שקד: "יש לשנות את הליך בחירת היועמ"ש"
לאחר שוועדת האיתור המליצה רק על מועמד אחד לתפקיד, שרת המשפטים אמרה כי בשונה מהחלטת ועדת שמגר, הליך המינוי לתפקיד היועמ"ש צריך להתנהל ללא ועדה חיצונית. כמו כן הביעה שקד ביקורת על הפרקליטות בנוגע למינויה של ד"ר מאיה פורמן
שרת המשפטים איילת שקד אמרה הערב (ש') כי יש לשנות את הליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לאחר שוועדת האיתור המליצה רק על מועמד אחד לתפקיד – מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. בריאיון לערוץ 2 אמרה שקד כי הליך המינוי צריך להיות דומה לזה של המפכ"ל והרמטכ"ל ולהתנהל בלי ועדות חיצוניות.עוד כותרות ב-nrg:
"מי שינסה לנצל פוליטית את דומא - ימצא אותי מולו"
דני דיין: "הבעיה עם המינוי שלי נובעת מהעמדות שלי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מחר תצביע הממשלה על הצעתה של שקד למנות את מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא. כזכור, מנדלבליט היה המועמד היחיד שזכה לרוב הדרוש בקרב חברי הוועדה, והוא נחשב למועמד המועדף על ידי שקד וראש הממשלה בנימין נתניהו. למינוי של מנדלבליט קמו מתנגדים שטענו כי מכיוון שהוא נחשב ל"איש אמונו" של נתניהו עליו לעבור תקופת צינון לפני שייכנס לתפקיד. כאמור, הוועדה החליטה לתמוך במינויו של מנדלבליט, כשהמתנגד היחיד לכך היה יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. נגד מינויו של מנדלבליט אף הוגשה עתירה על ידי תנועת אומ"ץ, שצפויה ככל הנראה להידחות.

''דרשתי מהוועדה להביא שלושה מועמדים''. איילת שקד
צילום: יוסי זליגר
"כשיהודה וינשטיין נבחר ועדת האיתור לא הצליחה להמליץ אפילו על מועמד אחד. הפעם דרשתי מהוועדה להביא שלושה מועמדים. הוועדה עבדה קשה אבל הסכימה רק על מועמד אחד. אני לא חושבת שהשיטה הזו עובדת וצריך לחשוב על שיטות אחרות. הממשלה צריכה להיות זו שמאשרת את המינוי הזה בלי ועדות חיצוניות, כמו שממנים מפכ"ל ורמטכ"ל", אמרה הערב שקד בריאיון לדנה וייס בערוץ 2.
על הצורך בוועדת האיתור החליטה ועדת שמגר בעקבות פרשת בר און-חברון. כזכור, במהלך הפרשה שהתרחשה בשנת 1997, נבדק חשד לפיו אושר מינויו של עו"ד רוני בר-און, פעיל מרכזי בליכוד, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת במסגרת עסקה הקשורה לאישומים נגד אריה דרעי. בר-און התפטר בסופו של דבר מתפקידו בעקבות הלחץ הציבורי, ושר המשפטים דאז צחי הנגבי מינה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, כדי שתבחן את הליך בחירתו של היועץ המשפטי לממשלה.
הוועדה המליצה על הקמת ועדת איתור חיצונית, שתכלול נציגים מהכנסת, מהאקדמיה, מהממשלה ומלשכת עורכי הדין. בנוסף הומלץ כי בראשות הוועדה יעמוד שופט עליון או נשיא בית משפט עליון בדימוס. בשנת 2000 אישרה הממשלה את המלצות ועדת שמגר.

''הפרקליטות לא הייתה צריכה להתערב במינויה של מאיה פורמן''. פרקליט המדינה שי ניצן
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
בריאיון עמה הערב, שקד התייחסה גם לדו"ח נציבות הביקורת על הפרקליטות, שקבעה כי נפלו פגמים בהתנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן, בכל הנוגע לד"ר מאיה פורמן. "אמרתי לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה את דעתי. הפרקליטות לא הייתה צריכה להתערב במינויה של מאיה פורמן. היה צריך להתחשב בהחלטה של משרד הבריאות", אמרה שקד.
פורמן העידה כמומחית מטעם ההגנה וקבעה כי החתך שנמצא על סנטרה של תאיר ראדה ז"ל לא בוצע על ידי סכין יפני כפי שנטען, אלא באמצעות סכין משוננת. עדות זו הייתה אחד המרכיבים שעליהם התבסס הערעור שהגיש זדורוב לבית המשפט העליון.
לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי שביקר בחריפות את עדותה של פורמן, הפרקליטות ניסתה למנוע את מינויה לתפקיד בכיר במכון הלאומי לרפואה משפטית. פורמן פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ובמהלך ההליך שניהלה שם, נחשף כי הפרקליטות ניסתה לשנות את עדותו של ד"ר חן קוגל, העומד בראש המכון לרפואה משפטית, שתמך בפורמן.
נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת בדימוס הילה גרסטל, מתחה ביקורת חסרת תקדים על התנהלותו של ניצן בנוגע לפורמן, וטענה כי הוא ושתיים מהמשנות ליועץ המשפטי לממשלה פעלו שלא כדין כשניסו למנוע את מינויה. ניצן עצמו הגיב בחריפות רבה למכתבה של גרסטל וטען כי זו חרגה מסמכותה. מעמדה של הנציבות והמתיחות בינה לבין צמרת הפרקליטות עדיין לא הוכרעו.
ביום חמישי האחרון שלח ניצן מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, בו כתב "הוסרה העננה הכבדה" מעל ד"ר מאיה פורמן שהעידה מטעם ההגנה במשפט זדורוב. הפרשה עומדת במוקד הסערה שמעסיקה בשבועות האחרונים את הפרקליטות. מכתבו של ניצן נשלח בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בתיק, והוא נועד להבהיר כי יחסה של הפרקליטות לד"ר פורמן לא נבע משיקולים זרים והתבסס רק על החלטות בתי המשפט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg