ההאזנה לנתניהו: "רומזים לו לא לסמוך על אובמה"
מומחה לארה"ב מעריך כי מאחורי ההדלפה לפיה אובמה הורה להאזין לראש הממשלה, עומדים גורמים המעוניינים למנוע את הידוק היחסים בין שני האישים. "או שאובמה לא רואה בישראל בת ברית, או שהוא חשש שישראל תכשיל את שיחות הגרעין"
הפרסומים היום (רביעי) בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" על הוראת נשיא ארצות הברית ברק אובמה לרגל אחרי צוות היועצים הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע מאמציו למנוע את החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למערב לא הפתיעו רבים בישראל. זאת, למרות שבעבר הבטיח הנשיא האמריקאי לגרמניה וצרפת כי ארצו לא תאזין למדינות בנות ברית.עוד כותרות ב-nrg:
שקד על "פוסט השנאה": "להוריד את גובה הלהבות"
מורה הביעה תמיכה בפוסטים שתקפו את שקד
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מומחה ליחסי ארה"ב וישראל מעריך כי הפרסומים שהודלף בנוגע להאזנות לא מגיע מהממשל, אלא מגורמים בארה"ב המנסים למנוע את הידוק היחסים בין נתניהו ואובמה, על רקע פגישת עבודה טובה ביניהם שהתקיימה לאחרונה, לאחר שכבר נחתם הסכם הגרעין. מומחה אחר סובר דווקא שההדלפה ביקורתית גם כלפי נתניהו.
"לא מזמן נפגש ראש הממשלה בארה"ב עם אובמה, בפגישה שהוגדרה כ'טובה'. היתה שם התחממות ביחסים, וקצת שבירת הקרח בין האישים, לאחר המתיחות ביניהם במהלך שיחות הגרעין. על הרקע הזה, אפשר להעריך שמי שעומד מאחורי ההדלפה הזו, למעשה רומז לנתניהו שאי אפשר לסמוך על אובמה. כלומר, קריאת אזהרה לראש הממשלה, שהוא אינו יכול להאמין לשום דבר שיוצא מפיו של הנשיא האמריקאי. יש כאן מהבחינה הזו הצבת אתגר בפני שני האישים, שבעקבותיו ייווצר שוב חוסר אמון ביניהם".
בעקבות הפרסום, והעובדה שוושינגטון הפרה את הבטחה שלא להאזין לבנות ברית, מציג פרופ' גלבוע שתי אפשרויות. "או שאובמה לא תופס את ישראל כבת בריתו, או שארה"ב חששה שישראל אכן יכולה להכשיל את השיחות עם איראן, ורצתה לדעת מה יודעים בירושלים, ומה עושים בנידון".
התגובה הישראלית
בנוגע לתגובת ישראל, מזכיר פרופ' גלבוע את המתיחות הדיפלומטית בעקבות החשיפה כי רשת הביון האמריקאית, ה-NSA האזינה לקנצלרית אנגלה מרקל, לנשיא צרפת פרנסואה הולנד ולמנהיגים אירופאים אחרים. אז יצאו ראשי המדינות בהתנגדות חריפה כנגד הממשל האמריקאי וכנגד הנשיא, ובעקבות זאת אובמה הבטיח למנוע האזנה למדינות שהן בעלות בריתה של ארה"ב.
על כך אומר פרופ' גלבוע כי "ישראל איננה גרמניה וצרפת, ולכן היא לא יכולה להרשות לעצמה לפעול באותה עוצמה כנגד ארצות הברית. הדרך בה ניתן לפעול היא במישור המודיעיני, ועל סוכנויות הביון של שתי המדינות ללבן ביניהן את מה שקרה וליישר את ההדורים. מעבר לכך, לא יהיה טוב לעסוק בנושא רגיש כזה באופן פומבי וחשוף לתקשורת. זה לא טוב, בייחוד על רקע היחסים הטובים בין שתי מערכות הביטחון".
"להניח את היד על הלשכה החשובה בישראל"
נקודה מדאיגה עבור ישראל, על פי המומחה לארה"ב היא הדרך שבה הגיעו האמריקאים למידע שיצא מלשכת ראש הממשלה בירושלים, והקלות שבה הם הצליחו לשים את ידם על מה שנאמר בלשכה החשובה בישראל. "סוכנות הביון האמריקאית שדרגה בצורה דרמטית את יחידת האזנה הישראלית 8200. הסיוע הזה הביא להתחממות רבה ביחסים בין המדינות. גם ההכנסה של וירוס הריגול למחשבים באיראן נעשתה בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי. עם זאת, מטריד לחשוב שיחד עם הסיוע הזה, השתילו גורמים אמריקאיים אמצעי האזנה שפגעו באמון בין המדינות. לא נעים לחשוב על כך".
"צריך לזכור שאין זו הפעם הראשונה שבה ארצות הברית מבצעת האזנות לגורמים בישראל", מזכיר פרופ' גלבוע. "בשנת 2013 פרסם אדוארד סנודן שהשגרירות האמריקאית בתל אביב שכרה דירה מול מגדלי אקירוב, והציבה בה ציוד האזנה משוכלל שעקב אחרי ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק. אמנם לאחר הפרסומים השגרירות הכחישה וטענה שהיא שכרה את הדירה עבור אחד מאנשי הצוות, אבל מי שראה את כמות הציוד האלקטרוני שהוכנס לדירה, הבין שמדובר בתירוץ קלוש ביותר. מעבר לכך, האמריקאים האזינו גם לאהוד אולמרט. הם חששו שישראל תתקוף צבאית את איראן, ולכן הם עקבו והאזינו אחרי האישים הבכירים בישראל".
הפרסום בנוגע להאזנה האמריקאית לישראל, מאירה באור שונה את ההאשמות של בכירים בארה"ב לפיהם ישראל האזינה לשיחות הגרעין. "גורמים בכירים בממשל האשימו לא מזמן את ישראל כי היא ריגלה אחרי השיחות בין המערב לאיראן, ושהיא הדליפה מידע מהשיחות כדי להפיל את ההסכם. עתה מתברר שהאמריקאים הם שהאזינו לישראל. מדובר בהוראה מאד בעייתית ולכן בוול סטריט מצוין שאובמה לא נתן הוראה מפורשת ל-NSA, אלא רק אמר ש'ישקלו בעצמם מה לעשות'. ניתן להבין שזו למעשה פנייה שאי אפשר לסרב לה, אבל היא נעשתה בדרך כזו משום שהיא מחויבת המציאות. הסיבה לכך היא שהסוכנות ריגלה גם אחרי חברי קונגרס ששוחחו עם נתניהו, וזו עברה בוטה על חוקי ארה"ב. כעת הקונגרס יכול לתבוע את הנשיא על הפרת החוקה, וזו הסיבה שאובמה לא הורה במפורש, אלא רק 'שאל' מה ניתן לעשות".
פרופסור גלבוע מציין שההדלפות האחרונות מלמדות עד כמה אובמה פעל בשעתו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועד כמה הצגת המציאות היתה מוטה ולא אמיתית. "מהציטוטים לשיחות מתברר חד משמעית שמי שיזם את הנאום של נתניהו בקונגרס האמריקאי הגיע מוושינגטון ולא מצד ראש הממשלה. אמנם נתניהו יכול היה לסרב, אבל בכל אופן זו לא היתה יוזמה שלו או בקשה שלו. לא כך זה הוצג בשעתו וזה מציג את אובמה כחשדן וכ'אנטי נתניהו', שהרי לא כך הציג את זה הממשל בשעתו".
ההדלפה ביקורתית גם כלפי נתניהו
פרופ' זוהר שגב, מומחה לפוליטיקה ומבנה חברתי של ארה"ב והיסטוריה של ארה"ב באוניברסיטת חיפה אומר כי קשה לדעת מי המדליף במקרה הזה, וזאת כיוון שההדלפה ביקורתית גם כלפי אובמה וגם כלפי נתניהו. "חשוןב לציין שזו הדלפה ולא אמת לאמיתה. נכון שמדינות מרגלות כל הזמן, ומנסות לדעת מה קורה במדינות אחרות, אבל זו עדיין לא עובדה בדוקה, למרות המוניטין האמינים בדרך כלל של ה'וול סטריט ג'ורנל'. בכל מקרה אם מדובר במידע נכון, יש גורמים רבים בארה"ב שיכולים לעמוד מאחורי הדלפה כזו. קודם כל הרפובליקנים ישמחו לבקר את הממשל, ולטרפד את הקמפיין הדמוקרטי. זה אינטרס ברור של גורמים כאלו".
"מקור כזה יהיה מעוניין גם להראות שנתניהו לא יכול לסמוך על אובמה. מעניין בהקשר הזה לראות, אם המועמדים הרפובליקנים - למשל דונלד טראמפ - ינצלו את הפרסום הזה בהמשך הקמפיין שלהם. אולם למרות שאכן זו הדלפה שאינה נוחה לנשיא ברק אובמה, אי אפשר לשלול שזה מגיע גם מגורם מקורב אליו. הסיבה היא שבהדלפה הזו גם ראש הממשלה יוצא כמי שמדליף מידע מהשיחות, וכמי שפועל בצורה גלויה נגד אובמה. לכן אי אפשר לשלול שגורם בממשל עומד מאחורי המידע. בכל מקרה האזנות תמיד יהיו. זה פוקר בין מדינות וכל צד רוצה לדעת מה עושה הצד השני, זה טבעי בפוליטיקה העולמית".
כיצד ישראל צריכה להגיב על חדירה כזו אליה?
דווקא על רקע ההתחממות ביחסים, אני מעריך ששני הצדדים יפעלו במשותף לעמעם את הגילויים האלו. ישראל תפעל באופן אינסטרומנטלי, וככל הנראה בכלל לא תגיב. גם הממשל מצידו ייפעל לצמצם את הנזק. האינטרס של הצדדים הוא לעבור הלאה ולהמשיך את ההפשרה ביחסים ולכן הם ימסמסו את הפרסומים האלו".
אקו"ם