה" או "שגיאה אומללה"?

בתנועת אומ"ץ טוענים כי "קומבינה פוליטית" בין נתניהו לשקד הביאה לבחירת מזכיר הממשלה לתפקיד היועמ"ש הבא, ואילו המשפטנים חלוקים: חלקם סבורים כי בשל המעבר בין התפקידים, הוא לא יהיה נטול פניות כנדרש. אחרים משוכנעים: "הרקורד המקצועי שלו מדבר בעד עצמו"

בחירתו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט למועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לא הפתיעה איש. בוועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס היה רוב ברור למועמד המועדף על ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, העובדה כי מנדלבליט היה המועמד היחיד שזכה היום (יום א') לרוב הדרוש של ארבעה קולות מתוך חמישה הפתיעה רבים.

עוד כותרות ב-nrg:
בעקבות התלונות: השר שלום פורש מהחיים הפוליטיים
צבא עיראק קרא לתושבי רמאדי להתפנות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"מדובר בבחירה לא ראויה", אמר אריה אבנרי, יו"ר תנועת אומ"ץ שתגיש בימים הקרובים עתירה לבג"ץ נגד מינוי מנדלבליט. "בשעתו הוחלט על הקמת ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה כדי שלא הטיה פוליטית. כאן הייתה קומבינה פוליטית בין שרת המשפטים לראש הממשלה".
 
בשיחה עם nrg התייחס אבנרי לעובדה שנציג לשכת עורכי הדין, עורך הדין יחיאל כץ, תמך אף הוא במועמדותו של מנדלבליט, ששימש בעבר הפרקליט הצבאי הראשי. "צר לי שגם לשכת עורכי הדין הייתה שותפה לכך", אמר כץ. "הם בחרו במועמד פוליטי שראש הממשלה חפץ ביקרו, בין השאר כדי שיסגור את התיקים שבדרך. דיברו על זה שייבחרו שלושה מועמדים, וראה זה פלא: הוועדה מחליטה על מועמד אחד". אבנרי התייחס גם לעמדת המיעוט של נשיא העליון לשעבר גרוניס, ואמר כי הוא מקווה שזו תעמוד לנגד עיני שופטי בית המשפט העליון שידונו בעתירה שתגיש אומ"ץ.

גם שרת המשפטים איילת שקד נדרשה להגן על החלטת הוועדה לבחור רק מועמד אחד, ואמרה כי זו התקבלה על אף שביקשה מחברי הוועדה להמליץ על שלושה מועמדים. שקד אמרה כי היא "מברכת את חברי הוועדה על העבודה המקצועית והיסודית" שלהם וציינה כי החלטתם התקבלה חרף העובדה שכתב המינוי שלה הורה אחרת.

במהלך תהליך האיתור זומן מנדלבליט להשיב על הטענות שהועלו נגדו, בין היתר עם חוות הדעת שהגישו שני משפטנים בכירים, הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. מנגד, הוגשו שתי חוות דעת התומכות במינויו של מנדלבליט, של הפרופסורים אריאל בנדור מאוניברסיטת בר אילן ואביעד הכהן מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. "הסיכוי של העתירה לבג"ץ קלוש מאוד", העריך פרופ' הכהן בשיחה עם nrg, שבה ציין כי לא קיימת הוראת חוק המונעת את מינויו של מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

נגד מועמדותו של מנדלבליט הועלו שתי טענות: אחת נוגעת לעובדה שהוא לא העביר ליועץ המשפטי לממשלה באופן מיידי את מסמך הרפז לאחר שנודע לו עליו במהלך כהונתו כפרקליט הצבאי הראשי. השנייה – העובדה כי לא תהיה "תקופת צינון" בין תפקידו כמזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, על אף שמדובר במעבר מתפקיד הנחשב לפוליטי לתפקיד מקצועי.

"היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד התפקידים הכי חשובים שיש במדינה משום שהוא משמש שומר הסף של הממשלה", אמר פרופ' אמנון רייכמן מאוניברסיטת חיפה בשיחה עם nrg. לדבריו, "ברמה האישית, מנדלבליט הוא אדם ראוי, משפטן מצוין ומנוסה. לגבי פרשת הרפז, אני לא סבור שיש בעיה כלשהי עם מינויו. הבעיה היא הצינון. מזכיר ממשלה חייב להיות מתואם פוליטית עם ראש הממשלה, כפי שהיה במקרים של דן מרידור ומנחם בגין ושל יוסי ביילין ושמעון פרס".

רייכמן המשיך והסביר כי "הבעיה עם מנדלבליט היא שהוא מזוהה עם עמדה פוליטית מסוימת ויש חשש שיהיה לו קשה לתפקד בסיטואציות מסוימות. מצד שני, מנדלבליט יכול להפתיע ב'הפוך על הפוך', משום שדווקא משום שהוא מזוהה עם נתניהו, כשהוא יגיד שאי אפשר לעשות דברים מסוימים, לא יוכלו לומר שהוא איש שמאל".

משפטן נוסף שמתנגד למינוי הוא פרופ' אמנון רובינשטיין, שהתייחס בשיחה עם nrg לחוות הדעת שהגיש לוועדת האיתור. "פרופ' (אוריאל) רייכמן ואני חשבנו שמינוי כזה יכול להיעשות רק לאחר תקופת צינון ארוכה, מכיוון שאביחי מנדלבליט הוא חלק מהרשות המבצעת ועומד בקשר אישי עם ראש הממשלה. על הפרק יעמדו שאלות הנוגעות לממשלה שבה הוא כיהן כמזכיר. בשיטה שלנו היועץ המשפטי, שמשמש גם כתובע הכללי, חייב להיות אדם נטול פניות, וזה לא המצב".

עו"ד יובל יועז, מרצה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האקדמי פרס, אמר כי החשד שדבק במנדלבליט בפרשת הרפז אמור היה לפסול אותו מלהיות מועמד לתפקיד. "בחירת מנדלבליט היא שגיאה אומללה ומסוכנת של ועדת האיתור", הוא אמר. "היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות אדם נקי מרבב. הממצאים נגד מנדלבליט בפרשת הרפז לא הובילו להחלטה להגיש כתב אישום, אך הם לא ניקו אותו מהתנהגות פסולה וחמורה. התנהלות כזו הייתה אמורה לפסול אותו בלי ויכוח מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה".

"אין הוראת חוק שמדברת על צינון"

מי שהגן על ההחלטה לבחור במנדלבליט הוא יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה: "הלשכה מברכת על החלטת הוועדה. תמכנו באביחי מנדלבליט וכן במועמדים נוספים כמו הילה גרסטל ואיל ינון (נציבת הביקורת על הפרקליטות והיועץ המשפטי לכנסת – א.ס.). מנדלבליט הוא מועמד ראוי לתפקיד והרקורד המקצועי שלו מדבר בעד עצמו. התמיכה במנדלבליט התקבלה על ידי נציגת הכנסת, הממשלה, האקדמיה ולשכת עורכי הדין. רק נציג הרשות השופטת (הנשיא לשעבר גרוניס – א.ס) לא תמך בו".
 
באשר לטענות על הצורך צינון, הוסיף נווה: "אין הוראת חוק שמדברת על צינון. כשהמחוקק רצה לקבוע צינון כמו על רמטכ"ל או מפכ"ל משטרה ואלופים בצה"ל, הוא עשה זאת. גם המשנים ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ של הכנסת (שהיו מועמדים לתפקיד – א.ס.) נמצאים בחשיפה מתמדת לשרים ולראש הממשלה. למה הם לא צריכים צינון?", הוא תהה.

כראייה לדבריו הוא ציין את העובדה שדווקא השופט גרוניס לא בחר בהילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות ושופטת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס. "רק לשכת עורכי הדין ונציגת האקדמיה (פרופ' גבריאל שלו – א.ס.) תמכו בגרסטל. הופתענו לגלות שהיתר לא תמכו בה", אמר.

כאמור, מועמדותו של מנדלבליט תעמוד למבחן בג"ץ, שלא צפוי להתערב בהחלטה בשל העובדה כי אין דרישה בחוק לתקופת צינון. אם יאושר מינויו באופן סופי, מנדלבליט צפוי להיכנס לתפקיד בתקופה סוערת במיוחד.

בחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא באה בתקופה סוערת למדי: היועץ הנוכחי וינשטיין טרם הכריע אם תיפתח חקירה פלילית נגד שר הפנים סילבן שלום וחבר הכנסת ינון מגל בסוגיית ההטרדות המיניות. נוסף על כך, הוא יצטרך להתמודד עם המאבק העיקש שמתנהל בין הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה לבין נציבות הביקורת על הפרקליטות בראשות הילה גרסטל, שהגיעה בשבועות האחרונים לשיאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg