כיצד ניצלו איראן וסעודיה את המשבר לצרכים פנימיים?
קשה להפחית מערך החשיבות של התקרית הבינלאומית על הוצאתו להורג של השייח' נימר השיעי להרגעת המתיחות הפנימית בשתי המדינות
המהומה התורנית החדשה במזרח התיכון, שבמסגרתה ערב הסעודית ואיראן מתגוששות אחת מול השנייה סביב הוצאתו להורג של השייח' הסעודי-שיעי נימר אלנימר, לא פרצה בהכרח על רקע שיפור עמדות בינלאומי – אלא דווקא בשל סיבות פנימיות של כל אחת משתי המעצמות האזוריות. ה"וול סטריט ז'ורנל" פרסם כתבה נרחבת בסוגיה, שפירטה את הממדים הפנימיים בשתי המדינות שהובילו להתפתחות הזו.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- אובמה יודיע על הגברת האכיפה בתחום הנשק
- ארה"ב תובעת את פולקסווגן על זיוף רמות הפליטה
- שוודיה ודנמרק חידשו את הביקורת בגבולותיהן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העדות הגדולה ביותר לכך שלא היה מדובר בהפתעה בינלאומית היא העובדה שראשית נודע על כוונתה של ריאד להוציא להורג את השייח' כבר באוקטובר 2014 – לפני יותר משנה. גזר הדין שלו, שניתן בעקבות עברות הסתה, אף עמד בפני ערעורים שנדחו על ידי בית המשפט. מכיוון שטהרן נלחמת בערב הסעודית דרך כמה שלוחות בכמה מוקדים אחרים במזרח התיכון, כולל תימן, סוריה ועיראק, לימדה גם היא מה יהיה אופי התגובה של הרפובליקה האסלאמית לשמע הוצאתו להורג.
סימני השאלה היחידים בסוגיה זו היו, אם כן, בדיוק מתי יוצא להורג השייח' וכיצד תיראה התגובה האיראנית. מלבד זאת סימני הקריאה בסיפור ברורים למדי: שתי המדינות הצליחו למנף את התקרית הדיפלומטית הזו כדי לשפר עמדות במגרש הפנימי, אל מול האוכלוסייה המדוכאת של ארצם, ומרוויח נוסף מכל המהומה הוא ארגון דאעש – שתמיד יכול ליהנות מהסתת תשומת הלב העולמית ממנו.
ריאד ניצלה את התקרית כדי לגרום לציבור האזרחים במדינה לשכוח מצרות כלכליות פנימיות: כמה ימים לפני ההוצאה להורג התארכו תורים של צרכנים בכניסה לתחנות הגז. הממלכה גם חשפה תוכנית צנע חדשה, שבמסגרתה בשנה הקרובה יקוצצו ההוצאות ב-14 אחוזים ומחיר הדלק המסובסד מאוד יעלה בכ-50 אחוז. זאת, בעקבות צניחת מחירי הנפט העולמיים, כניסת איראן לשוק ודלדול המשאבים הלאומיים של ערב הסעודית, שרוקנו מאוד את קופתה של הממלכה, ולא אפשרו לה יותר לסייע לאזרחים באופן כה נרחב.
ואכן, מעדויות העבר ניתן לראות כי במקרים של חשש למהומות השתמשה בממלכה בכלים פנימיים בשביל להשיב את השקט. ב-2011, כאשר "האביב הערבי" געש מסביב והיה חשש מהתפרצות רגשות גדולה של האזרחים, הודיעה ריאד על תוכנית סוציאלית חדשה לממלכה בשווי 100 מיליארד דולר.
יתרה מכך: הסיכון הגדול ביותר לשרידות משטר המלוכה הריכוזי בערב הסעודית מגיע מחוגים שמרניים במדינה – בדיוק אותם חוגים המתנגדים לפעילותם של אנשים כמו שייח' נימר או לאיראן השיעית. וכך, בדיוק כשם שההחלטה לתקוף את החות'ים בתימן בשנה שעברה סייעה להרגיע את הרוחות בערב הסעודית, כך פעלה גם ההחלטה להשעות את היחסים הדיפלומטיים עם טהרן. פרשנים ציינו כי הצעד הזה עזר גם לשכך את הביקורת בממלכה על כך שתגובת הממשל בריאד להתעצמות האיראנית פושרת מדי.
בנוסף, הבלטת ההוצאה להורג של שייח' נימר העמידה בצל את הריגתם של 47 פעילים סונים אחרים, שקושרו על פי מערכת המשפט הסעודית לארגון הטרור "אל-קאעידה" – ולמעשה, כיסתה על העובדה שהממשל הסוני החליט להיכנס בכוח בגורמים סוניים קיצוניים בממלכה. הצעקה הבינלאומית שנקשרה לקרע השיעי-סוני גרמה לשבטים הסוניים שהיו יכולים לזעוק על כך לצדד בעמדת הממשל.
גם באיראן נוצלה התקרית הבינלאומית לצורך השקטת הציבור המקומי. הנשיא המקומי חסן רוחני, הנחשב למתון ורפורמיסט, עומד יחד עם חבריו לזרם בפני אתגר מהותי בבחירות המקומיות שייערכו בחודש הבא, שבהן מאיימים הגורמים השמרניים לנשל אותם מכוחם.
גם הסכם הגרעין שחתמה איראן עם שש מעצמות העולם בווינה ביולי האחרון עומד מבחינת הממשל בטהרן על הכף: לו יזכו המתונים בעוצמה בפרלמנט, הם יוכלו לשמר את ההסכם ולדאוג שלא יהיה גורם כלשהו שיחסל את מהותו או שידאג לא לאכוף אותו. במקביל, אם ייבחרו השמרנים הם עשויים לגרום לעולם להביט בעין חשדנית על הרפובליקה האסלאמית, וכן ינסו אולי להגביל את היקף ההסכם ולצמצם את פתיחותה של איראן לשאר העולם – שעד כה נהנתה מפירות ההסכם בדמות הסכמי סחר נרחבים עם מעצמות מערביות.
בין השאר הביעו השמרנים בשבועות האחרונים את חוסר שביעות רצונם מההתקרבות לכאורה בין ריאד ובין טהרן, שבאה לידי ביטוי בין השאר בהשתתפות של שני הצדדים בשיחות שנערכו בווינה על עתידה של סוריה ובואו של שגריר סעודי חדש לטהרן בחודש שעבר.
נראה שהמתקפה על השגרירות הסעודית הייתה מאורגנת למדי, וכפי שצוין בתקשורת הבינלאומית ביממות האחרונות – זו לא הפעם הראשונה שבה נוקטת הרפובליקה האסלאמית בשיטה כזו, של תקיפת שגרירויות זרות. ליכוד השורות באמצעות שלהוב החזית הסעודית, אם כן, עשוי לעזור למתונים להתאחד סביבם ולהעניק להם רווח אלקטורלי משמעותי.
כמובן, קשה להמעיט גם מערך הסערה הבינלאומית שיצרה התקרית הזו, ואי אפשר לפטור אותה כסכסוך פנימי בלבד. עם זאת, נראה שהמניעים שהובילו לפיצוץ הנרחב בין ריאד וטהרן, שתואר בין השאר כניסיון התרסה סעודי כלפי ארה"ב, לא היו מדיניים בלבד.
אקו"ם