סקר: 44% בעד החלה הדרגתית של החוק הישראלי ביו"ש
האם הציבור בישראל מעוניין בסיפוח השטחים? מסקר nrg עולה כי אחוז המתנגדים למהלך עומד על 38. שליש מאנשי השמאל תומכים בהחלת החוק הישראלי ביישובים היהודיים ואילו 39% מאנשי הימין מתנגדים להחלת החוק ביישובים היהודיים בלבד
סקר nrg בעניין החלת החוק הישראלי על שטחי יהודה ושומרון מראה כי הציבור הישראלי נוטה לתמוך ברעיון הסיפוח כשמדובר בהחלה הדרגתית, אך פחות נלהב מהרעיון של סיפוח מלא. הסקר נערך השבוע על ידי חברת 'פאנלס פוליטיקס', בקרב 511 משיבים המהווים מדגם מייצג של אזרחי ישראל, כולל ערבים, מגיל 18 ומעלה.
עוד כותרות ב-nrg:
- מחקר: פערי שכר מובילים לדיכאון בקרב נשים
- העלתה תמונה שלה לרשת – דקות אחרי שנאנסה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי הממצאים, 44 אחוזים תומכים בהחלה הדרגתית של החוק הישראלי על שטחים ביהודה ושומרון. 38 אחוזים מתנגדים ו־18% ללא דעה בנושא.
38% נגד החלה הדרגתית של החוק הישראלי ביו''ש
כאשר צוללים לתוך הנתונים ולתוכניות המוצעות מתקבלת תמונה מעט שונה. 38 אחוזים מהציבור תומכים באפשרות החלת החוק הישראלי על כל שטחי יו"ש, 46 אחוז מתנגדים ול־16 אחוז אין דעה בנושא. ל'תוכנית הריבונות' של השר נפתלי בנט, המדברת על סיפוח שטחי C בלבד, יש 34% תמיכה מול 47% מתנגדים, ו־19% ללא דעה. 47% מתנגדים גם לרעיון החלת החוק על התושבים היהודים בלבד, והוא זוכה ל־37 אחוזי תמיכה ו־16 אחוזים ללא דעה.
"אם הייתי צריך לתת כותרת לסקר הייתי אומר שהציבור הישראלי מהסס", אומר לנו מנכ"ל 'פאנלס פוליטיקס', מנחם לזר. "מאורעות החודשים האחרונים גורמים לאנשים לרצות להמתין, להניח את תוכניות הסיפוח על המדף ולא לקבוע מסמרות לפני שהשטח יירגע".
לדבריו, סקרים קודמים שנערכו בעניין אפשרויות הסיפוח השונות הראו שיש מין "תיקו לטובת הימין", כהגדרתו. "בדרך כלל התמיכה נעה סביב 55 אחוז, ועם רוח גבית חזקה הגיעו גם ל־60. ההתנגדות לסיפוח נשארה עקבית - סביב 45 אחוזים. בסקר הנוכחי אנו עדים לנדידה של כ־15 עד 17 אחוזים לעבר ה'אין דעה'. ללא ספק, ל'אינתיפאדת היחידים' ולערבוב עם האוכלוסייה הערבית יש משקל רב בעמדות הנוכחיות של הציבור".
מגמה שנייה העולה מהסקר היא העקביות ביחס לתוכניות הסיפוח השונות. אם בעבר היינו מקבלים מדרג מסוים למנעדי החלת החוק, הרי שהיום אנחנו מגלים שהציבור עקבי בתשובותיו גם כאשר מדובר בהחלת החוק על שטחי C בלבד, והתוצאות ממשיכות להיות דומות גם לגבי החלתו על היהודים היושבים ביו"ש בלבד. "מבחינת הציבור הסיפוח הוא עניין של 'קח, או עזוב'. ברגע שהסכמנו להחלת החוק על יו"ש, הווריאציות פחות חשובות.
"בהקדמה לסקר הוספנו להגדרה של שטחי C (שטחים המהווים כ־60% מיהודה ושומרון והכוללים את כל ההתנחלויות והכבישים המובילים אליהן, לצד בסיסים ושטחי אש של צה"ל) גם את העובדה שהם כוללים גם כמה עשרות אלפי פלסטינים, וייתכן שהדבר הרתיע".
29% בעד להחיל את החוק קודם כל בגוש עציון
בין כל האזורים שבהם היה הציבור, שתומך בסיפוח, בוחר להחיל תחילה את החוק זוכה גוש עציון לתמיכה הגדולה ביותר - 29 אחוזים. אחריו אריאל עם 22 אחוזים, בקעת הירדן מקבלת 19 אחוזים, ומעלה־אדומים עם עשרה אחוזים בלבד.
"גוש עציון כבר נתפס כחלק ממדינת ישראל, שאפילו המתנגדים המובהקים לסיפוח אינם מוכנים לוותר עליו", מסביר לזר. "גם אריאל, עיר ואם בישראל עם אוניברסיטה גדולה, עונה על הקריטריונים הללו. נראה כי לאחרונה הפסיקו לראות בבקעה אזור חיץ ביטחוני, מעטים מכירים את 'תוכנית אלון', ולמעט חיילי מילואים, הדור הצעיר ברובו אינו מגיע לשם, ואולי לכן פחות תומכים בבקעה באזור בעל עדיפות ראשונה לסיפוח. בכלל נוכחנו לדעת כי עמדת הציבור לגבי אזורים מסוימים נובעת מהעובדה שלא ביקרו בהם ואינם יודעים כלל על מה מדובר".
מחלוקת פנימית בימין
מגמת העקביות נשמרת כאשר באים לנתח את קבוצות האוכלוסייה השונות, ומתברר שאנשים המגדירים עצמם כמצויים בצד הימני של המפה הפוליטית מעדיפים סיפוח מלא על פני תוכניות חלקיות או הדרגתיות. בעוד שבשמאל ההתנגדות היא ניכרת, בציבור הימני ישנה מחלוקת פנימית בסוגיה. ייתכן שהפילוג נובע מריבוי התוכניות ומחוסר הסכמה על היתרונות והחסרונות של מהלך כזה, כמו גם החשש המקנן גם בימין מאפשרות של מדינה דו־לאומית.
61% ממי שהגדירו עצמם 'ימין' מעוניינים בהחלת החוק על כל השטח, 44% על שטחי C בלבד ו־48% תומכים בהחלתו על היישובים היהודיים. כשעוסקים בהחלה הדרגתית, התמיכה בקרב הימין עולה ל־69 אחוזים. אנשי השמאל מתנגדים אולם לא באופן מוחלט, והשיעור נע בין 58% ל־67%. גם אנשים המגדירים עצמם כ'מרכז פוליטי' מתנגדים לרוב לסיפוח (45% מול 36% תומכים) אך כאשר מדובר בפשרה - סיפוח שטחי C או היישובים היהודיים - מתהפכת המגמה בקרב אנשי המרכז לתמיכה בשיעור של 46־47 אחוזים מול 34־35 אחוזי התנגדות.
61% תומכים בהחלה על כל השטח
"מעניין שכאשר מתחילים לבחון את המנעדים השונים, אחוז התמיכה בימין דווקא הולך ויורד", אומר לזר. "אם היית מצפה שיאמרו 'טוב, אם אי אפשר לספח הכול נלך לשטחי C או להחלת החוק על התושבים היהודים תחילה ושהצעות אלה יזכו ל־80 או 90 אחוזי תמיכה, בפועל אתה מגלה שהן נעות סביב חמישים אחוזים בלבד. אם פעם הציבור היה מוכן לחיות יחד עם הערבים, הרי שהיום המגמה השתנתה".
הסקר מאשש את הידוע משכבר הימים. הצעירים בישראל ימניים בהרבה מהמבוגרים, וככל שהגיל עולה התמיכה בסיפוח יורדת. השר בנט הצהיר לא מכבר כי מרבית התמיכה בתוכניתו מגיעה מהאוכלוסייה הצעירה. 60% מהצעירים בני 29 ומטה תומכים בסיפוח, מול 26% מתנגדים ו־15% ללא דעה. לעומת זאת, רק 35% מהמבוגרים בני 60 פלוס מביעים תמיכה, 55% מתנגדים ו־10% אינם יודעים. כאשר מדובר בהחלת החוק על שטחי C או על היישובים היהודיים בלבד, עומד אחוז המתנגדים מקרב הצעירים עד גיל 29 על 44 אחוזים.
כשעולה האפשרות של סיפוח הדרגתי, חוזרת התמיכה בקרב הצעירים ל־60%. גם כאן גוש עציון מוביל על פני יתר האזורים. אצל המבוגרים יש שוויון של 44 אחוזים בין התומכים והמתנגדים להחלת החוק על שטחי C,, אך כשהם נשאלים בנוגע להחלתו על היהודים ביו"ש התמיכה עולה ל־55 אחוזים מול 34 אחוזי התנגדות.
46% בעד החלת החוק על כל השטח ביו''ש
באשר להתפלגות בין דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים, אין הפתעות. הדתיים והמגדירים עצמם מסורתיים תומכים בסיפוח מלא ובהחלה הדרגתית (בסביבות 70%) ופחות ביישום התוכניות השונות, כאשר בין התומכים והמתנגדים לסיפוח שטחי C יש אפילו שוויון (42%).
ממצא מעניין הוא התמיכה החילונית בהחלת החוק על היישובים היהודיים - 43% מול 37% מתנגדים, כאשר בכל יתר האופציות נרשם רוב למתנגדים. החרדים, מתברר, הם התומכים הגדולים באפשרויות הסיפוח השונות, והתמיכה בהן נעה בין 61% לתמיכה בסיפוח כללי מול 24% מתנגדים ו־15% חסרי דעה בנושא, ועד 48% התומכים בסיפוח אזור C. החרדים הם התומכים הגדולים ביותר בסיפוח גוש עציון - 43%, "אולי בשל הימצאות העיר החרדית החשובה ביתר־עילית באזור", מנחש לזר.
לזר מסכם: "אפשר לומר כי תקופת חוסר הוודאות שבה אנו חיים מביאה גם את אלה שלא מכבר תמכו בסיפוח בצורות שונות, לחשוב 'האם אני באמת בעד או שמא צריך לחשב מסלול מחדש'. כדי לדעת זאת נצטרך לבצע סקר נוסף בעתיד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם