המשטרה נטפלת לנטלי וקסברג? זה באמת מזכיר תקופות אפילות
ככל שהמדינה יותר כוחנית כלפי חופש הביטוי והמחאה של אזרחיה כך היא פחות בטוחה בדרכה. רק מערכת חוק מסורסת מסוגלת להטיל את מלוא כובד משקלה על "תיק" כמו של נטלי כהן-וקסברג או של משתתפי "חתונת השנאה"
בזמן האחרון נראה לי שמישהו שם למעלה מעשן משהו חזק. את נטלי כהן-וקסברג עוצרים וחוקרים אחרי שחרבנה על דגל במסגרת מה שהיא מגדירה "מיצג אומנותי", את יקיר אשבל מ"חתונת השנאה" וחבריו עוצרים וחוקרים אחרי שדקרו או היו עדים לדקירה של תמונה בסכין. יקיר אשבל עצמו גם הואשם בהשתתפות ב"התקהלות בלתי חוקית" - חתונתו שלו. במקום שבו עוצרים את מי שמחרבנת על דגל עוצרים גם את מי שדקר תמונה.אלו אירועים שאולי חולפים לידכם כפיקנטריה, משהו שקורה לאנשים בשוליים הסהרוריים של החברה - אבל למעשה הם מסמלים את מה שנראה כליקוי מאורות מטריד מאוד בצמרת רשויות החוק והמשפט בישראל. ליקוי מאורות שבסוף יגיע גם אליכם.
מעצרים וחקירות משטרה לא אמורים לשמש סתם להטרדה או איום, בטח שלא לגבי "פשעים" שטרם בוצעו, או כלפי אנשים שכלל אין יסוד סביר לחשוד בהם במשהו. זהו צעד דרקוני מצד המדינה שמאותת שהיא הולכת למקומות לא טובים. מקומות כאלה שחוטפים בהם אנשים מהרחוב ומעלימים אותם לאיזה מרתף כי הם כתבו איזה פוסט בפייסבוק. אני יודע שאני נשמע כמו שמאלני היסטרי, אבל גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום, ובנושא זה אין עניין של ימין ושמאל (עוד קלישאה שנכונה במקרה הזה).
כשמזמנים אנשים ללא עבר פלילי לחקירת משטרה כי הם הביעו כוונה להשתתף בהפגנה זה צעד שנועד להלך עליהם אימים. צעד שנועד ללחוץ לביטול ההפגנה שכנראה לא נוחה למישהו למעלה. זה פאשיזם. ואל תגידו לי - אבל מה אם ההפגנה לא חוקית? זה שקצין משטרה בשטח מחליט שהתקהלות מסוימת בכיכר מסוימת לא נראית לו, ומכריז עליה כ"לא חוקית", כי ככה בא לו, לא באמת הופך אותה לכזו.
מעצרים מנהליים - אותה תופעה שהתחילה כפריווילגיה לפלסטינים בלבד - כבר מזמן הפכה לנחלתם של ערבים ישראלים ופעילי ימין מתנחלי. רשויות החוק מנסות בכל העת להרחיב את הכלי הנוח הזה לקהלים נוספים, כולל בתחום הפלילי. שלא יהיה לכם ספק - מדובר בסכנה ברורה ומיידית לקיומה של מדינת ישראל. כי כפי שכבר זיהה נכון הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל: "האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כאשר היא נזקקת לכוח הזרוע. גם אם בהגבלת חופש המחשבה והדיבור מגינים על האמת - מזיק לה הדבר".
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ככל שהמדינה יותר כוחנית כלפי חופש הביטוי והמחאה של אזרחיה כך היא פחות צודקת ופחות בטוחה בדרכה. רק מערכת חוק חסרת ביטחון, מסורסת וחלשה - שלא מצליחה לספק ביטחון אישי לאזרחים, שלא מצליחה לאכוף את החוק במגזרים שלמים, שמשחררת רוצחים ואנסים בעונשים מגוחכים - מסוגלת להטיל את מלוא כובד משקלה על "תיק" כמו של כהן-וקסברג למשל. ההטרדה של הפרובוקטורית בשקל הזו לא רק מהווה איום על חופש הביטוי, אלא גם מאדירה את תפוצתו של אותו אימג' שהרשויות מנסות כביכול להילחם בקיומו. אז למה זה טוב לעזאזל?
מדינה חלשה, שבעצמה לא מסוגלת לאכוף את "חוק הדגל" על מוסדותיה במגזר הערבי למשל, שלא מסוגלת לוודא שדגלה מונף על גג כל בית ספר, כל רשות מקומית וכל מבנה ציבור הממומן על ידה - בוחרת להתעמר בחלש ממנה בהרבה: אמנית מיצג כושלת עם כמה עוקבים בפייסבוק. זה מאיר את מדינת ישראל באור מגוחך.
מדינה חלשה שולחת גדודי יס"מ להכות ולעצור מפגיני מחאה חברתית, פעילי מחאת העדה האתיופית ונערות שמפגינות נגד ההתנתקות - כשבאותה עת אלפי מפגינים מתגודדים עם דגלי ארגוני טרור, מתפרעים וקוראים קריאות הסתה ברורה בלי ששוטר אחד ייראה בסביבה. האם הפגנות התנועה האיסלאמית, חזב אל תחריר ושאר ארגוני אינוס הגמלים מהר הבית ועד יפו הן באישור משטרת ישראל? הן הפגנות "חוקיות"?
ושהשמאל לא יהיה מרוצה מעצמו, כי ההיסטריה שלו לקרוא לכל דבר "הסתה" היא חלק מהאקלים שמאפשר את הדבר הזה. מותר "לחלל" את הדגל, ומותר גם לחלל (מטאפורית כמובן) את רובי ריבלין אם רוצים. הכול בסדר.
ידי הימין כמובן גם אינן נקיות, לא רק בתור הצד השולט כרגע אלא גם בהזדרזות מצדו לקרוא לכל דבר "בגידה".
שמעתי ממישהו, בנוגע למיצג של וקסברג, "זה דגל. אנשים מתו בשבילו". אז בגדול, זה נכון. אבל אנשים לא מתו בשביל חתיכת בד. הם מתו בשביל רעיון. בשביל להיות עם חופשי בארצנו. אנחנו לא רוצים למות בשביל מדינה שבה עוצרים אנשים בגלל הדעות שהם משמיעים, הווידיאו ארט שהם יוצרים או העמדה הפוליטית שלהם. אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה המשטרה עוסקת באכיפת חוק שוויונית, מספקת ביטחון אישי לאזרחים ומכניסה רוצחים, אנסים ומחבלים לכלא להמון המון שנים בתנאים קשים. אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה אנחנו סומכים על מערכת המשפט, ולא רואים בה ארגון צללים מושחת שמשנה את הכללים לפי האינטרסים הצרים שלו.
שלא יתפלאו השוטרים, השופטים והפרקליטים מהרמות הגבוהות של אי אמון ציבורי שיש בהם כמערכת. שיסתכלו במראה במקום.
נ.ב.
על עינויים לא כתבתי דבר במתכוון כי קשה לדעת מה האמת. רק אומר שאם כבר מענים, אז צריך לענות את כולם כי השוויון בפני החוק הוא ערך עליון. ערך שכמו חופש הביטוי הוא ערך ששווה למות בשבילו.
אקו"ם