החייל שפרסם מאמר נגד דתיים הודח מגל"צ
לאחר שניב ורובל פרסם בשבוע שעבר מאמר בעיתון "הארץ", הדיח אותו מפקד גלי צה"ל ירון דקל משירות בתחנה, מאחר ולא קיבל אישור לפרסם את המאמר "החייל פעל בניגוד לפקודות הצבא, ועל כן יגרע מהיחידה"
מפקד גלי צה"ל ירון דקל הדיח היום (ד') משירות בתחנה הצבאית את ניב ורובל, לאחר שכתב מאמר בעיתון "הארץ" בשבוע שעבר בלי אישור של מפקדיו. בגלי צה"ל נימקו את ההדחה ומסרו כי "החייל פעל בניגוד לפקודות הצבא, ועל כן יגרע מהיחידה".עוד כותרות ב-nrg:
• מחדל הפונדקאות: "טעות אנוש שאין סיכוי שתקרה בארץ"
• משפחת הקצין שנהרג: בואו לחלוק לו כבוד אחרון
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בשבוע שעבר פרסם ורובל, חייל המשרת בגלי צה"ל, מאמר בו הוא משתלח בציונות הדתית, זאת בעקבות חתונת השנאה. בתחנה הצבאית לא אהבו את העובדה שפרסם את המאמר, והעמידו אותו לדין מכיוון שהפרסום היה בניגוד להנחיות הצבאיות.
"האמת היא שלא הופתעתי", כתב ורובל במאמר שהציג אותו כבוגר ישיבה גבוהה, ביחס לחתונת השנאה של הימין הקיצוני, "אני מכיר את התמונות הללו, גם את האנשים. לא בפנים כמובן, גם לא בשמות, אבל את הנפשות שרוקדות לצלילי המוזיקה הזאת אני מכיר ויודע".

הדיח. ירון דקל
צילום: יוסי אלוני
"נכון, לא בכל חתונה ואירוע של דתיים לאומיים מניפים רובים וסכינים", המשיך ורובל, "זה שולי, לא מייצג, חבורת מטורפים. אבל השיר, אוי השיר הנורא הזה, הוא ידוע ופופולרי. אין דתי־לאומי שלא מכיר אותו".
"הוא מנוגן בעיקר בבר מצוות, בזכות המנגינה הקופצנית והסוחפת שלו, אבל גם בחתונות, בעיקר אצל כאלה שגיל חתונתם לא רחוק מגיל בר המצווה. לא רק באירועים פרטיים משמיעים אותו. זכור לי שכאשר הייתי חניך ומדריך ב"בני עקיבא", התועבה הזאת נוגנה פעם אחר פעם במאהל המחנה השנתי, כאשר המוני חניכים רוקדים לצליליה כאחוזי דיבוק".
חתונת השנאה:
״זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם־אַחַת מִשּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים״. אלו הן מלותיו של שמשון הגיבור, או כפי שאני מכנה אותו, שמשון, המחבל המתאבד הראשון. הן נאמרו בפיגוע שביצע ה״גיבור״ במקדש של האל הפלשתי דגון בעזה. אל תטעו, זה המודל של אותם בחורים, מכאן מגיעה ההשראה לרובים ולסכינים. רק שהפעם, מחמת נסיבות הזמן, את הפלישתים החליפו ״פלשתינים״.
ורובל המשיך וכתב כי "״זכרני נא״ הוא לא המנונם של נערי הגבעות, גם לא של מבצעי "תג מחיר". שרים אותו בדחילו וברחימו אנשי הציונות הדתית הבורגנית, השבעה, תושבי פתח תקוה, רעננה וגבעת שמואל. שרים, ומוסיפים בכוונה גדולה, ״ואנקמה בפלשתין״. בלי מורא ובלא משוא פנים. שרים, ומיד לאחר מכן מוסיפים את הפזמון הנודע ״ברוך הגבר״. אבל, במקום המלים המקוריות, ״ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו״, אומרים: ״ברוך הגבר שנכנס למערה, שלף אם–16 וירה״, ומוסיפים תנועות ירי לכל עבר".
"אפשר לכנות אותם בשמות שכבר נמאס לנו לשמוע: ״יודו־נאצים״, ״מתנחבלים״, ״סהרורים״ והאהוב עלי — ״קומץ״. אבל למרבה הבושה והצער, הם לא. אף רב או מנהיג ציבור לא יודה בכך, אבל הנערים הללו הם לא עשבים שוטים. לא זו בלבד שגדלו בערוגות המובחרות של הציונות הדתית, אלא הם פירות נאים לחינוך שקיבלו בישיבות ובמכינות".
ורובל סיים את המאמר וכתב ש"כשבאו לשמשון בני שבט יהודה והתחננו לפניו שיפסיק את הפרובוקציות משום שהפלישתים רודים בהם, הוא בתמורה סיפק סיפור הרואי נוסף, והרג אלף פלישתים בעזרת לחי חמור. נותר רק לקוות שממשיכי הקו העכשוויים של מנהיגי שבט יהודה יצליחו יותר במאבקם ב"גיבורים" המודרניים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg