עולים מצרפת: "אם היינו שם היינו מסירים את הכיפה"
בעוד ראשי ארגונים ובכירים יצאו נגד ההמלצה שלא לחבוש כיפה בצרפת, בני הקהילה שעלו לישראל אומרים כי לו היו במדינה היו מוותרים על כיסוי הראש. "למה שבן אדם בן 70 שהולך לביה"כ בחושך, יוסיף לעצמו סיכון בחבישת הכיפה?", הם שואלים
ראשי הארגונים היהודיים בצרפת התבטאו בימים האחרונים פעם אחר פעם נגד המלצתו של נשיא קהילת יהודי מרסיי צבי עמר לבני קהילתו שלא לחבוש כיפה מחשש לביטחונם - אך יהודי צרפת שעלו לישראל דווקא מסכימים עם עמר. דיונים רבים נערכו בימים האחרונים ברשתות החברתיות, אך דווקא בני הקהילה היהודית בצרפת שעלו לישראל תומכים בעמר, וחושבים כי על יהודי צרפת להישמר על נפשם.עוד כותרות ב-nrg:
• סערה ברשת: "סבתא מתה, הדירה שלי"
• מסתמן: הסנקציות על איראן יוסרו בסוף השבוע
• מקור ביטחוני: המטענים בגבול עזה - לא פעולה של חמאס
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אני מבינה את עמר, הוא כמו אבא שדואג למשפחה שלו, הוא לא רוצה שאנשים יחיו בפחד", אומרת ללי דרעי, עיתונאית ופעילה חברתית שעלתה מצרפת לישראל. "אני לשמחתי לא צריכה לעמוד מול שאלות כאלה אבל אני מבינה את הצד של עמר. זה לא משמח אותי אלא מעציב".
דרעי מסבירה כי "מאחורי דבריו של עמר עומד רצון מתוחכם להציב מראה מול הצרפתים. "הרי הרשויות בצרפת אומרות ליהודים ש'צרפת ללא יהודים זה לא צרפת'", היא מצטטת את דבריו של ראש הממשלה מנואל ואלס ופוליטיקאים אחרים, "אבל יהודים לא מרגישים בנוח להראות שהם יהודים. אנחנו, הקהילה היהודית, רוצים מעשים. מכיוון שבדיבורים זה לא עובד - אנחנו נראה לכם לאן זה יכול להוביל - לכך שיהודים לא יזדהו כיהודים".
"גם בארץ לא בטוח ללכת במקומות מסויימים, אך בצרפת זו בעיה של זהות", היא אומרת. "יהודי שחי כיום בצרפת לא יכול להביע את יהדותו מבחינה חיצונית - זה כמעט יותר גרוע מתחושה של חוסר בטחון או איום פיזי. המצב מאיים על עצם היותך יהודי. היהודים יצטרכו להחליט אם הם רוצים להמשיך עם זה. לא נראה שצרפת הולכת לפתור את הבעיה הזאת. שיש לה את הכוח לעמוד מול פרץ האנטי ציונות והאנטישמיות שמתרחש שם".
דרעי, המסקרת מקרוב את הקהילה היהודית בצרפת זה מספר שנים מנתחת את המצב ומסבירה כי "היהודים פשוט התרגלו לאט לאט למצבים בלתי נסבלים. הרי לפני 20 שנה להגיד ליהודי שלא ידבר על ישראל במקום העבודה שלו היה משהו שלא ייתכן. לאט לאט זה נהיה לא מקובל. בתי ספר היהודיים הפכו לבסיסים צבאיים, מלאים בחיילים, ואילו התלמידים אט אט מורידים את הכיפות. היהודים בצרפת מתרגלים למצב בלתי נסבל".
היא מספרת שבשבוע הבא היא צפויה לטוס לצרפת לצרכי עבודה, "אני ממש לא רוצה לנסוע לשם. אני מסתובב עם המטפחת שלי, שאותה אני לא יכולה להוריד. בביקור האחרון קיבלתי מבטים מוזרים והתלחשויות, הרגשה שאתה לא שייך".
הוריי בעלה מתגוררים במרסיי, ולדבריה תמליץ להם שלא להסתובב ברחובות עם כיפה. "לא הייתי ממליצה להם ללכת ברחוב עם כיפה. בן אדם בן 70 שהולך לבית הכנסת בחושך, שגר במקום לא הכי סימפטי בעולם, למה שיוסיף לעצמו סיכון בחבישת הכיפה?"
"מצחיק אותי שראשי קהילות שגרים במקומות מאוד יוקרתיים, עם נהג צמוד ושומרי ראש, יגידו ליהודי בן 70 שלא יסיר את הכיפה מראשו", מסכמת דרעי. "את הכעס לא צריך להפנות לצבי עמר, אלא לרשויות שלא מסוגלות לתת בטחון אישי לקהילות היהודיות בצרפת".
גם מו"ל רשת התקשורת הצרפתית "לפטיט הבדו", אברהם אזולאי, שגדל בטולוז ומתגורר כיום בישראל, מצטרף להגנתו של עמר. "צבי עמר הוא לא הכתובת לגינויים ולביקורות", הוא אומר וקורא למנהיגי צרפת להגיב באופן מידי ולטפל במצב. "על הנשיא פרנסואה הולנד, ראש ממשלתו מנואל וולס וכל האחרים להגיב עכשיו, לא בדיבורים אלא במעשים. החזירו את ההגה לידיכם ביעילות וללא פשרות", הוא פונה אל ראשי צרפת
אזולאי מספר כי כיום אינו הולך בצרפת עם כיפה, והוא מאמין כי ראש הקהילה היהודית במרסיי גרם לסערה צודקת ונכונה, על מנת להבהיר לשלטון כי היהודים אינם מרגישים בטוחים. "הקהילה היהודית בצרפת כבר לא מרגישה בבית, והיה כנראה צריך את צבי עמר כדי שמישהו שם למעלה יבין זאת".
"אם הייתי גר בצרפת היום לא הייתי הולך עם כיפה, אולי עם כובע, אבל לא עם כיפה", אומר אזולאי. "אני מרגיש שבצרפת אין מישהו שיגן עליי אם אפול מול כמה מוסלמים, זה לא כמו בישראל שכולם כאן אחים, שאם מתקיפים אותך, תדע שיעזרו לך".
"בהתחלה הופתעתי מדבריו של עמר, כמנהיג קהילה, אבל כשהתחלתי לחשוב הבנתי שהוא צודק", מוסיף אזולאי. "אם הבן שלי, בן ה-15, היה מגיע למרסיי ורוצה ללכת עם כיפה - הייתי אוסר עליו למרות שאנחנו דתיים".
"אני כבר לא הולך עם כיפה בצרפת כמה שנים" מחזק מייסד ארגון ההסברה הצרפתי IFocus בנימין טואטי, המשמש גם כראש דסק צרפת בתנועת בני עקיבא העולמית, את דבריו של אזולאי. "כשאני בצרפת אני הולך בפומבי עם כובע או ללא כיסוי ראש - אבל זה לא בגלל פחד, ולא בגלל שאני רוצה להסתיר שאני יהודי, זה פשוט נהיה לא נעים להיות עם כיפה. אתה מרגיש שזה כבר לא מקובל. שמעתי רבנים בצרפת שאמרו לא ללכת עם כיפה, אלא דווקא עם כובע, כך שצבי עמר הוא ממש לא הראשון שיתבטא כך".
טואטי גדל במרסיי וחי כיום עם אשתו וילדיו בירושלים, אך אמו ואחיו עדיין גרים בעיר המדוברת, אשר הפכה בין לילה לשיחת היום בצרפת ובעולם כולו. "אחי הוא אדם דתי, אך כבר כמה שנים טובות הוא לא חובש כיפה בפומבי, למרות שהוא מבקר בבית הכנסת מידי יום".
הוא מספר שאנשים בקהילה "בלחץ אטומי". טואטי מספר כי הערב התקיימה מסיבת בר מצווה של חבר הקהילה, ששכר 5 מאבטחים בשכר, "לא ראיתי דבר כזה אף פעם בצרפת, מילא לאירוע קהילתי, אבל לעולם לא באירוע פרטי".
למרות שהוא ומשפחתו החליטו לוותר על חבישת כיפה בצרפת, טואטי חולק על צורת ההתבטאות של עמר, "זה נכון שצריך להיזהר, אבל זה לא נכון שמנהיג בעמדה בכירה יתבטא כך. אולי בתוך הבית שלך תגיד דבר כזה. יש לו השפעה גדולה, לא רק על הקהילה היהודית, וזה נותן הצדקה מסויימת למעשים שם".
אתה דואג למשפחה שלך או שהם דואגים לך?
"הם לא דואגים לי, הם מבינים שבישראל יותר בטוח ונעים לחיות. אני פחות דואג כי אמי תעלה בקרוב לארץ ואחי גם שוקל זאת ברצינו. אני יותר חושש למוסדות, לבתי הספר ולבתי הכנסת, שנמצאים במצב לא פשוט", מסכם טואטי.
ד"ר דב מימון מהמכון למדיניות העם היהודי עלה אף הוא מצרפת, והינו אחד ממנהיגי הקהילה הבולטים בישראל. לדבריו, "אני אומר לילדים שלי 'אל תסתובבו במרכז תל אביב', אבל זו שיחה עם הילדים שלי, לא עם כל הילדים בישראל, כי ברמה הלאומית זה משדר לחמאס שהם ניצחו, וגם כאן, ההתבטאויות בעייתיות ברמה הלאומית", הוא אומר. "אך מעז ייצא מתוק, וזה גרם לתגובות של פוליטיקאים רבים שאמרו היום ש'אם הילדים בצרפת מורידים את הכיפה, צרפת היא לא צרפת'".
"אני לא יודע מה היו הכוונות של עמר", אומר מימון. "הוא ציוני והכל אבל הוא משקף את המציאות – היהודים אט אט החלו להסיר את הכיפות. היהודים לא מוגנים בצרפת כיום ואי אפשר להצמיד שוטר וחייל לכל יהודי". מימון מציין כי בעוד מדובר בהחלטה הגיוני שתשמור על חיי היהודים, בפועל מדובר בסופה של הקהילה היהודית. "אם כולם יורידו פרופיל, מצד אחד הם יהיו מוגנים אישית, אך מצד שני לא תישאר קהילה. הקהילה היהודית תמות, יהיו יהודים, אך הם יחיו שם כיחידים".
"אפשר להבין את הצעקה של אותם יחידים, שאומרים להוריד את הכיפה. לחיות כיום כיהודי גאה בצרפת זה בלתי אפשרי" אומר מימון, אשר טוען כי ממשלת ישראל צריכה כעת להרים את הכפפה, "הכדור בידיים של ממשלת ישראל, יש כאן חלון הזדמנויות היסטורי – חייבים לדאוג לקליטה טובה של העולים, והם כבר יגיעו, בהמוניהם".
אקו"ם