ראשי » חדשות » בארץ

956 נשים בהריון פוטרו בשנת 2015

מדובר בפיטורין שנעשו בהסכמת משרד הכלכלה. בדיון על הנתונים שהתקיים בוועדה למעמד האישה אמרה ח"כ בן-ארי: "המספר הנמוך של נשים שפנו למשרד הכלכלה מעיד על חוסר ידע או על ייאוש"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיבלה היום (שלישי) דיווח ממשרד הכלכלה על נתוני פיטורי עובדות בהריון ובטיפולי פוריות לשנת 2015 ועל האכיפה הפלילית והמנהלית בנושא. המשרד חשף כי קיבל השנה 1,422 פניות ממעסיקים להיתרי פיטורין -  ירידה של 12% משנה שעברה. המשרד קיבל השנה 1,183 החלטות, כאשר 956 היתרים ניתנו לפיטורים, 83 היתרים לצמצום היקף העבודה, ו-144 פניות סורבו. המשרד הטיל השנה 36 עיצומים על מעסיקים בסך כולל של 1,286,640 שקלים.

עוד כותרות ב-nrg:
אישום נגד 4 מבצעי הלינץ' בבאר שבע
על קיבתם: 70% מהחיילים משמינים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במשרד הכלכלה אמרה כי "יש ירידה במספר הפניות, ואנחנו מייחסים את זה, בין השאר, לעצם מודעות המעסיקים לכך שאין משמעותה של פנייה כי בהכרח יינתן היתר פיטורין, ולכן מראש הם חוסכים את ההליך". שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה הוסיפה: "ההליך המתקיים אצלנו הוא שקוף, כך ששני הצדדים רואים את טיעוני השני ומגיבים אליהם, אך נטל ההוכחה חל על המעסיק".
 
ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה מנגד כי "ההרגשה שלי היא שהרבה דברים קורים עוד בשלב המוקדם, של אי קבלה לעבודה, או הערמת קשיים על העובדת כדי להביא לעזיבתה. אלו תהליכים מורכבים יותר, שלא יכולים להתכנס לכדי תלונה אליכם. יש לכם רעיונות למה אפשר לעשות כדי לגרום לכך שגם הדברים הפחות חד משמעיים יקרו? יש כלים שיכולים לסייע לכם בעובדתכם?". גב' מקובר השיבה וענתה כי "אלו דברים שנופלים תחת סמכות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ואנו עובדים איתם בשיתוף פעולה".

ח"כ נורית קורן (ליכוד) אמרה בדיון כי "כל המעסיקים יודעים את ההגבלה של החודש החמישי והם מפטרים יום לפני החודש הקובע. הגיע אלי מקרה של אישה עם מוגבלות, שהועסקה במשרד המשפטים על תקן של בעלת מוגבלות, והם הודיעו לה כי תוכל לחזור ל-60 הימים הנדרשים אחרי חופשת הלידה, אבל לאחר מכן לא תימשך העסקתה".

עו"ד ג'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אמרה כי "המקרה של פיטורים אחרי 60 יום מתום חופשת הלידה אכן נופל תחת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואני מציעה לפנות אלינו, כי מספיק שהעובדת מראה ראשית ראיה, על מנת שנוכל לפעול". היא הוסיפה עוד כי "החוק עושה את העבודה אבל הבעיה היא ביישום, שכן יש חובה לייצוג משפטי בפועל. אנו עושים זאת ככל יכולתנו, אבל הנציבות מונה 10 עובדים ועובדות ולכן יכולתנו מוגבלת. אם נשאל במה אפשר לעזור, אז אפשר לעזור בייצוג משפטי לנשים אלה ובתקנים לנציבות".

עו"ד מאירה בסוק, יועמ"ש נעמ"ת ציינה בדיון כי "נשים גם לא מכירות את הזכויות שלהן, ואת זה ניתן ללמוד ממספר הפניות הנמוכות. מי שמכירות את הזכויות הולכת לעו"ד פרטי ומקבלות את זכויותיהן. צריך להוסיף למשרד הכלכלה סמכות לדון גם בהרעת תנאים שאינה פיטורין או צמצום שעות". עו"ד דנה גינוסר, מנחת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית אמרה ש כדי לייצר הרתעה אצל מעסיקים צריכה להיות אכיפה עם נראות מצד משרד הכלכלה.

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), אשר ניהלה את הדיון, סיכמה: "במשרד הכלכלה עושים את עבודתם, והפרוצדורה נכונה, אבל במהות, מראש, מגיע לכאן מגזר מוחלש שצריך סיוע, שפעמים רבות לא יודע את זכויותיו, והם חייבים לעשות חשיבה איך להגיע יותר לנשים. רק 60 תיקי אכיפה פלילית בשנה זה מספר נמוך ולא סביר המעיד על בעיה, שנובעת אולי מחוסר ידע של הנשים ואולי מייאוש שלהן. אני רואה זאת בדאגה רבה. גם בישיבת הדיווח הזו, לפני שנתיים, דיברו על הנגשת המידע והעלאת המודעות, ואם אתם אומרים שיצאה חוברת ויצא קמפיין – אז איך תסבירו את המספרים הנמוכים? אני חושבת שכולנו נסכים, כוועדה וכחברה, ששבוע הוא זמן מועט לתגובה, ואם מדובר בנוהל, תצא פנייה רשמית למנכ"ל משרד הכלכלה לשנותו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg