"אני אפוצץ אתכם": עלילות אשת מורביטאת בהר הבית
זוויה בדרנה (68) מאשימה את יהודה גליק שדחף אותה ושבר את ידה בהר הבית, אולם באותה נשימה היא גם טוענת ששוטרי המתחם יורים עליה ועל חברותיה ללא אבחנה
לאירוע הזה אין משום מה כל תיעוד, אלא אם מסתמכים על המילה של זוויה בדרנה. המוסלמית בת ה־68 מהעיירה הגלילית עראבה מתעקשת שבצהרי יום בהיר אחד לפני שנה ורבע, לנוכח עשרות צופים, הדף אותה יהודה גליק בחזה, הפיל אותה על הרצפה הקשה של רחבת כיפת הסלע, וכתוצאה מכך נשברה ידה.
עוד כותרות ב-nrg:
- השרה שקד: "בקשת נתניהו להשמיט התיוג תבחן בחיוב"
- פנייה ליועמ"ש: פתח בחקירה נגד אלון ליאל
- דאעש כבש חלקים מדיר א-זור, לקח בשבי 400 איש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביקוריו של גליק, יודע כל מי שזכה לעלות איתו ההרה, צולמו בהרבה יותר ממצלמה אחת. טרחו לתעד אותם הן גליק ובני משפחתו, הן המשטרה שביקשה את התירוץ הדחוק ביותר להרחיקו מההר שאליו שב זמן קצר קודם לכן למורת רוחה, והן אנשי ווקף, מורביטון ומורביטאת שליוו כל ביקור של גליק בצווחות, בקללות, בדחיפות ובהרבה מצלמות.
הרשויות ששו על התלונה, מיהרו להרחיק את גליק מההר עד להודעה חדשה וגם הגישו נגדו כתב אישום. הוא לא ויתר, וקרב משפטי של ממש התנהל בינו ובין המשטרה בשאלה אם יורחק עד לסיום המשפט. בתחילה נטען שהתקיפה כביכול התרחשה בתאריך מסוים, 2.9.14, בשעת הצהריים היחידה שבה ההר פתוח לעליית יהודים. משהתברר שבאותו היום לא עלה גליק כלל ההרה בשעת הצהריים, שונתה הגרסה והצביעה על תאריך מוקדם מעט יותר: 31.8.14. בסרטונים הלא מעטים שצולמו בביקורו של גליק בהר באותו היום לא נראית בדרנה, וכן אי אפשר להבחין שגליק פוגע בה או באחד מעשרות המוסלמים המקיפים אותו במרחק אפסי. נראה, עם זאת, שזו הייתה עלייה סוערת שבה הותקפו גליק ובנו מילולית בקריאות קשות מאוד.
חודשיים אחרי התאריך שבו התבצעה ה"תקיפה" נורה גליק ביציאה מ"מרכז מורשת בגין", ונפצע אנושות. שרשרת הדיונים המשפטיים בשאלת הרחקת גליק מההר נמשכה גם בזמן תהליך השיקום הארוך שעבר.
במערכה הזו, הראשונה, המשטרה ניצחה. הוכרע שגליק יורחק עד לסיום המשפט, שפתיחתו התעכבה במשך כשנה ורבע והתקיימה רק בחודש שעבר. כך או אחרת, המשטרה מבחינתה הייתה יכולה לסמן וי: היא הצליחה למנוע מהג'ינג'י לעלות ההרה במשך כל הזמן שחלף מאז תלונתה של המוסלמית מעראבה ועד היום הזה.
