ראשי » חדשות » צבא וביטחון

סרן רוסלס נהרג בצאלים: "תמיד היה מוכן לתת בלי לקחת"

ישי רוסלס, קצין הנח"ל החרדי שנהרג בתאונת האימונים, עלה עם משפחתו ממקסיקו לישראל והתגורר במושב בית מאיר. "זה כואב מאוד. הוא תמיד התנדב לעזור והיה קצין אמתי באופי שלו", סיפר ל-nrg מכר המשפחה

ישי רוסלס, בן ה-23 קצין צה"ל שנהרג בתאונת האימונים בבסיס צאלים שבדרום, עלה לארץ עם משפחתו ממקסיקו להתיישבות כוכב יעקב בחבל בנימין, משם עברו למושב בית מאיר במטה יהודה. בשיחה עם nrg, סיפר דוד קדוש בעל הבית שבו גרה משפחה כי "ישי היה בחור כארז, שקט, ועניו. הוא היה איש צדיק וצייתן ולא פגשתי מעולם כזה כבוד שנותן ילד להורים שלו".
    
עוד כותרות ב-nrg:
-אושר חוק הלוביסטים: יצהירו על אינטרסים בכנסת
-"גל ההגירה הוא מזימה של האחים המוסלמים"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קדוש סיפר כי משפחת רוסלס עלתה לישראל ממקסיקו, שם עברה גיור. לפני כחצי שנה עזבה המשפחה את הקהילה בכוכב יעקב, שם ישנה קהילה גדולה של עולים ממקסיקו ועברה למושב. "הם אנשים שסבלו לא מעט כדי להיכנס לעולם היהדות", ציין והסביר כי "הם רצו להתחבר אל החברה הישראלית יותר ולא רק להיות עם הקהילה והחברה שלהם ולכן עברו לכאן".
  
סרן רוסלס, היה בכור מבין חמישה אחים. אביו עובד מכבסה ואמו עובדת ניקיון. "הם הוציאו ילדים לתפארת", סיפר בעל הבית. "אנחנו והם זו חברות מאוד קרובה ואת ישי הכרתי מקרוב. הוא היה נחמד וקצין מלא שבחים. אין לי שום מילה או חצי מילה לומר לרעתו".

לדברי קדוש, תמיד ששיחקו יחד כדורגל או כדורסל הבין ישי את מגבלות הגיל של שותפו. "הוא התייחס לגיל שלי ולא שיחק בשיא העוצמה שלו - והוא היה ספורטאי מצטיין. אני זוכר שתמיד ביקשתי שיתאמץ וישחק טוב יותר ואז הוא אמר לי: 'לא איתך, לא נעים לי', הוא נזכר.

זירת התאונה בצאלים. צילום: NEWSENDERS
 
"הוא תמיד התנדב לעזור והיה קצין אמתי באופי שלו", המשיך קדוש. "בלי שום ציוץ או ציפייה להערכה על מה שעשה, וזה תמיד ריגש אותי. אבא שלו זכה להרבה כבוד ויחס ממנו, והוא תמיד היה מוכן לתת ולתת בלי לקחת כלום. כואב לי מאוד, לא היו לי אף פעם דיירים כאלה. זו ממש משפחה ואיבדנו בן אדם, המושב, הרחוב החצר שלי".

עם היוודע דבר מותו, סיפר הרב ירון דוד, מרבני עמותת הנח"ל החרדי, כי רוסלס היה קצין מצטיין ודוגמא לחיילים בגדוד. "מעולם לא שמעת אותו מדבר לשון הרע על אף אחד. תמיד ראה את כולם בעין טובה". הרב דוד סיפר כי הכיר היטב את ישי, שהחל את דרכו בגדוד "נצח יהודה" בפלוגת "מצדה", משם המשיך לקורס מ"כים ולקורס קצינים. "הוא היה קצין מצוין, ירא שמים, שקט, צנוע ועניו מאוד. פגשתי אותו בפעם אחרונה לפני מספר שבועות. אני וכל הרבנים עדיין בהלם מהבשורה המרה. לא מעכלים שישי כבר לא איתנו".

אחד מחייליו במחלקת הצלפים ספד לו בעמוד הפייסבוק: "הוא לימד אותנו הוא, הדריך אותנו, הוא היה לנו מורה דרך, הוא חינך ולפעמים גם העניש..." לדבריו, ישי תמיד היה שם לתת כתף על כל בעיה. "הוא היה עם לב רחב, תמיד אהב לתת תמיד חיבק והדריך אותנו".
  

"אני לא אשכח איך איחדת את המחלקה שלנו, איך נתת לנו גב וגיבית אותנו אני זוכר את המעצרים", כתב והוסיף: "היית רואה בנו כל אחד ואחד כמו ילד פרטי הבעיות שלנו היו חלק מהבעיות הפרטיות שלך היית דואג לנו כמו אבא. החיוך הזה שלך והצחוק הזה שלך לא יוצא לי מהראש. אני מסרב לעכל שזה נכון אח שלי - אתה הקצין הכי טוב שהיה לי".

אחד החיילים במחלקה, ממחזור מרץ 2014, מהפלוגה המסייעת מחלקה 6, סיפר ל-nrg: "הוא הגיע אלינו לפני ארבע וקצת חודשים, אחרי שהמ"מ הקודם שלנו עבר להיות סגן מפקד הפלוגה. הוא היה בן אדם שכמה שטחנו אותו - תמיד היה צוחק.
 
"גם אם היה עושה סיור בבוקר לא היה אכפת לו לעשות סיורים נוספים. תמיד שמח תמיד צוחק. ציוני מאוד גדול. אנחנו טוחנים בלי סוף באיו"ש - והייתה מן שיחת מרמור והוא אמר לנו: 'למה באנו לפה - באנו לשרת ולהגן ואם זה שצריך נעשה את זה הרבה, זה מה שאנחנו טובים בו'. הוא היה חי את זה, הוא האמין בזה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg