עד כאן: "יש לנו עוד עשרות שתולים בארגוני שמאל"
אחרי סערת פרויקט השתולים בעמותות השמאל, מדבר יו"ר הארגון על ההפגנות המבוימות ("יש גורמים פוליטיים שמשתמשים בכסף כדי להתסיס את השטח"), ההחלטה לצאת לתקשורת ("בהתחלה העברנו חומרים אבל לא נעשה דבר"), ומבטיח: "יהיו עוד הפתעות"
"יש עשרות אנשים ששתלנו בארגוני שמאל שונים, כולל אנשים שעדיין עובדים בפנים. זה הזמן שלהם לבדוק, שיתחילו לחפש. אנחנו לא חוששים משום דבר". כך, בהרבה ביטחון עצמי, מצהיר השבוע גלעד אך, שעומד בראש ארגון 'עד כאן' יחד עם אבירם זאבי. הארגון שם לו למטרה להביא לידיעת הציבור ומקבלי ההחלטות את המתרחש מאחורי הקלעים של כמה מארגוני השמאל הקיצוני.עוד כותרות ב-nrg:
- בדרך לגינס: אשתו בת 62, בן כמה הוא?
- זעם על שרלי הבדו: "הילד הסורי היה אנס?"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשיחה שאנו מקיימים השבוע בעקבות חשיפת פעילות הארגון בתחקיר 'עובדה' ביום חמישי שעבר, נראה גלעד נינוח מאוד. אחרי הכול, במשחק הנוכחי מול עמותות השמאל ובמובן מסוים גם מול התקשורת, כל הקלפים נמצאים אצלו ביד, בעוד הצד השני מגשש בערפל ונאלץ להגיב תוך כדי תנועה.

"בארגוני השמאל מנסים לשדר כלפי חוץ מסרים מרגיעים, אבל אנחנו יודעים מבפנים שיש שם לחץ גדול מאוד", הוא אומר. הדברים הללו אינם מפתיעים. בעידן שבו כל טלפון סלולרי הוא מכשיר צילום והקלטה, בארגונים השונים לא יודעים מאיפה תבוא החשיפה הבאה, ואיזו הודעת וואטסאפ תודלף. גם החשדנות גוברת. בצמרות הארגונים מתחילים לתהות על האנשים שסביבם, מי לנו ומי לצרינו.
הדרך של 'עד כאן' להשתלב בצמרות הארגונים לא הייתה פשוטה, וגלעד נאות לחשוף טפח מהאופן שבו הגיעו חבריו, כולם יוצאי יחידות מובחרות, לתוככי אותם ארגונים. "בשלבים הראשונים סתם הצטרפנו להפגנות של פעילי שמאל, בלי מצלמות אפילו. ראינו שם מעטפות של כספים שעוברות מיד ליד מהישראלים לפלסטינים. ראינו מערך שלם של הסעות, של כוח אדם ישראלי שמגיע לאירועים ספציפיים על הגדר ומגייס את הערבים לעניין.
"באחת ההפגנות בבילעין פנה בחור שלנו לאחד הערבים שזרק שם אבנים ושאל אותו איפה הוא עובד. הערבי ענה לו: 'פה במודיעין־עילית, בבנייה'. חמישה ימים אותו ערבי עובד בלסדר אבנים ובכל יום שישי הוא עובד בלזרוק אבנים, ובשני המקומות הוא מקבל כסף מהיהודים. הכול בשביל פרנסה. זה הבהיר לנו שיש פה גורמים פוליטיים שמשתמשים בכסף כדי להתסיס את השטח, ליצור מצג שווא של סכסוך.
"אלה אנשים שחשוב להם מאוד לשמר את הסכסוך, כי אחרי הכול גם הם מתפרנסים ממנו. לולי הישראלים שמגיעים להפגנות האלה, הערבים לא היו באים. אלה ממש הפגנות מסודרות. בתחילת האירוע יש תדריך מה עושים, ובסוף האירוע נפגשים ומשלמים לאנשים. יש לנו צילומים של כל הדברים האלה, ובהמשך גם נוציא אותם לציבור".
מה יש בתדריכים האלה?
"זו הפקה שלמה. מחברים את הפלסטינים למתנדבים ממדינות זרות, מסבירים להם שאסור להם לדבר עם עיתונאים ושאם יעצרו אותם הם צריכים לשתוק בחקירה ולא לספר כלום. ממש תדריך מסודר. הפעילים היהודים בדרך כלל ישתדלו לא ללכלך את הידיים בזריקת אבנים וכדומה, אבל מסבירים להם בתדריך שאם באים לעצור פלסטיני שזרק אבנים צריך לעשות הכול כדי להפריע למעצר, ולעמוד בינו ובין החיילים בניסיון להגן עליו.

"בחלק מהמקומות יש גם תעריפים ידועים של תשלום לכל מיני גורמים. יש ארגון שמשלם בכל פעם 150 שקל לערבי מסוים שטוען שהאדמה שם היא שלו, למרות שאין לו שום הוכחה. בשביל הפלסטינים זה לא מעט כסף".
כשהגעת להפגנות האלה לא חשדו בך?
"אני הלכתי רק פעם אחת, אבל החבר'ה שלנו שנכנסו לעומק עשו עבודת הכנה ולא הגיעו סתם ככה. רוב פעילי השמאל שבאים להפגין הם חבר'ה מאוכלוסייה מאוד מסוימת, בעלי דעות מאוד אנרכיסטיות, אנשים שהם נגד מדינת ישראל ולא מסכימים עם רעיון המדינה היהודית. חלקם תומכים במאבק חמוש של פלסטינים נגד חיילי צה"ל".
ואיזה סוג של חבר'ה שלחתם כדי לנסות להיטמע?
"פחות מהמגזר הדתי ויותר מהמגזר החילוני. צריך להתאים לסלנג מסוים, לצורת הדיבור". גלעד לא יאמר זאת מפורשות, אבל מבין השורות אפשר להבין שבשביל להיטמע בסביבה הזו צריך מה שנקרא 'מראה אירופי', צפון תל־אביבי אם תרצו. דווקא המראה המזרחי הולך שם פחות טוב.
גלעד אך משחזר את הדרך שהובילה אותו כקצין משוחרר, יוצא סיירת גולני, להקמת 'עד כאן'. הוא בן 32, גדל בכפר־הרא"ה, התחנך בפנימייה הצבאית אור־עציון ולאחר מכן למד במכינה בעלי. כשהשתחרר אחרי שש שנים בסיירת גולני, הקים עמותה בשם 'הפורום לישראל ירוקה' לטיפול במפגעים סביבתיים.
"אחי הבכור נפטר בעקבות צלילות בקישון", הוא מספר. "אחרי שהשתחררתי התחלתי לפעול באופן התנדבותי בכל מיני עניינים של איכות סביבה. יש בארץ הרבה מפעלים שלא שמים על אף אחד, מזרימים כימיקלים לים התיכון ומזהמים נחלים, יש מחצבות פיראטיות ועוד. עד היום עיקר הפעילות שלי הוא ב'פורום לישראל ירוקה'.
"כחלק מהפעילות הזו עקבנו אחרי משאיות שבאות עם פסולת לשטחי יו"ש, וראינו ששם הפעילות הפיראטית המזהמת מוגברת הרבה יותר. אם בתוך ישראל הקטנה יש איזושהי אכיפה, ביו"ש אין שום אכיפה. אם מישהו רוצה לפתוח מחצבה הוא יכול פשוט לבוא עם באגר ולחצוב בהר כאילו זה של אבא שלו, לא משנה אם זה בשטחי A, B או C.

"תוך כדי הפעילות ביו"ש נחשפנו לארגונים האלה, שעכשיו אנחנו מעלים את פעילותם לסדר היום. פתאום ראינו תופעות שהצבא לא יודע להתמודד איתן. קבוצות של פלסטינים מלווים בישראלים ואירופים שמגיעים לשטח מסוים, וכשמגיע חייל ואומר להם לצאת כי זה שטח צבאי סגור, מתחיל הבלגן. פתאום ניגש אליו עורך דין ישראלי, מציג כרטיס ביקור ואומר לחייל שהוא עובר על החוק. שמים לו מצלמות על הפנים ומתחילים לזרוק אבנים, כשהישראלים עומדים ומגוננים בקו הראשון והפלסטינים מאחור.
"אותו מפקד או חייל שמגיע עם הנשק והאפוד לא יכול להתמודד עם זה. הוא הרי לא יירה בהם, ובעצם אין לו כמעט מה לעשות. הארגונים האלה יודעים את זה ועושים מה שבא להם ומנצחים בעוד ועוד זירות. הבנו שיש פה מערכת מתוחכמת שיודעת להתמודד עם צה"ל, והצבא לא יודע איך להגיב לאיום. בשלב הזה החלטנו להקים את 'מגן לישראל'".
'מגן לישראל יהודית ודמוקרטית' הוא שם העמותה שעומדת מאחורי ארגון 'עד כאן', וגם בראשה עומד גלעד אך. היא הוקמה בקיץ 2013, כגוף מחקר שמטרתו לערוך "מחקר עומק על ארגונים אנטי־ישראליים" . השמות שהפיצו ארגוני השמאל ברשת בטענה שהם השתולים של 'עד כאן', מופיעים ברשימת מקבלי השכר של 'מגן לישראל'. יש לציין כי מדובר בשכר נמוך יחסית של בין 2,500 ל־3,500 שקלים לחודש, ומחזור הכספים של 'מגן לישראל' הוא נמוך למדי ועומד על כ־200 אלף שקל בשנה.
לדברי גלעד, בזמן הקמת 'מגן לישראל' הם לא היו בטוחים שיוציאו חומרים לתקשורת. "בהתחלה רק העברנו חומרים לרשויות האכיפה. אבל אז ראינו שעם הרבה מהחומרים לא נעשה דבר, והרגשנו שצריך להציף את הסוגיה לציבור הישראלי ולמקבלי ההחלטות בצורה הכי חדשה שאפשר. לכן, כשהחלטנו בקיץ האחרון שאנחנו רוצים לצאת לתקשורת הקמנו את 'עד כאן', שהוא גוף שיותר בנוי לפרסום ופחות למחקר".
למה לא לעשות את שני הדברים באותה עמותה?
"קודם כול חשוב לי לומר שכל הפעילות שלנו מלווה בייעוץ משפטי על ידי עורך דין, ונעשית כולה על פי החוק הישראלי. לעצם העניין, צריך להבין שאנחנו עומדים פה מול אנשים מסוכנים שמסוגלים להסגיר אנשים לביטחון המסכל הפלסטיני, וצריך לעבוד מולם בתחכום. יש אנשים כמו אבירם זאבי וכמוני שמוכנים לעמוד בחזית של הנושא הזה, אבל הרבה מהחבר'ה לא רוצים לחשוף את פניהם ולהיכנס לסיכונים ואיומים כמו שאנחנו סופגים. בסופו של דבר המטרה של הפיצול הזה היא להגן על העובדים של 'מגן לישראל'".

עברתם הכשרה כלשהי לפני הכניסה לארגונים? בסיירת לא לומדים להיות סוכן חשאי.
"לא, לא הייתה הכשרה. עבדנו בצורה של חבר מביא חבר. חיפשנו חבר'ה מתאימים, אנשים עם פלפל שמבינים את החשיבות של המטרה וזורמים.
"לאט לאט הבנו שיש פה מערכת של ארגונים שקשורים זה לזה. ארגון אחד אחראי להביא את הכסף מחו"ל, ארגון אחר מעביר את הכסף ואחראי להסברה, וארגון נוסף עושה בפועל את הפרובוקציות מול חיילי צה"ל ו'מלכלך את הידיים'.
"ארגונים כמו תעאיוש ואנשים כמו עזרא נאווי מקבלים כספים בשביל הפעילות מארגונים אחרים, שלשם הכסות שלהם חשוב להם להצטייר כציונים. בפועל הם פשוט משתמשים באנשים כמו נאווי כקבלני־משנה לפעילות נגד חיילי צה"ל. הם מביאים את הפלסטינים לגזרות ספציפיות, יוצרים אירוע, ואז כשהחיילים מגיבים לפרובוקציות הם לוקחים את התמונות והסרטונים ומציגים בעולם את ישראל כמדינת אפרטהייד ואת חיילי צה"ל כקלגסים, וכל זה לכאורה 'מתוך דאגה לציונות ולמדינה'".
אחרי תקופה מסוימת שבה השתתפו בהפגנות, גלעד וחבריו החליטו שזה לא מספיק. "הבנו שיש שלב שאנחנו לא מצליחים לעבור. ישנה הקבוצה הרחבה של הפעילים, שפעם אחד מהם אמר לפעיל שלנו 'יכול להיות שיש פה שב"כניקים אבל לא מפריע לי, העיקר שיהיה עוד כוח אדם להפגנות'. ובמקביל יש נישות מצומצמות של חמישה־עשרה אנשים בכל ארגון, שהם קבוצה מאוד סגורה שהולכת שנים יחד".
איך נכנסים לגרעין המצומצם?
"החלטנו להשקיע יותר. החבר'ה שלנו הפכו להיות המתנדבים הכי שרופים בארגונים. אחד מאיתנו הפך להיות האדם הכי אהוד בכפרים הפלסטיניים שהם היו הולכים לסייע בהם. בזמן שפעילים אחרים לא רצו לצאת לעבוד בחום והיו נשארים לנוח במזגן של הטרנזיט, הוא היה מסתובב בשטח ומסדר שבילים, חופר בארות ובונה תנורים.
"זה הגיע למצב שפעם אחת היה סכסוך בין אחד הארגונים לאותו כפר פלסטיני. בארגון רצו שהם יבואו לנקודה ספציפית להפגין נגד החיילים, ובפעם ההיא הפלסטינים לא הסכימו. מי שהצליח לעשות פשרה היה הבחור שלנו, כי הערבים אמרו 'רק איתו אנחנו מוכנים לדבר'. כל שאר המתנדבים מבחינתם לא באמת באו לעזור להם".

בעצם בזכות פעיל שלכם התקיימה הפגנה שאולי פגעה בצה"ל. היו לכם גם גבולות?
"הפגנות כאלו היו ויהיו גם בלעדינו. הקו האדום שלנו היה בכל דבר שקשור לפגיעה פיזית במישהו. למשל ביידויי אבנים. אמנם בדרך כלל יהודים לא מלכלכים את הידיים שלהם בזה, אבל יש גם יהודים שזורקים אבנים על חיילי צה"ל. בזה אנשים שלנו לא השתתפו.
"עזרנו להם בכל מיני דברים, ולאט לאט נוצר קשר ואמון עם האנשים שם. צריך להבין שחלק מהאנשים בארגונים הם באמת תמימים ומנוצלים. אנשים שרוצים לעשות טוב, ולא מבינים את מחול השקר סביבם. אחרי שנוצרו הקשרים האישיים, אפילו קשרים אמיתיים במובנים רבים, כששתול מתחיל להבין אותם באמת ונוצר אמון, נפתחות לפניך דלתות. אתה הופך להיות זה שפועל שם בצדדים האמיתיים".
לא פחדתם?
"לא, לא כל כך. לא מדובר בבן אדם שפועל לבד. בונים את זה נכון, בקבוצה. נפגשים איתם בהתחלה בתל־אביב בכל מיני פאבים, יוצרים את הקשר במקומות האלה ומשם ממשיכים הלאה".
על פי הדו"חות הרשמיים של 'מגן לישראל', העמותה קיבלה תרומה אחת בודדת על סך 350 ש"ח בלבד, אך הרוויחה כ־180 אלף מ"הכנסות מפעילות". 'עד כאן', שהוקם רק לפני כמה חודשים, טרם נדרש להגיש דו"חות כספיים.
מאיפה הכסף להפעלת הארגונים?
"המימון מגיע בעיקר מחברי העמותה. שמנו הרבה כסף מהכיסים הפרטיים שלנו וגם לקחנו הלוואות אישיות, כי תכלס אנחנו אנשים צעירים שעוד לא פיתחו קריירה. לדוגמה, עמותת 'מגן לישראל' סיימה את שנת 2014 עם חוב של 100 אלף שקל ושילמנו אותו מהכיס שלנו. יש גם מספר מצומצם של חברים שעזרו שאני לא אחשוף את השמות שלהם, כי אני לא רוצה שהם יצטרכו להתמודד עם איומים מצד פלסטינים או מצד גורמי שמאל רדיקליים.
"ההכנסות מפעילות קשורות לכמה מחקרים שביצענו עבור גופים אחרים, ושקשורים גם הם לתופעות שפוגעות בביטחון ישראל. החומרים האלה אולי יפורסמו בעתיד, ואולי לא".

עמותה נוספת ששמו של גלעד אך מופיע בה היא כאמור 'הפורום לישראל ירוקה' שהוקמה ב־2011, ושעל פי הדו"חות שלה מגלגלת מחזור כספים של כ־100־200 אלף ש"ח בלבד. רוב התקציב מבוסס על תרומה מ'קרן ישראל אחת' – קרן שתורמת בעיקר לארגונים שקשורים לימין וליו"ש, כמו המכינה בעלי, 'אם תרצו', 'הצלה יו"ש', יחידת החילוץ מגילות, גני משחקים ביו"ש ועוד. לגלעד חשוב להדגיש שאין שום קשר בינה ובין 'עד כאן' ו'מגן לישראל'. "מדובר באנשים אחרים לגמרי שלא קשורים לפעילות ב'מגן לישראל' או 'עד כאן', ובניהול הכלכלי והכספי אין קשר בין שתי העמותות".
מהי המטרה שהצבתם לעצמכם?
"דבר ראשון רצינו שאזרחי מדינת ישראל ומקבלי ההחלטות יבינו מה קורה פה. דבר שני, יש פה ארגונים שפועלים נגד החוק, וכמו שהשב"כ חוקר את 'תג מחיר' צריך להקים גוף שיחקור את הארגונים האלה ואת הפעילות שלהם. כיום אף אחד לא בודק אותם, ולכן הארגונים האלה מאוד מאוד שאננים. הם רואים שאף פעם לא הוצא איסור כניסה ליו"ש לאחד מאנשיהם שיוצרים התססה בשטח, וזה בזמן שלפעילי ימין זה קורה לא פעם.
"האנשים האלה מממנים פעילות טרור ומממנים זורקי אבנים. בבילעין נהרג חייל ושמונה אנשים איבדו איברים, ושום גוף ממשלתי לא עושה את פעילויות האכיפה הבסיסיות.
"בתחילת הדרך פנינו לצבא ואמרנו להם שבכל יום שישי מגיעים אנשים דרך מסלול ספציפי, עוברים במחסום מסוים ונכנסים לכפר מסוים דרך שטחי A, שזו הפרה של צו אלוף. הבאנו את המידע, אבל אף אחד לא עצר אותם. ניסינו להסביר שבמקום לתת להם לעשות את כל ההצגה של חיילים שעומדים על הגדר, הפלסטינים זורקים עליהם אבנים והצבא מחזיר, וכל זה נמשך שלוש שעות - במקום זה שפשוט יעצרו אותם באחת הנקודות וכל הפרובוקציה תיעלם. אבל בישראל מפחדים ואומרים 'אלה ארגוני זכויות אדם, אנחנו לא קג"ב, לא נעצור אותם'.
"צריך להבין שאלה לא ארגונים שמסתפקים בלתעד, הם יוצרים פרובוקציות כדי להוציא אותן החוצה. לא רק 'שוברים שתיקה'. יש פה רשת של ארגונים שמקבלים כסף מממשלות זרות כדי לחרב אותנו. לא לבנות מדינה טובה יותר, אלא להרוס את המדינה הקיימת.
"הסיפור של זכויות אדם הוא רק כסות שמאפשרת לאנשים האלה לקבל כסף וחסינות מפני החוק כדי לעשות מה שבא להם. יש פה התנהלות עבריינית, התנהלות של מאפיה, כמה אנשים שמלכלכים את הידיים וכל השאר מגבים אותם בתקציבים. האזרחים ומקבלי ההחלטות צריכים להבין שיש פה איום חדש.
"חשפנו חומר על תחקירן 'בצלם' נאסר נוואג'ה, שהסגיר אנשים להתעללות ולמוות, ותגובת הארגון חושפת את הפרצוף שלהם. זה לא ארגון זכויות אדם. איזה מין ארגון זכויות אדם מסתתר מאחורי החוקים של הרשות הפלסטינית? נוואג'ה חי בכלל בשטח C. לא אכפת להם מזכויות האדם של הפלסטינים, זו רק התאמה לתדמית שהם רוצים להציג.

"גם הטענה שמאז 2005 לא היה גזר דין מוות ברש"פ היא מצחיקה. נכון שאף אחד לא הוצא להורג באופן רשמי, אבל כל מיני סוחרי קרקעות מצאו את מותם באופן לא טבעי. קח לדוגמה את אוסמה מנצור, איש מודיעין לשעבר ברשות הפלסטינית שב־2012 נזרק מחלון בקומה השלישית של בניין המודיעין הפלסטיני ברמאללה, לאחר שנחשד בסחר בקרקעות עם יהודים בדרום ירושלים.
מוחמד אבו־שהלא, המתווך במכירת 'בית המכפלה' בחברון, עצור כבר שלוש שנים וחצי בכלא ברמאללה ללא משפט, ועבר עינויים קשים במהלך חקירתו, כולל ניתוק הלסת ממקומה. אדם בשם ריזק רווידי, סוחר קרקעות עם יהודים, נרצח בסילואן בקיץ 2014 במהלך מבצע 'צוק איתן'. הרצח לא פוענח עד היום. וזה רק על רגל אחת.
"הארגונים האלה צריכים לעשות בדק בית יסודי מאוד ולברר עם עצמם אם הם עדיין ארגוני זכויות אדם, או שהם באים לשרת איזה גוף זר. או שהם בכלל רוצים לפגוע כמה שיותר חזק במדינת ישראל, וכל השאר הוא רק כסות".
אחרי פרסום התחקיר ב'עובדה' היו אנשים בשמאל שאמרו שאם זה כל מה שהצלחתם לחשוף בשלוש שנים, אז הם יכולים לישון בשקט.
"אני מעריך שאחרי שהם יראו את כל מה שנחשוף בחודש הקרוב הם כבר יאכלו את הכובע. יש עוד הרבה הפתעות בדרך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg