ארגוני זכויות האדם לא מביאים שלום – הם מכשילים אותו

במקום לעסוק בהרגעת השטח ובקירוב בין העמים, ארגוני זכויות האדם עוסקים בליבוי הסכסוך באופן פעיל ממש. כל מה שהתאגיד הזה השיג בשנים האחרונות הוא הקצנה בדעת הקהל הישראלית והפלסטינית, והתרחקות מאפשרות של שלום

רועי עידן | 14/1/2016 8:37
בימים אלו אנו עדים למשהו שהוא, כולי תקווה, תחילת סופו של התאגיד המכונה "עמותות השמאל" בישראל בתצורתו הנוכחית והרעילה. נחמד לשמוח לאיד כמו פשיסטים טובים מהשטאזי, אבל אסור להגזים.

ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים הם גורם שקיומו חיוני במדינה דמוקרטית, אפילו בזו של מיקי זוהר (לינק). ארגונים כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה", באם היו ממלאים את ייעודם המקורי, היו קול חשוב מאוד בציבוריות הישראלית – אלא שאיפשהו, במורד הדרך, הם לקחו פנייה לא נכונה ובחרו לעסוק בתעמולה אנטי-ישראלית, הפקת אירועים ביטחוניים מסכני חייםוסיוע לכוחות הביטחון הפלסטינים.

 
צילום: אמיר מאירי
מפגינים נגד חוק העמותות, מול ביתה של שרת המשפטים בתל אביב צילום: אמיר מאירי


איתרע מזלנו ובשל מגוון סיבות גיאופוליטיות מורכבות מערך זכויות האדם שלנו בישראל "נחטף" על ידי גורמים בעלי אינטרס. אינטרס פוליטי במקרה הטוב וסתם אנטישמי במקרה הרע. האינטרס הוא ניגוח קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וזאת כמקרה בוחן נוח במיוחד לניגוח מושג הלאום באופן כללי – בדרך לממשלה עולמית. לא בכדי התורמים שעומדים מאחורי כל תאגיד עמותות השמאל בישראל קשורים בצורה כזו או אחרת לאג'נדה של שלטון על-לאומי מסוגים שונים – השמאל הרדיקלי, הבירוקרטים העולמיים והאסלאם הפוליטי. זוהי קואליציה בעלת משאבים עצומים: כלכליים, תקשורתיים ואקדמיים, וששנאת האדם חרוטה על דגלה.

אבל נניח רגע לקונספירציות. בישראל ארגוני "זכויות אדם" בחרו להתמקד כולם בצורה אובססיבית בנושא אחד – הכיבוש. גם אם הכיבוש למעשה שיפר אובייקטיבית את מצב זכויות האדם והמצב ההומניטרי של האדם הפלסטיני כמעט בכול פרמטר, בטח בהשוואה לסביבה הערבית.

האנשים הלבנים והנאורים החליטו שזה שורש כל הרע ובו יש להילחם, בכל מחיר – כולל במחיר פגיעה באותן זכויות אדם יקרות מפז שהן הסיבה לקיומם מלכתחילה של הארגונים. במלחמה בכיבוש ניתן לסכן חיים של פלסטינים על ידי ייצור פרובוקציות מול כוחות הביטחון הישראליים, לדון אותם לעינויים ורצח במרתפי הביטחון המסכל הפלסטיני, להצדיק טרור נגד יהודים שגורר כמובן תגובה אלימה מצד ישראל, לפגוע בזכויות קניין של אנשים פרטיים ולהתעלם מכל בעיות היסוד בחברה הערבית והמוסלמית. הכול מוגש כמנחה למולך הכיבוש, שהמאבק בו הוא מעל הכול.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המאבק נגד כיבוש זר הוא לגיטימי. זו זכותו של אדם להגדרה עצמית. כלומר – זכות אדם. זכותם של הפלסטינים, אפילו שהם עם מונפץ, ללאומיות ולמאבק לאומי. אבל מה המשמעות של ארגון זכויות אדם, שמקדש את הלאומיות של עם אחד מעל כל שאר זכויות האדם שלו – ומצד שני את הלאומיות של עם אחר מבטל ומנגח בשם אותן זכויות אדם?

הכיבוש איננו סתם איזה חטא קפריזי שניתן פשוט לשים לו סוף. הכיבוש הוא מצב חוקי שמדינת ישראל מחויבת לו מתוקף הסכמים בין לאומיים. המצב ביהודה ושומרון סבוך במיוחד משום שמעמדם של השטחים הללו אינו ברור, ולא, דו"ח טליה ששון הוא לא פוס משחק אלא חוות דעת שכמוה ישנן גם אחרות.

לגיטימי, ואולי אף רצוי, לפעול למען סיום הכיבוש. אלא שתאגיד עמותות השמאל רידד והזנה את השיח בנושא ועשה ממנו קרדום לחפור בו. במקום לעסוק בהרגעת השטח ובקירוב בין העמים, ארגוני זכויות האדם עוסקים בליבוי הסכסוך באופן פעיל ממש, על ידי תשלום במזומן למתפרעים, ובין אם באופן סביל - על ידי יצירת אקלים של הסתה נגד ישראל, שמלהיט את הרוחות ברחוב הערבי ומכניס את הרחוב היהודי למגננה ולהתבצרות בעמדה ניצית. כל מה שהתאגיד הזה השיג בשנים האחרונות הוא הקצנה בדעת הקהל הישראלית והפלסטינית, והתרחקות מאפשרות של שלום.

אי אפשר להשיג שלום וסטטוס תקין של זכויות אדם עבור הפלסטינים והערבים בכלל בלי לעסוק גם בבעיות היסוד שלהם כחברה. הטלת האשמה לחיקה של ישראל בלבד היא גזענות של ציפיות נמוכות כלפי הערבים. אפשר וצריך לדרוש מהם דרישות בתחומים אלו באותה תקיפות שבה דורשים מישראל. כל עמדה אחרת הינה צביעות הזועקת לשמים.

בין עובדי תאגיד עמותות השמאל יש גם רבים וטובים שהם פטריוטים ישראלים אמיתיים, הומניסטים שזכויות האדם הן באמת נר לרגליהם. הבושה שהם בוודאי חשים בימים אלו אמורה לצרוב להם בגרון. אני קורא להם להיגמל מהכיבודים בבריסל ובברקלי, לוותר על כמה פינוקים. אני קורא לכם, שובו הביתה.

די להשקיית ערוגות האנטישמיות האקדמית במערב בדם מדומיין של ילדים פלסטיניים. די לאינפנטיליזציה של הערבים. די לניסיונות הנואלים לקבוע מדיניות בישראל בדרכים לא דמוקרטיות. חזרו להפצת מודעות לזכויות אדם, שלום, קירוב בין העמים – ולא תוך שלילת הלגיטימיות ודמוניזציה של המדינה שלכם. מי יודע. אולי 20-10 שנה של פעילות טובה בכיוון הזה, ותצליחו באמת להביא את השלום המיוחל. אל תדאגו - את האחריות על הפצת תעמולה גבלסיאנית נגד ישראל יש רבים אחרים בעולם שישמחו לקחת. התחום לא יישאר ללא מענה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

רועי עידן

תסריטאי ואיש פיתוח בטלוויזיה, נגן יוקללי וסוציופת בתפקוד גבוה

לכל הטורים של רועי עידן

המומלצים

פייסבוק

כותבים קבועים