המשטרה לא הסתירה את העובדה שלהיטותה להרחיק את גליק מהמתחם המקודש איננה קשורה לתקיפה שנטען כי ביצע. באחד הדיונים בבית המשפט המחוזי, למשל, התעקשה נציגת המשטרה שבעקבות ההתנקשות בגליק "מסוכנותו רק גברה", ועל כן התנגדה לאפשר לו לעלות ההרה אפילו כשהוא אזוק לכיסא גלגלים - הצעה שהעלה גליק עצמו כדי להוכיח שאיננו מהווה כל סכנה. לשאלת בא כוחו של גליק, עו"ד אביעד ויסולי, אם כוונת עורכת הדין מטעם המשטרה למסוכנות של גליק לסובבים אותו בהר או שמא להפך - מסוכנות המוסלמים הסובבים בהר ביחס לגליק - סירבה נציגת המשטרה להשיב. היא טענה שזהו מידע חסוי.
בדיון הראשון שהתקיים במשפט שנפתח לפני כחודש, בתאריך 17.12.15, תיארה בדרנה את עצמה כמי שנקלעה בתמימות גמורה לאזור שבו סובב גליק, כאשר יצאה מתפילה בכיפת הסלע וספגה את נחת זרועו האלימה. התובעת, עו"ד שירה קרוואני, חקרה את בדרנה באשר לטיב האוטובוס שבו הגיעה בבוקר יום האירוע מביתה בכפר עראבה הגלילי להר הבית. "באיזה אוטובוס הגעת?" שאלה עורכת הדין. "לא יודעת", משכה בדרנה בכתפיה, "אוטובוס בא אלינו לכפר, עלינו עליו ונסענו. אני לא יודעת מאיפה הנהג ומאיפה האוטובוס בא".
"אז את מגיעה להר הבית", שאלה עורכת הדין, "מה עשית שם?" בדרנה ענתה: "התפללתי וקראתי קוראן, ושיבחתי את הא־ל". בא כוחו של גליק, עו"ד יצחק בם, התעניין: "בעלך לא קשור לתנועה האסלאמית?" בדרנה השיבה: "לא, לא, לא".
בדרנה נשאלה גם מדוע סובבה בהר כשהיא רעולת פנים, והשיבה שעשתה זאת בשל טשטוש וסחרחורת שנגרמו לה ביציאתה מהמסגד אל אור השמש – לא, חלילה, במטרה שלא להיות מופללת בעוון חברות במורביטאת. "באותו יום הגעת בהסעה. מי ארגן אותה?" שב והקשה בם. "אנחנו שילמנו על האוטובוס", היא ענתה. "אנשים רואים את נהג האוטובוס ומשלמים לו 60־70 שקלים ובאים להתפלל".
בם הוסיף ושאל: "יכול להיות שאת מכסה את הפנים כשאת יוצאת מהמסגד כדי שלא יזהו אותך?" "לא", ענתה זו. "יש קבוצה של אנשים שמלווה את גליק וכל הזמן צועקת. את מכירה את העניין הזה?" הוא הקשה עוד. "לא, באמת שלא", השיבה בדרנה, "הרבה אנשים נכנסים למתחם, ואני לא יכולה להכיר את האנשים שם". שאלה אחרת של עורך הדין התמקדה במוסלמים הפוקדים את ההר: "ראית אנשי מורביטון במקום?" תשובתה הייתה מתחמקת: "אני יודעת שראיתי אנשים, ולא יודעת אם הם מורביטון או לא".
שאלותיו הבאות של עורך הדין נגעו בתקרית הפרטנית שהמשפט עסק בה. "ראית אנשים שהתפללו או אנשים שצעקו על גליק 'א־ללהו אכבר' ו'לך מכאן'?" הוא חקר, ובדרנה ענתה: "לא שמעתי אנשים שקראו לעברו 'לך מכאן'". לאחר מכן הקשה עוד: "האם ראית קבוצה של אנשים שמתגודדים סביב יהודה גליק וצועקים 'א־ללהו אכבר'?" תשובתה הייתה: "היו אנשים שצעקו 'א־ללהו אכבר', אבל איפה - אני לא יודעת. לא הייתי איתם בכלל. לא עמדתי ולא עצרתי שם. פשוט הלכתי כי רציתי לחזור הביתה, לא עמדתי ולא צעקתי 'א־ללהו אכבר'. אני לא שייכת למורביטאת. אני באה רק להתפלל".
בם שאל את בדרנה גם לדעתה על עליית יהודים להר, וזו השיבה נחרצות: "זה לא קשור אליי. מבחינתי, שיגיעו (להר – א"ס). אני באה להתפלל ולחזור הביתה, ומי שרוצה להגיע - שיגיע".
אלא שבדרנה רחוקה מאוד מלהיות מוסלמית שוחרת שלום. הדברים התקינים פוליטית שנשאה מעל דוכן העדים הפוכים ב־180 מעלות מאלו שהשמיעה בראיונות בערבית ובהופעות באתרי אינטרנט אסלאמיים.
בדרנה מכונה גם אום־אנוואר, ונחשבת ל"מורביטה" ותיקה. לאחר שהגישה את תלונתה נגד גליק נתלו ברחבי הר הבית תמונותיה, והיא תוארה בהן כגיבורה - ממש לא כמתפללת תמימה שנקלעה לריב לא לה, אלא כמי ש"הותקפה בידי מנהיג כנופיית המתנחלים שפרצו למסגד אל־אקצה, הרב יהודה גליק, כשניסתה למנוע ממנו לטמא את המסגדים".
בניגוד לתשובתה בבית המשפט לשאלה מיהו הארגון העומד מאחורי הסעות האוטובוסים מכפרי הגליל להר הבית, מתברר שהיא ובעלה, בדראן, מארגנים בכבודם ובעצמם את ההסעות למתפללים ולמורביטון. בדראן הוא חבר מועצת עראבה, ופעיל מאוד בתנועה האסלאמית. הבעל ואשתו מנצלים את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות ומפצירים מעל גביהם ללא הרף בערביי הצפון להגביר את נוכחותם בהר.
התמונה נלקחה מהכתבה באתר "חמרא"
בדראן בדרנה היה מעורב בארגון הפגנות מחאה מיד כשהוכרז על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כארגון בלתי מותר, והשתתף גם בהפגנות נגד נוכחות יהודית בהר. הוא פעיל בקמפיין "אל־אקצה בסכנה", ובדף הפייסבוק שלו עוסק בלי סוף גם בעניין הזה.
בדרנה אף אירח חוגי בית של התנועה האסלאמית בעיירתו במסגרת שבוע ה"דעווה" בכפר – שמטרתו התעוררות אסלאמית. מעמדם של בני הזוג בתנועה בכיר עד כדי כך שהשייח' ראאד סלאח בכבודו ובעצמו ביקר בביתם לאחר שזוויה עברה תאונת דרכים. בדרנה אף צולמה בסתיו שעבר בהפגנה נגד עליית יהודים להר הבית כשבידיה שלט ברוח הזו.
אולם כל זה אינו ולא כלום לעומת הטענות מסמרות השיער של בדרנה בראיונות הגלויים שהעניקה לאתרים אסלאמיים.
כך למשל תיארה את הגעת האוטובוסים מלאי המוסלמים מהגליל להר הבית בריאיון שהעניקה ב־5.12.14: "(יש –א"ס) קשיים מהרגע שבו אנחנו יורדים מהאוטובוסים עד שאנחנו מגיעים לאל־אקצה. צבאות עומדים בשני הצדדים, ומי שהולך, מסתכל ככה או ככה, מכוונים אליו והורגים אותו. הוצאה להורג ברחוב – כלומר, הוצאה להורג בדם קר. בדם קר הם מוציאים את הבחורים להורג, מענים אותם, עוצרים אותם, מחפשים אותם, משפילים אותם ומרביצים להם. אפילו אישה בת שבעים שמגיעה להתפלל פעם אחת בחודש או בחודשיים ממרמרים אותה ומענים אותה, משפילים אותה ונוזפים בה. משתמשים בכל אופן שיש בו אלימות. הפנים שלהם נוטפות רעל".
בהמשך הריאיון הצהירה בדרנה על כוונותיה באופן שאיננו מותיר מקום לספק: "אנחנו לא מוותרים על מסגד אל־אקצה, ולא משנה מה יהיה. כשאני הולכת לשם, אני מקווה שאמות כשהידה. אני הולכת עם הכוונה למות כשהידה בחצר אל־אקצה, שהדם שלי יהיה על הסלעים של אל־אקצה".
ועוד פנינים מהריאיון הזה ומריאיון אחר שהעניקה ב־22.10.15 לאתר "בוקרה": "הא־ל שלנו יגרום לנו לנצח, וינקה את חצרי אל־אקצה מהטינוף של היהודים ומהמתנחלים. א־ללה יביא את הסוף שלהם, ישים אותם בתחתית של הגיהנום מלמטה, במקום הכי נמוך בעזרת א־ללה – כל בן אדם מהמתנחלים או מהיהודים שמטנף את חצר אל־אקצה, ושמונע ממוסלמי להיכנס לאל־אקצה".
אחר כך פנתה זוויה בדרנה בקריאה לכל המוסלמים בארץ: "אני מזמינה אותם שלא ישאירו את אל־אקצה בשבי, שהמתנחלים ייכנסו אליו ויצאו לפי החופש שלהם, ולא ימצאו אף אחד שיעמוד בפניהם ויגיד להם 'א־ללה אכבר'. המתנחלים מטנפים. תנקו את המסגד שלכם מהטינופת, יא אסלאם. תנקו את המסגד שלכם מהטינופת של היהודים. אל תפנו אותו ליהודים, אל תפחדו מהיהודים. אני נשבעת לך שהם פחדנים. העם הפלסטיני רוצה הגנה מכל היהודים, ירושלים רוצה הגנה והעם רוצה הגנה. הורגים את האנשים בדם קר, מוציאים להורג בחורים. בחורים כמו פרח - מוציאים אותם להורג בדם קר".
מתברר שחצי שנה לפני התאריך שטענה שהותקפה בו על ידי גליק, באביב 2014, בדרנה טענה שהותקפה גם בידי משטרת ישראל עצמה, כשניסתה למנוע את מעצרו של נער צעיר בהר: "רצו לקחת ילד ולהרביץ לו, תינוק שנכנס לבית ספר עם התיק על הגב. חילצתי את הילד מהם. הוא הגיע, דחף אותי, הפיל אותי", טענה בדרנה, הפעם ביחס לאחד משוטרי ההר. "לקחו אותי באמבולנס ל(בית החולים - א"ס) "אל־מקאסד". התברר שיש לי פצעים בגב".
בראיונות אישרה בדרנה שבניגוד לדבריה בבית המשפט, היא בהחלט נמנית על המורביטאת, קבוצת הנשים הצווחנית שהוצאה אל מחוץ לחוק: "איך שאנחנו מתחילים להגיד 'א־ללה אכבר', מתחילים לזרוק עלינו פצצות, זורקים כדורי גומי, פצצות גז מדמיע, פצצות שיש בהן מסמרים - כמו ברגים. מתחילים לזרוק אותם על האנשים, מתחילים לזרוק אותם על הנשים".
בתשובה לשאלת המראיין בהמשך הריאיון מדוע נשים מוסלמיות מורחקות מההר יותר מאשר קבוצות הגברים השיבה זוויה: "אומרים לנו: 'בגלל שאתן אומרות 'א־ללה אכבר' הרבה יותר מהגברים'. (אומרים לנו – א"ס) 'אתם אומרים 'א־ללה אכבר', מפריעים למתנחלים'.
"אני נכנסת לפוצץ את אל־אקצה?" נעלבה בדרנה מטענה אחרת שהוטחה בנשות המורביטאת, ולפיה הן פוגעות במסגד - טענה שבעטיה נמנעה מהן הכניסה למתחם. היא הטיחה בחזרה בנציגי מדינת ישראל במתחם המקודש: "אני אפוצץ אתכם, ולא אפוצץ את אל־אקצה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם