ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הממשלה אישרה את מינוי אריה דרעי לשר הפנים

22 שנים לאחר שעזב את המשרד בעקבות חשדות לשוחד, אריה דרעי צפוי לחזור למשרד הפנים, אחרי שבישיבת הממשלה אושר מינויו לתפקיד. היועמ"ש אישר את המינוי מבחינה משפטית, אך הביקורת על "החזרה לזירת הפשע" גוברת

מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים אושר הבוקר (א') בישיבת הממשלה, ללא כל התנגדות. 22 שנים אחרי שעזב את המשרד בעקבות חשדות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, בהם הורשע בסופו של דבר וריצה שנתיים בכלא, שב יו"ר ש"ס ל"זירת הפשע".

עוד כותרות ב-nrg:
- הערכות: מלחם פעל לבד ובחר בפאב "הסמטא" אקראית
- תבוסה ל-BDS באגודת ההיסטוריה האמריקאית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ראש הממשלה נתניהו בירך את דרעי ואמר כי שתי משימות מרכזיות עומדות בפניו: מניעת כניסת מסתננים בלתי חוקיים ובמקביל הוצאת מסתננים מישראל ושינוי גבולות של רשויות ומועצות אזוריות לטובת חלוקה צודקת יותר של כספי הארנונה.


דרעי בכניסה לישיבת הממשלה:



עם כינונה של ממשלת נתניהו הרביעית רצה דרעי את משרד הפנים אך בשל חשש כי מינויו עלול לעורר התנגדות הוא מונה לשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל. בשל אי רצונו לחתום על סעיף 52 לצורך אישור מתווה הגז בשבתו כשר הכלכלה, התפטר דרעי מהתפקיד ובתמורה קיבל הרחבה למשרד הנגב והגליל שהפך למשרד הפריפריה.

עם עזיבתו של סילבן שלום את משרד הפנים שבה ועלתה האפשרות כי המשרד יינתן לדרעי. ההצבעה על מינויו הייתה אמורה להתקיים כבר בישיבת הממשלה הקודמת אך לבקשתו היא נדחתה עד לקבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

ביום חמישי הודיע וינשטיין לראש הממשלה כי לאחר שבחן את הנושא החליט כי אין כל מניעה משפטית למנות את דרעי לתפקיד שר הפנים. היועמ"ש מציין במכתבו לנתניהו כי "אמות המידה שהתווה בית המשפט העליון בפסיקתו בסוגיה שלפנינו אינן מובילות למסקנה כי מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים לוקה, במישור המשפטי, באי סבירות קיצונית".

יחד עם זאת מזכיר היועמ"ש כי "גם עצם מינויו של דרעי לתפקיד שר נמצא כמעורר קשיים משפטיים ואף הוגדר על ידי בית המשפט העליון כמצוי על גבול מתחם הסבירות".
 
בחוות דעתו מפורטת של היועמ"ש הוא כתב כי כבר לאחר מינויו של דרעי לשר הכלכלה בראשית ימיה של הממשלה, דן בית המשפט העליון בסוגיה וקבע כי אין הוא מוצא לנכון להתערב בהחלטה. וינשטיין אומר כי העובדה שעכשיו מדובר במשרד שבו נעברו העבירות איננה משמעותית דיה כדי לשנות את החלטת בג"ץ: "מדובר בעבירות שניתן היה למעשה לחטוא בהן במסגרת כל משרד ממשלתי אחר".

במישור שאיננו משפטי מסכים וינשטיין כי יש סמליות בחזרתו של דרעי למשרד הפנים, למקום בו ביצע את העבירות שבהן הורשע, "יש לטעמי בהחלט בסיס לסברה כי מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים עלול להעצים במידה מסוימת את הפגיעה הצפויה באמון הציבור עקב מינויו לשר בכלל וזאת על שום המסר הציבורי הבעייתי העולה ממנה".

הביקורת על המינוי לא איחרה להגיע. "ב-11 למאי 2015 הנחתי על שולחן הכנסת את הצעת 'חוק הקלון'", כתב יו"ר סיעת 'יש עתיד', יאיר לפיד, בדף הפייסבוק שלו. "ההצעה פשוטה: אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל להיות שר, ח״כ, או ראש עיר. זה לא חוק נגד אריה דרעי, זה חוק נגד השחיתות בישראל. הקואליציה דחתה אותו. אנחנו נגיש אותו שוב ושוב עד שהוא יעבור".

"לא יכול להיות שאנשים שהורשעו בפלילים ישלחו חיילים אל הקרב או ידרשו את כספי המיסים שלנו. לא יכול להיות שנעמוד מנגד בזמן שאמון הציבור בפוליטיקאים ובמדינה הולך ומידרדר. אמון הוא הבסיס של כל חברה אנושית מתוקנת, וכשהאזרחים חושבים שהמערכת עקומה, קשה להסביר להם למה הם צריכים להישאר ישרים".
 

פרופסור מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "החלטת הממשלה אינה משקפת נורמה ראויה מבחינה ציבורית. אמנם  לפי המצב המשפטי הקיים, אין פסול חוקי בהחלטת הממשלה.  עם זאת, המינוי מעלה את השאלה, האם לנוכח הרשעתם של נבחרי ציבור רבים, ביניהם דרעי, שר האוצר לשעבר הירשזון ולאחרונה, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בעבירות של לקיחת שוחד או גניבה, אין החוק בישראל מקל מדי בנוגע לכהונה ציבורית של מי שהורשעו בעבירות של שחיתות שלטונית".

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"חזרתו של אריה דרעי למקום הפשע, כלומר משרד הפנים, היא יום שחור לשלטון החוק ולמדינת ישראל". לדברי רגב, "הרשעותיו של דרעי בתיק השוחד והתיק הציבורי מלמדות כי הפך את המשרד לפרה חולבת לענייניו האישיים, לבני משפחתו ולמוסדות מקורבים".

רגב ציין ש"​דרעי אמנם זוכה בבית משפט השלום מחלק מן האישומים, בין השאר בגלל הרתיעה של בתי המשפט מיישום עבירת 'הפרת אימונים'. ​אבל ראש הממשלה ועמיתיו, כמו גם הציבור, צריכים לזכור שבין התיאורים​ בהם התייחס בית המשפט לדרעי ולמעשיו בתיק הציבורי היו: 'מעשה ראוי לכל גינוי וראוי להוקעה ולשרוש', 'ניגוד עניינים חד בולט וחמור', 'הפר את אמון בציבור' ו'דופי  של שחיתות'".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg