ראשי » חדשות » בארץ

זעם בעקבות ההכרזה על הקמת ישוב דרוזי חדש

החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה להקמת הישוב "קרני חיטין" באזור אחוזת נפתלי עוררה מחאה בקרב תושבי האזור שטוענים כי זכו להתעלמות. בין הטענות נגד מיקום הישוב: פגיעה בחקלאות, פגיעה במרקם החיים הקהילתיים, ופגיעה באתר ההיסטורי שבו התרחש קרב קרני חיטין. ח"כ קרא: "המקום הזה לא מפריע לאף אחד. הוא שומם"

דורסים את העבר בשביל העתיד? גל ביקורת וזעם בקרב תושבים מהגליל התחתון, חקלאים ואנשי ארכיאולוגיה הכועסים על החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה שאישרה אתמול (יום ג') בבוקר הקמת ישוב דרוזי חדש, זאת בהתאם להחלטת הממשלה. היישוב החדש, 'קרני חיטין', יוקם בתחום המועצה האזורית גליל תחתון, באזור אחוזת נפתלי הסמוך לטבריה על שטח אתר הקרבות העתיק של קרב קרני חיטין הנחשב לסמל בקרב שלושת הדתות.

עוד כותרות ב-nrg:
הלם בנצח יהודה: "לא מעכלים שישי לא איתנו"
45 חודשי מאסר לחייל שמסר מידע לפעילי 'תג מחיר'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אל דיוני המועצה הגיעו גם נציגי התושבים, המועצה האזורית ואנשי מקצוע שביקשו לשנות את ההחלטה. אך הם מספרים על דיון עקר שכל מטרתו היתה לאשר את הקמת היישוב בבהילות בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו שהצהיר כי "לראשונה מאז קום המדינה אנו מקימים יישוב דרוזי חדש. אני רואה חשיבות רבה בהקמת היישוב החדש אשר יביא לקידום המגזר הדרוזי". בלשכתו הסבירו בהודעה כי "היישובים הדרוזים בנויים במורדות הרים וסובלים ממגבלות תכנון משמעותיות עקב מיקומם בסמוך לשמורות טבע. היישוב החדש יוקם במרקם עירוני בקרבה לתשתיות, באזור בעל תנאי קרקע נוחים לפיתוח ובקרבה לאזורי תעסוקה, ולכן ייתן מענה מתאים ומודרני שיהיה בו כדי לקדם את האוכלוסייה הדרוזית כלכלית וחברתית".

מבדיקת nrg עולה כי חלופות מתאימות באיזור הגליל המערבי, בתחומי המועצה האזורית מטה אשר לא הובאו לדיוני המועצה לתכנון ובנייה. לדברי ראש המועצה האזורית יורם ישראלי הוא ביקש להקים את היישוב בתחום המועצה ואף הציע מספר מיקומים הסמוכים לריכוזים התיישבותיים דרוזים בגליל אך הצעתו לא זכתה להתייחסות. "הופתעתי מההחלטה הזו. אצלנו כבר לפני יותר מעשור דיברו על הקמת יישוב דרוזי בתחומי המועצה, וזה היה מאוד הגיוני כי הדרוזים תמיד רצו לגור בסמיכות לכפרים שלהם בקרבת המשפחה המורחבת. יש לנו קרקעות בנקודות שונות שהצענו לטובת העניין והיה אפשר ליישב אותם במועצה שלנו".

גם במועצת גליל תחתון זעמו על ההחלטה ומתכוונים להילחם בה, כך הודיע מוטי דותן ראש המועצה. דותן אמר כי ההחלטה צפויה לשנות את צביון מרקם היישובים הקהילתיים באמצעות הקמת יישוב שייהפך בתוך זמן לא רב למועצה מקומית בפני עצמה. לדברי דותן המדינה לא התייעצה עמו כלל ולא שתפה אותו בהחלטה.

בחודש שעבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמת היישוב הדרוזי קרני חיטין לאחר עשרות שנים של מאבק ומצוקת קרקעות קשה בקרב בני המגזר. קדמה לכך החלטה של ממשלת ישראל לקדם את הקמתו בשטח של אלף ומאתיים דונם שעליהם ייבנו כ-2,000 יחידות דיור. כיום אדמות היישוב החדש מעובדות על ידי חקלאים מבית רימון ומקיבוץ לביא שעובדים במקום מזה שנים ארוכות.

רוני רוזנצוויג מזכיר המשק של קיבוץ לביא סיפר לפני כשבועיים ב'מקור ראשון': "קיבלנו את ההודעה על ההפקעה של השטחים שלנו דרך העיתונות, זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר. אם יוקם שם יישוב זו בעצם הריסה של כל המרקם הפתוח שנותר בגליל התחתון, ושלא נדבר על האדמות שהחקלאים עיבדו ושמרו עליהן למען המדינה במשך עשרות שנים".

בקיבוצים הדתיים לביא ובית רימון נראה כי נזהרים מאוד בהתנגדות ליישוב כדי שלא יובן כי הם מתנגדים לזכות הדרוזים ליישוב: "הממשלה כבר החליטה על מיקום אחר ב-2012,  ואני לא מבין - מה קרה עכשיו? אנחנו נאבד חצי מהאדמות שלנו" הוסיף רוזנצוויג.

עמותת פיתוח הגליל "לב בגליל" נרתמה גם היא למאבק. אופיר שיק, מנהל העמותה הסביר: "נראה כאילו כולם התאהבו במדינה באיזה רעיון ומאז הפסיקו לחשוב. מדברים כבר שנים על לעשות צדק היסטורי ולהקים ישוב מסודר ומתקדם לדרוזים ,אבל זה לא הגיוני שיקימו אותו כאן ולא באזור מטה אשר שבגליל המערבי, בקרבת יישובים דרוזים אחרים".

לטענתו של שיק המדינה טועה בכך שאינה מטפלת בבעיות המגזר הדרוזי בהידברות ובמתן היתרים לבנייה באדמות פרטיות של בני העדה תוך מתן פיצויים. "זו גישה של רצון לגזור סרטים במקום לתקוף את בעיית הקרקעות במגזר ולכן הולכים על פתרונות קלים שעולים פי עשר".

אם נדמה כי ההיבט החקלאי הוא היחיד שמפריע להקמת היישוב החדש הרי שהקמתו צפויה להעלים אתר תרבותי וערכי הנוגע לשלושת הדתות הגדולות בעולם. ערש ההיסטוריה הנוצרית חקוקה במקום ועל אדמתו נערכו קרבות היסטוריים, המפורסם שבהם, קרב קרני חיטין בין צאלח א-דין לממלכת ירושלים הצלבנית.

"להר קרני חיטין ולסביבתו חשיבות רבה למורשת העולמית והישראלית כאחד, על כן הוא נמצא ברשימה הטנטטיבית של אתרי מורשת עולמיים של אונסק"ו", מסביר הארכיאולוג ד"ר רפי לואיס שחוקר במשך שנים ארוכות את האזור והשתתף בדיוני המועצה הארצית לתכנון ובנייה. לדבריו ניסה להציג את עמדתו אך נתקל באוזניים אטומות: "בדיון שנערך היום במועצה הארצית לתכנון ובניה בו הייתי אמור להציג את ייחודו של מרחב חיטין מבחינה היסטורית וארכיאולוגית נזרקתי מהאולם על ידי היושב ראש ברגע שהתחלתי את דברי וללא כל נימוק. הגענו למצב מחפיר שבו עובדות אקדמיות נתפסות כאיום על מקבלי ההחלטות ועל כן אינן אפילו ראויות להשמעה" מסר לואיס.

עוד סיפר לואיס: "התחלתי לקרוא טקסט שכתבתי וראש הוועדה פשוט זרק אותי החוצה ללא שום טיעון. הוא דרש כביכול שלא אתן לעובדות להטעות, אך זו הייתה החלטה פוליטית לחלוטין שנבעה כנראה מהנחייה להעביר את ההחלטה ללא כל דיון והצגת הטיעונים. זה היה מופע הזוי וכל כך רחוק מהליך דמוקרט. הוכיתי בהלם. באתי להציג את העובדות ולתאר את הרקע ההיסטורי, הארכיאולוגי והדתי של המרחב הזה כפי שחקרתי, ומצאתי את עצמי אחרי שניים-שלושה משפטים מוצא מאולם הדיונים. נערכתי מראש עם טקסט שקראתי והם לא היו מסוגלים לשמוע את זה.

"קרה היום דבר מאוד גרוע במדינה. זו התנהלות ציבורית שלדעתי אינה מכובדת. הפכתי במקום הזה כל אבן מאז שנת 2006, ומן הראוי שוועדה מהסוג הזה תוכל לסבול את הצגת העובדות האקדמיות לפחות 2 דקות. היסטוריה של אלפי שנים יכולה לקבל זכות דיבור של 2 דקות בוועדה שכזו ואפילו זה לא התאפשר לי".

בעבר הסביר לואיס כי "השטח המיועד לבניה משקף את יופייה ורבגוניותה התרבותי של ארצנו. שטח זה הינו פיסת נוף ייחודית בעלת היבטים ארכיאולוגים, דתיים והיסטוריים. להר ולשדותיו חשיבות לקהילות גדולות בארץ ובעולם מבחינה ערכית. אני חושש שפגיעה בנוף קדומים זה אשר הופקד בידינו למשמרת על ערכיו, בין שאלו נוגעים אלינו במישרין ובין שהם חשובים לבני לאומים ותרבויות אחרות, עלולה להתפרש כניסיון לטשטש מסורות רב-לאומיות ורב-תרבותיות".

סגן השר לפיתוח אזורי, ח"כ איוב קרא, הסביר לאחר קבלת המלצת ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים לפני שבועיים כי בני העדה העדיפו מלכתחילה את הקמת היישוב בשטח מטה אשר, אך במשרד להגנת הסביבה התנגדו וטענו כי מחצבה סמוכה למיקום המוסכם מייצרת זיהום אוויר שלא מאפשר מגורים באזור ולכן לא הייתה ברירה טובה יותר מאשר הקמת היישוב באזור קרני חיטין.

"אלו אדמות מדינה ועם כל הכבוד, המקום הזה לא מפריע לאף אחד והוא שומם. בכל מקום שהיישוב יוקם יהיו כאלה שיהיו בעד וכאלה שיהיו נגד. אני מאמין לאותם מומחים אובייקטיבים מהמנהל שקבעו שזה המקום הנכון ביותר. האדמות האלה שייכות למדינה והמנהל ימצא להם מקומות אחרים וייתן להם פיצוי לקרקע", אמר קרא.

ראש מועצת מטה אשר יורם ישראלי דחה את הטענות ואמר כי ניתן היה למצוא פתרון להקמת היישוב.

לאחר שבשבוע שעבר קיימו הפגנה מול בית ראש הממשלה, המתנגדים להקמת היישוב מתכננים כעת להחריף את המחאה, ובכוונתם להיאבק גם בדרכים משפטיות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg