וינשטיין: בדיקה מקדימה מגנה על הציבור ונבחריו
לאור פרשות מגל ושלום, היועמ"ש פרסם הנחיה בעניין ההליך הקודם לפתיחת חקירה משטרתית מלאה. מטרתה להסדיר את הליך הבירור הנוגע לנבחרי ציבור שבדיקת עניינם היא בעלת חשיבות ציבורית
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, פרסם היום (ה') הנחייה בעניין "הבדיקה המקדימה" – ההליך הקודם לפתיחת חקירה משטרתית מלאה, וזאת לאור חוסר הבהירות בנושא. ההנחיה מתפרסמת לאחר שתי פרשות מין הקשורות לנבחרי ציבור – ינון מגל וסילבן שלום – שלגביהם התקיים הליך הבדיקה ולאור הדיון הציבורי בנושא.עוד כותרות ב-nrg:
בסוף 2015: קרוב ל-8.5 מיליון תושבים בישראל
עיריית י-ם: "הקיצוץ הוא פיגוע כלכלי, כמו דקירה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הצורך בבדיקה מקדימה, הסביר וינשטיין במכתבו, נוגע לתיקים בעלי חשיבות ציבורית שבהם לא נאספו ראיות שמספיקות כדי לפתוח בחקירה פלילית מלאה. בהנחיה שפרסם נראה כי בבסיס ההחלטה לקיים הליך שכזה, עומד בין היתר הצורך להגן על נבחרי ציבור מפני תלונות שווא, וכן הרצון למנוע זעזועים פוליטיים מיותרים.
''פתיחה בחקירה פלילית היא לעתים צעד רב משמעות ורב השלכות''. יהודה וינשטיין
ההנחייה נועדה בעיקרה, להסדיר את הליך הבירור הנוגע לנבחרי ציבור, משום שבדיקת עניינם היא בעלת "חשיבות ציבורית", ולכן מצדיקה "בדיקה מקדימה". בסיום ההליך, יוחלט האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית מלאה או לא. מקרים נוספים נוגעים לתלונות על אלימות שוטרים, או במקרה שבו יש חשש מפני ניצול לרעה של הליך החקירה הפלילית.
"ההצדקה לנקיטה בהליך של בדיקה מקדימה תגבר, על אף העדר קיומו באותו שלב של חשד סביר לביצוע עבירה, ככל שהתשתית ההתחלתית תעלה לכאורה חשד לביצוע עבירה חמורה ומורכבת יותר, או ככל שיש עניין ציבורי מיוחד בברור העניין, על אף העדר תשתית מספקת לקיומו של חשד סביר כאמור, כגון כשנטען שהעבירה בוצעה על ידי אנשי ציבור", כתב וינשטיין.
"ביחס לממלא תפקיד ציבורי, פתיחה בחקירה פלילית היא לעתים צעד רב משמעות ורב השלכות גם ביחס למערכת התפקודית עליה הוא נמנה, על סדרי השלטון במדינה או על מדיניות פוליטית וחברתית. השלכות אלו, מחייבות נקיטת משנה זהירות בעת שקילת התשתית הראייתית הקיימת נגד אישי ציבור, ובתוך כך מצדיקות, לא אחת, נקיטה בהליך של בדיקה מקדימה טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה".
לפי ההנחיה, הסמכות לביצוע הליך בדיקה מקדימה מוענקת לכל הרשויות החוקרות במדינה ולא רק למשטרה, והיא מהווה "סמכות עזר טבועה" שנגזרת מהסמכות להורות על פתיחה בחקירה. וינשטיין הדגיש כי גם במקרים שבהם אין "השלכות ציבוריות" עשויה להיפתח בדיקה מקדימה, כאשר החשד ההתחלתי נמוך והחשיבות "במיצוי העובדתי של המקרה גבוהה".
במסגרת הליך הבדיקה, מוסמכות הרשויות החוקרות לבצע שורה של פעולות, אולם הן לא יוכלו לעצור או לעכב את האדם שאליו מיוחס החשד. בנוסף, לא יתבצע אצלו חיפוש, הוא לא ייחקר באזהרה, לא יבוצע עימות בינו לבין מעורבים אחרים ולא תבוצע לו בדיקת פוליגרף. ניתן יהיה לקבל את גרסתו של האדם שבנוגע אליו מתבצעת הבדיקה רק בנסיבות המצדיקות זאת, ובהסמכתו.
הצורך להסדיר את הליך הבדיקה המקדימה עלה בחודשים האחרונים, בעיקר לאחר פרשות מגל ושלום. מכיוון שמרבית התלונות נגד השניים נמסרו בעילום שם לכלי התקשורת, או שפורסמו ברשתות החברתיות, מבלי שאחת הנשים תפנה למשטרה ותסכים להעיד, הורה וינשטיין לפתוח בבדיקת עניינם. מגל פרש מאז מהכנסת ושלום הודיע על כוונתו לעשות כן גם הוא.
תהליך הבדיקה לפי וינשטיין אמור למנוע השלכות "רחבות היקף" על הנבדק ועל המערכת הציבורית, כמו במקרים של פתיחה בחקירה פלילית. תקדימי מגל ושלום מלמדים, כי כוחם של הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת מספיק כדי לגרום ל"השלכות" כאלה, גם מבלי שתיפתח חקירה, ואפילו מבלי שתיפתח בדיקה.
לנוסח ההנחיה המלאה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם