ראשי » חדשות » בארץ

היקף זריקת המזון בישראל: הגבוה במדינות ה-OECD

הוועדה לביקורת המדינה התכנסה לדון בנושא. היעדר מדיניות ותקציב להצלת מזון מובילים לכך שמדי שנה נזרקים כ-2.5 מיליון טון של אוכל בשווי של כ-18 מיליארד שקלים. "לחייב רשויות לתרום את העודפים"

להיקפי זריקת המזון בישראל אין אח ורע במדינות המערב. זאת ועוד: הטיפול בעודפי מזון, צמצומו, הצלתו מאבדן והעברתו לנזקקים, כלל לא נמצאים בבסיס תקציב המדינה, כך נחשף היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה.

עוד כותרות ב-nrg:
צה"ל: 70 אחוז מהחיילים עולים במשקל בשירות
בשורה לסטודנטים: 50 אחוז הנחה גם ברכבת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי על פי תחקיר תכנית "המערכת" בערוץ 2, לפני שנה וחצי, 30% מהדגנים בעולם נזרקים מדי שנה, 20% ממוצרי החלב בעולם נזרקים מדי יום, 45% מכלל הפירות והירקות בעולם נזרקים מדי שנה, כאשר כמעט מחצית מהגידולים לא מגיעים בכלל לבני אדם. כך גם אצלנו, כאשר 40% מהזבל מדי יום בישראל מורכב ממוצרי מזון או מזון שפג תוקפו.

אלהרר הוסיפה, כי מנתונים של דו"ח חדש של ארגון "לקט-ישראל" עולה כי אובדן המזון בישראל הוא כ-2.5 מיליון טון לשנה, שהם שווה ערך ל-18 מיליארד שקלים, או 615 שקלים למשק בית לחודש. זאת בעוד העשירון העליון מוציא 1,400 שקלים בחודש לנפש על מזון, העשירון התחתון מוציא בממוצע 250 שקלים. כך שבבית של שתי נפשות בעשירון התחתון, החיסכון באובדן המזון יכול היה כמעט להכפיל את הצריכה החודשית שלהן. אלהרר גם ציינה את אי-הבהירות אודות תאריכי "פג תוקף", מחסור במאגר נתונים ברור וידידותי – ובעיקר חוסר-מדיניות ממלכתית בעניין.

יוכבד אילוז, נציגת משרד הרווחה אמרה כי 41 מיליון שקלים מוענקים מדי שנה כסיוע לעמותות מזון, ואילו דב טשרניחובסקי, נציג המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, העיר כי להיקפי זריקת המזון בישראל אין דומה בשאר מדינות ה-OECD. אלי גורדון, מנהל שירותי המזון במשרד הבריאות, סיפר על חוק חדש המעניק לשר הבריאות סמכות לקבוע תקנות להעברת המזון מהיצרנים לעמותות שאושר במסגרת חוק ההסדרים לפני כחודש.

לדברי ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) היא מקדמת חקיקה בנושא, "כי לצערי הממשלה עד היום לא נכנסה לעומק העניין, למרות אמירות ברורות של מבקר המדינה. אם החקלאים מתקשים לפנות מהשטח את הפירות והירקות שעדיין טובים  - צריך לבוא ולעזור להם, החיסכון בעלויות יסייע לכולם".

גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", העמותה המרכזית העוסקת בהצלת מזון וחלוקתו לנזקקים, הדגיש את חשיבות החוק לעידוד הצלת המזון שיידון בקרוב בוועדת השרים לחקיקה, ואת חשיבותם של שיפור והתרחבות שיתוף הפעולה עם צה"ל המעביר כ-31 אלף ארוחות חמות מדי חודש. הוא קרא לחייב רשויות ממלכתיות לתרום את עודפי המזון שברשותן.

ערן ויינטרוב, מנכ"ל "לתת" סיפר על מספר שיתופי פעולה מתפתחים עם רשתות מזון גדולות. עם זאת, גם הוא מתח ביקורת על היעדר מדיניות ממשלתית, על מחסור בתקציב להצלת מזון, על מחסור בעידוד הצלה שכזו במבחני התמיכה לעמותות על ידי משרד הרווחה, ועל העיכוב בהקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי שיקבע מדיניות, הנחיות, תבחינים ופיקוח.

סא"ל דנה שטיינפלד, נציגת צה"ל, סיפרה כי מתחילת פעילות צה"ל בתחום נתרמו 315 אלף ארוחות, כאשר ארבעים יחידות תורמות מזון מדי חודש, וכל שנה מתווספות ארבעים נוספות. גם סנ"צ אלי כהן, ראש מדור מזון במשטרה, סיפר על נוהל חדש לתרומת מזון על ידי תחנות המשטרה.

נציגת משרד המשפטים לימור תוסיה-כהן הביעה חשש כי מזון שאמור להיתרם לנזקקים, יישמר על ידי בעליו באיכות ירודה יותר. לעומתה רון פורת, נציג מכון וולקני במשרד החקלאות אישר כי סקר שנערך לאחרונה על ידם, אישר לחלוטין את נתוני "לקט-ישראל", על היקף אבדן המזון בארץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg