בשאר אל אסד - נשיא מדינה בלי מדינה
במקום רשימת "האנשים שעשו את 2015", nrg מציג את הדמויות שעשו את השנה החולפת לפחות טובה. והמנצח בקטגוריית העולם הערבי: בשאר אל אסד, ששרד על כיסא הנשיאות והפסיד את כל השאר. כתבה ראשונה בסדרה
כאשר בשאר אל אסד התמנה לנשיא במקום אביו, אי שם בשנת 2000, הוא ראה בעיני רוחו אותו ואת בת זוגתו אסמה מזדקנים בארמון הנשיאות בשקט, בשלווה, באושר ובעיקר בעושר. הוא קיווה אולי לפרוש בגיל 70, אחרי 30 שנות שלטון כמו אביו, כשלצדו יורש העצר ובין רגליו משחקים בצעצועים המלכותיים הנכדים והנכדות. אבל במזרח התיכון תכניות לחוד ומציאות לחוד.
כמעט מיד לאחר המינוי נאלץ אסד להתמודד עם כיסי התנגדות פנימיים. צריך לומר את האמת, רופא העיניים שמגיל צעיר דיבר אנגלית וצרפתית, ובבגרותו עזב ללימודים בלונדון, לא היה הבחירה הראשונה של חאפז אל אסד, השליט העליון של סוריה הגדולה והמאיימת. אסד האב סימן את באסל אל אסד, בנו בכורו ליורש הבא אחריו. מגיל צעיר הוא הוצב בראש מערך הביטחון הנשיאותי ובאירועים רשמיים לבש מדי צבא כיאה למנהיגה הבאה של סוריה.
עוד כותרות ב-nrg:
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
• בית המשפט קבע: 'טקסס הולדם' אסור על פי חוק
• כך נראית כף היד שלכם? אתם נדירים
אלא שלצד הדמות שנמצאת בשליטה ואחריות, ניהל באסל חיי הוללות מסוכנים. תחביבו לנהוג במכוניות מהירות גדעו את חלומו של אסד האב. בשנת 1994, מכונית המרצדס של בן הנשיא נמצאה מעוכה על מעגל תנועה בדרך לשדה התעופה בדמשק. באסל, שנסע כנראה במהירות מופרזת, מת במקום מעוצמת המכה, ובשאר נקרא לדגל.
בשאר לא נתפס כיורש אמיתי כמו אחיו - מה שהוביל לכך שהקרקע תחת רגליו רעדה מיד עם מינויו. כוורת היועצים הוותיקים שהותיר לו אביו שמרה עליו בצעדיו הראשונים, אבל הוא תמיד נאלץ להתמודד עם תדמית "היורש המחליף".
המלחמה מול ארה"ב והמערב הייתה הדגל שאותו הרים אסד האב. עשר שנים אחרי בחירתו לנשיא, אסד הבן עשה כמעט כל מהלך שהיה יכול לשנות את עתידה של סוריה ב-180 מעלות. שנה לפני תחילת המהפכות במזרח התיכון, אסד סיכם 10 שנות שלטון בהתבטאויות ומהלכים שנועדו לסמן שינוי.
הוא התבטא בעניין השלום מול ישראל, חיזק קשרים עם האויבת המרה מצפון טורקיה ואפילו קרץ לארה"ב. הדמות שכולם אהבו לשנוא הפכה פתאום לקלף המחוזר ביותר בשוק העולמי. שנים של מדיניות נוקשה כלפי דמשק, סגר כלכלי חמור במצוותו של ג'ורג' בוש וגם עונשים אחרים התחלפו בחיוכים, בפגישות תכופות של שר החוץ האמריקאי ובהבטחה של ברק אובמה לשנות את עתידו של אסד וסוריה. אבל בינואר 2011 פרצה מלחמת האזרחים בסוריה - והתקווה לעתיד ורוד התחלפה בנהרות של דם סורי שנשפך על ידי אסד.
זו הייתה שנה שסימנה את הטלטלה הגדולה ביותר במזרח התיכון. מנהיגי ערב הוותיקים - בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן - עפו מכיסאותיהם בזה אחר זה. קריקטורה ידועה שפורסמה בכלי התקשורת הערבים הציגה את מנהיגי ערב נופלים בזה אחר זה כאבני דומינו. גם פניו של בשאר אסד היו באיור, אבל הוא בניגוד לאחרים, למרות כל התחזיות, נשאר על כסאו.
אז כן, נשיא סוריה הוא עדיין בשאר אסד, אבל השאלה הגדולה היא על איזו סוריה הוא שולט. פתחו אטלס בעמוד שבו מופיעה מפת סוריה. עכשיו קחו טוש שחור עבה ופשוט סמנו איקס גדול על העמוד הזה. סוריה, שגבולותיה עוצבו בשנת 1916 בהסכם סייקס-פיקו, השתנתה לחלוטין. ב-2015, עוצבו גבולותיה של סוריה החדשה, והיא רזה יותר, דלה במשאבי טבע, ובעיקר פגיעה הרבה יותר.
רצועה דקה, שנמתחת מהצפון לאורך החוף הסורי, הגבול עם לבנון, ונגיעה קטנה עם הגולן הסורי בדרום - זוהי הסוריה החדשה שבה שולט כביכול בשאר אל אסד. בצפון, סמוך לגבול הטורקי, שולטים הכורדים, ובמרבית השטח שנותר שולט ללא עוררין ארגון דאעש. המדינה האסלאמית קיימת הלכה למעשה בכמחצית משטח סוריה וכן במחצית משטח עיראק. בניגוד להפצצות של חביות נפץ מטעם הארמון, תושבי מדינת דאעש מספרים על מערכת תקינה של משילות הכוללת מערכת משפט, חוק וסדר ובעיקר - שקט. יתרת שטחה של סוריה מתפזר בין יותר מ-140 ארגונים ותתי ארגונים של מורדים, שלעתים מנהלים קרבות בינם לבין עצמם.
להצטמקות הגיאוגרפית של סוריה תחת שלטון אסד יש השלכות כלכליות משמעותיות. אם מתייחסים לסוריה כאל מדינה קיימת, ההפסדים שלה במהלך המלחמה נאמדים בסכומי עתק. בדוח האחרון של האו"ם, שפורסם במרץ 2015, נכתב כי סוריה איבדה יותר מ-202 מיליארד דולר במהלך המלחמה, כשכל סורי חמישי מוגדר עני. מערכות החינוך, הבריאות והרווחה כמעט ולא קיימות.
על ארבעה ענפים עיקריים תלויה ועומדת הכלכלה הסורית - חקלאות, תעשייה, תיירות ונפט. ארבעת הפרמטרים האלו סבלו בשנים האחרונות מהידרדרות מתמדת. הבצורת והמחסור במים ייבשו את החקלאות הסורית, כשבימי המלחמה ישנם דיווחים בלתי פוסקים על מוות של תינוקות בשל מחסור במי שתייה, כך שעל חקלאות או עבודה מסודרת אין כמעט על מה לדבר.
התיירות הסורית, שהייתה גורם משפיע בהכנסת כסף זר למדינה, התפוגגה נוכח המציאות הביטחונית המידרדרת. ארגון דאעש, שהשתלט על ערים היסטוריות שבהן נכסי צאן ברזל היסטוריים, הפך את המקומות לגל חורבות. פסלים בעלי ערך היסטורי של מאות ואלפי שנים נותצו ופוצצו בראווה על ידי לובשי השחורים, שראו בהם תרבות של כפירה. במקביל נפתח שוק שחור של עתיקות שהופצו דרך טורקיה לשווקים באירופה בצורה בלתי חוקית. הכסף ממכירת המונומנטים ההיסטוריים נכנס לקופת ארגון דאעש.
מצבורי הנפט של בשאר אל אסד נפלו גם הם ברובם בידי ארגון המדינה האסלאמית. לוחמי דאעש מצאו קונה גם לנוזל השחור. על פי הערכות, טורקיה רוכשת את הנפט הסורי מאחורי גב הקואליציה נגד דאעש, ובכך נהנית ממחירים נוחים, ובמקביל מחזקת את הארגון שנגדה היא אמורה ללחום.
בניסיון להציל את עורו של בשאר אל אסד, הצטרפו למערך הלוחמה במורדים הסורים בני בריתו של הנשיא. במצוותו של האייתולה חמינאי, לוחמי חיזבאללה הצטרפו למערכה יחד עם קצינים של משמרות המהפכה האיראניים. בשנה החולפת הצטרפו גם הרוסים להגנה פיזית על שלטון בשאר אל אסד, אך האם החיבוק מועיל לבשאר?
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ניסה להתחמק בתחילה מכניסה לבוץ הסורי. הוא ביקש פטור מהמנהיג העליון חמינאי בביקור שקיים באיראן בתחילת הלחימה בסוריה, אך ההחלטה הייתה אחרת. על פי הערכות, חיזבאללה איבד מאז תחילת הצטרפותו למלחמה בסוריה יותר משליש מלוחמיו. כ-1,500 לוחמי חיזבאללה נהרגו בקרבות השונים ויותר מ-5,000 נפצעו ויצאו באופן קבוע או זמני ממצבת הכוחות.
סרטונים שבהם נראות משאיות נושאות ארונות קבורה של לוחמי חיזבאללה גרמו לנסראללה צרות צרורות מבית. התקוממות שיעית פנימית, שדרשה להפסיק לשלוח את צעירי לבנון למלחמה למען אסד, הלכה וצברה תאוצה והגבירה את השנאה כלפי הנשיא הסורי, שמאז ומעולם ראה בלבנון כחצר אחורית ואת השיעים הלבנונים כעבדים ונתינים.
בנוסף ללבנונים גם האיראנים איבדו לוחמים ומפקדים בכירים בבוץ הסורי. ממש כשנראה היה שאסד אבוד, הצטרף בשנה האחרונה ולדמיר פוטין למערכה והביא אתו את החיילים הרוסים. פוטין לאו דווקא בא לעזרת חבר, הוא מנצל למעשה הזדמנות אזורית לאחוז בקרקע במזרח התיכון, על כל המשמע מכך.
החשש הגדול של נשיא סוריה הוא שבני בריתו או בני שבטו הפקיעו ממנו דה-פקטו את סמכויות השליטה על המתרחש במדינתו שלו. הפחד שלו הוא שבמועצת השבט הראשונה שיוכלו הם ימכרו אותו.
אסד, אם כן, עדיין יושב על כיסא הנשיאות אך ברור שמדובר בנשיא בובה, שיושב שם מתוך אינטרסים של שאר הכוחות. לעולם הוא לא יוכל לשוב ולשלוט על סוריה ההיסטורית שאותה הוריש לו אביו. הוא לעולם לא יוכל להתנהג כמנהיג אמיתי שאינו תלוי בגורמים שמחשקים אותו ועושים בסוריה כברצונם. לכן, אסד אולי יכול להשתקף כשורד-מנצח, אבל למעשה הוא אחד המפסידים הגדולים של השנה במזרח התיכון.
• מחר: מי הפסיד את 2015 בקטגוריית כלכלה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם