800 ניסיונות התאבדות: יוקם גוף לטיפול בנערים
ועדת החינוך של הכנסת דנה בסוגיית ההתאבדויות בקרב בני נוער, וסכנת ה'שיימינג' ברשת. ח"כים ונציגים מטעם המשפחה התרעמו על חיסיון שניתן לפרטי מקרה של נערה אתיופית, למניעת גל התאבדויות: "אם היה מדובר במשפחה חזקה היו תשובות״
חיסיון פרטי התאבדות הנערה האתיופית – השתקה או הגנה? ועדת חינוך של הכנסת דנה הבוקר (ב') במותה הטראגי בהתאבדות של נערה בת 13 מהקהילה האתיופית בראשון לציון, בבוקר בו יצאו חבריה לטיול השנתי. בשל רגישות המקרה והחיסיון על התאבדויות בני נוער, המוזמנים לדיון לא תיארו את פרטי המקרה אלא עסקו בתופעה באופן כללי. בתום הדיון הוחלט על הקמת גוף שייתן מענה לבני נוער במצוקה.עוד כותרות ב-nrg:
- "קיימת אווירה קשה ומסוכנת נגד פעילי זכויות אדם"
- "בלתי נסבל שיהודים לא מרגישים חלק ועוזבים"
- כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
החיסיון גרר את זעמם של חברי הכנסת שהגיעו לקבל תשובות על הסיבות להתאבדות הנערה. ח״כ איציק שמולי פנה לנציגי משרד החינוך ותהה: ״איפה מערכת החינוך שתסייע לאותה ילדה? למי היא יכולה לפנות בבית הספר במקרי מצוקה. מה עושים כדי למנוע את המקרה הבא?״
החיסיון גרר את זעמם של חברי הכנסת שהגיעו לקבל תשובות על הסיבות להתאבדות הנערה. ח״כ איציק שמולי פנה לנציגי משרד החינוך ותהה: ״איפה מערכת החינוך שתסייע לאותה ילדה? למי היא יכולה לפנות בבית הספר במקרי מצוקה. מה עושים כדי למנוע את המקרה הבא?״
חברי הכנסת באו בתלונות נגד נציגי משרד החינוך שלא הביאו נתונים לוועדה בעוד מנגד הסבירו אנשי המשרד כי אי אפשר לחשוף נתונים כאלה רגישים. ח״כ נורית קורן ציינה כי: ״משרד החינוך לא עושה מספיק. אולי אנשי המשרד היו צריכים לחקור את הילדים שעשו שיימינג במטרה לזעזע את המערכת ולמנוע את ההתאבדות הבאה. גם לי היה מקרה כזה עם בתי שקיבלה הערות באינטרנט והמורה אמרה לי ׳זה לא קרה בשעות בית הספר׳. איך דבר כזה קורה?״
חנה אלעזר לגסה, פעילת זכויות למען עולים אתיופים שנכחה בדיון, הפנתה אצבע מאשימה כלפי הגורמים המקצועיים המטפלים במקרה ההתאבדות של הנערה. היא ציינה כי ״אני מרגישה שהנערה מתה כמה פעמים. בהתחלה כשלא שמו לב למצוקה שלה, בפעם השנייה שפרסמו את השם שלה והניחו שלהורים שלה אין כסף - ובפעם השלישית כשהתאבדה. למה לא קיבלנו תשובות עדיין מהרשויות? אם היה מדובר במשפחה חזקה היו יודעים כבר ומקבלים תשובות״.
ד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד הסביר את החיסיון על פרטי המקרה, וטען כי דיווח על התאבדות הכולל את שמו וזהותו הפרטי של המת גורר אחריו לרוב גל של מתאבדים, בקרב ילדים ונוער. "לכן צריך להיות מאוד זהירים בדיון הזה", הוא אמר. "כאשר שואלים למה הילד התאבד זה מסוכן מאוד כי כשאנו יוצרים משוואה ששיימינג גורר התאבדות - זה גורר מקרים נוספים״.
יש לציין שכלי תקשורת רבים הסירו את הדיווחים החדשותיים אודות ההתאבדות – לאור הדברים. בנוסף ציין קדמן כי לא ניתן להגיד שיש סיבה אחת להתאבדות אלא כי בדרך כלל מדובר בתהליך ארוך שמוביל לשם. ״בשנה האחרונה היו לפי הנתונים שלנו 800 ניסיונות אובדניים של ילדים מתחת לגיל 18״, ציין ד״ר קדמן והוסיף כי ״צריך להעמיד לילדים יותר מאפשרות אחת, שילדים יידעו שיש לאן לפנות. התאבדות היא לא פתרון״.
קצין חקירות נוער ארצי במשטרה, רב פקד סוני אינגר, ציין באוזני הנוכחים כי מקרה ההתאבדות איננו מקרה פלילי והוסיף כי משורת ישראל פועלת להקים גוף כולל בדומה למדינות המערב שיהווה כתובת לבני נוער לדיווח על שיימינג ותופעות חברתיות מסוכנות אחרות״. רב פקד אינגר הוסיף גם כי ״ללא נוכחות שלנו ברשת לא נוכל למגר את התופעה".
הדיון עלה בעקבות הצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, איציק שמולי ונורית קורן. חברי הכנסת שנכחו בדיון הציבו את הצורך בהקמת גוף כולל שיהווה כתובת לילדים ובני נוער הסובלים מבעיות חברתיות. ח״כ איתן ברושי אמר כי ״מערכת החינוך חזקה וטובה, אבל נדרשת פה מערכת שכוללת את המשפחה והרחוב. זה לא רק שלילד אין כסף לטיול אלא אין גם כסף לטיפול״. יו״ר הוועדה ח״כ יעקב מרגי הוסיף ״הילדה הזו לחצה על כפתור האזעקה אבל אף אחד לא שמע אותה״.
ח״כ ענת ברקו (הליכוד) הציעה הסבר אחר לשתיקה סביב התופעה. ״לא מדברים על התאבדויות כי זו עדיין בושה", היא אמרה. "התאבדות נובעת מכאב עצום שההרגשה היא שרק הפעולה הזו תשים לזה קץ. זה מותיר את הילד לבד. אנחנו צריכים ללמוד לפנות לילדים שלנו ולדבר איתם גם על התאבדויות, שיידעו לזהות את הנורות האדומות״.
נציגת משרד החינוך בדיון, מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ ד״ר יוכי סימן טוב, אמרה כי ״נעשית עבודה לאורך שנים על כל מקרה התאבדות. ועדה כזו שמונתה לחקר התאבדות הילדה תעבוד חודשיים ותגיש את מסקנותיה באחד במרץ״. ד״ר סימן טוב הוסיפה כי השנה היו חמישה מקרי התאבדויות והם פועלים במטרה לעצור את התופעה ככל הניתן.
מפקחת במשרד החינוך למניעת התעללות בילדים, הילה סגל הוסיפה כי ״בגילאי יסודי סובלים יותר מהדרה ואם לא מתערבים שם זה עשוי להגיע למצבים קיצוניים. הצוותים החינוכיים יודעים להתייחס לחרם כאל אלימות חמורה וזה לא נשאר בתוך בית הספר. יש כוחות הדרכה בשטח שמדריכים את הצוותים מדובר בהתערבות מורכבת״.
ד״ר סימן טוב ענתה לטענות ואמרה כי ״אנחנו לא משלימים עם אף מקרה התאבדות. צריך לזכור שיש עוד ילדים בכיתה שהיו שם אבל מדובר על חוויה של הילדה שהתאבדה ולא תמיד שהתלמידים התכוונו. אנחנו נילחם בנושא של חרם חברתי״.
יו״ר הוועדה מרגי סיכם את הדיון וקרא להקמת גוף שיהווה כתובת לבני נוער במצוקה. כמו כן ביקש מרגי מנציגי משרד החינוך להביא בפני ועדה סגורה את תוצאות חקירת מקרה ההתאבדות של הנערה כאשר תסתיים עבודת החקירה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם