הקדמת הפריימריז: לפחות בליכוד יש דמוקרטיה
הקדמת הבחירות לראשות המפלגה הפכה לפארסה בעיני רבים מאיתנו. אלא שבפועל נאלצים בליכוד לשלם את מחיר על קיום הליך דמוקרטי כהלכה - בניגוד לרוב המפלגות
החלטת מרכז הליכוד להקדים את הבחירות לראשות המפלגה הפכה לפארסה בעיני רבים מאיתנו. בנימין נתניהו, ראש ממשלתנו, נותר המועמד היחידי. ועדת החוקה של הליכוד ישבה על המדוכה והכריעה שלמרות שמדובר במועמד אחד, יתקיימו בחירות.עוד כותרות ב-nrg:
- "מתנהלת בטורקיה מלחמה והשלטון לא מודה בכך"
- "דאעש לא מאיים עלינו, לומר זאת משחק לידיהם"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם סביב הפתק המתחרה לזה של נתניהו היה דיון: בסופו הוחלט להעדיף פתק לבן על פני פתק "נגד". יו"ר מרכז הליכוד החדש, השר חיים כץ, הודיע שינסה לשנות את ההחלטה על קיום בחירות יקרות אלה. אם זה נשמע משעשע, מטופש או מזעזע - כנראה שזה משום שהתרגלנו לראות את תמונה חלקית בלבד, כאשר הפרטים החמורים באמת מוסתרים מעינינו.
''מועמד שצריך לתת דין וחשבון - הוא מועמד טוב יותר באופן פוטנציאלי''. נתניהו
צילום: מירי צחי
דמוקרטיה בתוך מפלגות ישראל היא עולם הולך ונכחד. כמו בסיטואציה המוכרת בה המורה שואל את הילדים שהגיעו בזמן לכיתה למה יש איחורים, גם כאן המפלגות הדמוקרטיות חשופות לביקורת ציבורית רחבה בהרבה מהמפלגות שלא מקיימות תהליכים דמוקרטיים לקויים - אלא פשוט מוותרות עליהם.
כך היה גם לפני חודש. מבקר המדינה פירסם דו"ח ביקורת על מתמודדים בבחירות מקדימות במפלגות. משלל המפלגות שהתמודדו (26) ואלו שנבחרו (11), רק ארבע קיימו הליך דמוקרטי מקדים לבחירת מועמדיהן לכנסת: הליכוד, העבודה, מרצ והבית היהודי.
למען הגילוי הנאות אציין שהשתתפתי בבחירות המקדימות במרצ, זכיתי במקום השמיני ובדו"ח צוינתי כמי שעמד בדרישות החוק. בדו"ח היו ממצאים בעיתיים על כמה מועמדים, ובראשם אורן חזן, שלא דיווח כלל על העברות כספים, ונפתלי בנט, שחרג באופן משמעותי מהסכום אותו ניתן להוציא.
אלו היו הכותרות. ועל מי לא דיברנו? על יאיר לפיד, שהקים מפלגה ולה תקנון המשריין את מעמדו כיו"ר מפלגה עד 2020 , אשר בוחר באופן אישי את מועמדיה. לא דיברנו גם על אביגדור ליברמן, שנוהג להביך את חברי הכנסת ושרי המפלגה עד לרגע הצגת רשימת המועמדים, שאותה הוא מרכיב באופן בלעדי.
גם משה כחלון, שהצניח מועמדים כאוות נפשו, לא כיכב בכותרות, כמו גם ש"ס, יהדות התורה, בל"ד ורע"מ- תע"ל. למעשה, כמחצית מכנסת ישראל כלל לא נבחרה בתהליכים מפלגתיים דמוקרטיים.
השאלה היא מה לא מדובר. יאיר לפיד בישיבת סיעת 'יש עתיד'
צילום: מירי צחי
מה רע, ישאל השואל? התהליכים הדמוקרטיים עושים את נתניהו למועמד טוב מלפיד? את זהבה גלאון לעדיפה על משה כחלון? התשובה היא: כן. כמובן שזה לא המדד היחיד לכשרות המועמד וטיב תפקודו, אבל מועמד שצריך לתת דין וחשבון, להזיע מול מוסדות דמוקרטיים נבחרים ולקבל אמון של מפלגה - הוא מועמד טוב יותר באופן פוטנציאלי.
תהליכים דמוקרטיים במפלגות מאפשרים לכולנו להשפיע הרבה יותר על זהות מועמדיה ועל החיבור של החלטותיה ודרך הייצוג שלה, לקהל הרחב. ובסופו של יום זה האינטרס של כולנו: נבחרים מחוברים ומממשים, הלכה למעשה, אג'נדה ציבורית רחבה.
הדבר משמעותי אפילו יותר כאשר מדובר בח"כים "מן השורה". חישבו על חברי הכנסת שהחליטו לעזוב את הכנסת ה-20 רק משום ש"שיעממה" אותם ולא נשאה בחובה תפקיד ההולם את כישוריהם, לטעמם. אז בואו נספור: שרון גל, שי פירון ואילן שוחט. כולם מוצנחי מפלגות האין-דמוקרטיה. כנראה שהקלישאה שאומרת שמה שבא בקלות-הולך בקלות, איננה חסרת ביסוס.
בביקורת תקשורת מלמדים אותנו, המכורים לאקטואליה, שלרוב הדבר המעניין הוא לא מה מדובר בתקשורת, אלא מה לא מדובר. המקרה של הפארסה של נתניהו בבחירות לראשות הליכוד, מלמד אותנו שלא כדאי תמיד להפנות את הראש רק למה שניתן לראות בעין בלתי מזוינת. באיחולי הצלחה לדמוקרטיה הליכודית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם