ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

היועמ"ש יבחן: הציבור הדתי-לאומי "קבוצת מיעוט"?

הרקע לבדיקה הוא הסרטון של חברת "באמונה" שהציג מזרחים באופן נלעג כדי לעודד רכישת דירות על ידי דתיים-לאומיים. וינשטיין יכריע אם זוכה במכרז רשאי לפרסם או לשווק דירות לאוכלוסייה זו בלבד. "הכוונה טובה, אך ספק רב אם תעמוד במבחן משפטי"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע כי בכוונתו לבחון אם ראוי להכיר בציבור הדתי-לאומי כקבוצת מיעוט, בדומה לציבור החרדי, וזאת בעקבות סערת הסרטון השיווקי בעל האופי הגזעני של חברת "באמונה". בהתאם להכרעה בסוגיה, ייקבע אם חברות בנייה יכולות לשווק שכונות מגורים ל"דתיים לאומיים" בלבד.

עוד כותרות ב-nrg:
קיצור השירות והקמת גדר בגבול – מחוץ לתקציב הביטחון
בשל חילוקי דעות: ראש חטיבת המחקר עוזב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"השאלה העקרונית אם שיווק יחידות דיור המכוון לאוכלוסייה הדתית-לאומית בלבד עולה כדי אפליה בשיווק, טרם הוכרעה והועברה לדיון בראשות היועץ המשפטי לממשלה", נכתב בתשובת המדינה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעקבות סערת הסרטון של "באמונה". "במסגרת הדיון, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יוכרע האם ראוי להכיר באוכלוסייה הדתית לאומית כקבוצת מיעוט, ובהתאם להכרעה זו ייקבע אם זוכה במכרז רשאי לפרסם או לשווק יחידות דיור לאוכלוסייה זו בלבד".
 
כזכור, הסרטון, שנועד לשווק פרויקט מגורים בקריית גת, עורר סערה משום שהציג את הציבור המזרחי באופן נלעג. מטרת הסרטון הייתה לצייר את "המזרחי" כשכן לא רצוי, וכך לעודד רכישת דירות על ידי בני הציבור הדתי-לאומי, שאינם כוללים – כך לפי הסרטון – מזרחים.

בהקשר זה יצוין כי בתשובת המדינה לעתירה נכתב עוד כי דוד זעירא, היועץ המשפטי של חברת "באמונה", יזומן לשימוע בפני ועדת המכרזים של רשות למקרקעי ישראל, שלאחריו יוחלט על הסנקציות שיוטלו על החברה בעקבות פרסום הסרטון.

בעקבות הסערה פנתה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט בדרישה לבחון את עצם שיווקם של מיזמי בנייה לציבור הדתי-לאומי בלבד. האגודה ביקשה להבחין בין הציבור הדתי-לאומי לחרדי, ולקבוע כי לא מדובר בציבור "בדלני". 
 
כאמור, מתשובת המדינה עולה כי היועץ המשפטי יבחן את מעמדו של הציבור הדתי-לאומי ויקבע אם מדובר במיעוט. עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה אמר בעקבות תשובת המדינה: "אין מקום במגזר העירוני להקצאה נפרדת של קרקע למגורים נפרדים לדתיים-לאומיים, שאינם קבוצה בדלנית שהמגורים הנפרדים הם תנאי לקיום תרבותי עבורה". לדבריו, "כפי שלא יעלה על הדעת להקים שכונה לחילונים בלבד, כך אין מקום לשכונות לדתיים בלבד. אנשים יכולים לבחור את מקום מגוריהם כרצונם, אך המדינה אינה יכולה לתת לגיטימציה לסגרגציה כזאת. שכונה חדשה בעיר, כמו קריית גת, צריכה להישאר נגישה לכל המעוניין".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, העריך כי סיכוייה של קביעה המגדירה את הציבור הדתי לאומי מיעוט לעבור את מבחן בג"ץ הינם נמוכים. "הכוונה טובה, אך ספק רב אם תעמוד במבחן משפטי", הוא הסביר. "למרות שבעבר הוכרה זכותה של קבוצה בעלת 'צביון וייחוד', דוגמת הבדואים בנגב, להקים יישוב שמיועד רק להם, על מנת לשמר את אורח חייהם, ניכרת בשנים האחרונות מגמה לצמצם מאוד זכות זו.

"כך, קל וחומר, כאשר מדובר בציבור דתי-לאומי, שאינו קבוצת מיעוט מובהקת, אין סכנה ממשית לשמירת ייחודיותו או לאובדן 'תרבותו' הייחודית, בהנחה שיש אכן 'תרבות ייחודית' מעין זו, ויש לו גם כיום לא מעט חלופות דיור אחרות". לדבריו, "יש להניח שהכרה כזו תגרור אחריה שובל של עתירות לבג"ץ, שעשוי לבטלה בשל אי-עמידתה במבחנים החוקתיים של שוויון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg