בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש
בית המשפט העליון דחה את שתי העתירות נגד מינויו של מזכיר הממשלה לתפקיד היועמ"ש, שאושר על ידי הממשלה. הדחייה מסירה את המכשול האחרון ומכשירה את המינוי הצפוי של מנדלבליט, שנתמך על ידי ראש הממשלה ושרת המשפטים
בג"ץ החליט היום (יום ב') לדחות פה אחד את שתי העתירות בעניין מינוי של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בכך הוסר המכשול האחרון למינוי, עליו המליצה ועדת האיתור לפני כחודש.עוד כותרות ב-nrg:
- איזנקוט: "איראן מנסה להשפיע על ערביי ישראל"
- עומס על בתי המשפט: המשטרה מבטלת דו"חות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", הגיב לדחיית העתירות. "התוצאה מתבקשת", מסר. "הסמכות למינוי יועץ משפטי לממשלה מסורה בידי הממשלה. בבואה להחליט בעניין היו לפני חבריה כל השיקולים שלעניין, ובכלל זה כל אותן טענות שהועלו גם בעתירות אך מתברר שלא היה בהן ממש כדי להביא להתערבות בתוכן ההחלטה".
המכשול האחרון הוסר. אביחי מנדלבליט
צילום: ראובן קסטרו
הכהן הוסיף כי "אמנם נימוקי פסיקתו של בג"ץ טרם פורסמו, אך העובדה שההחלטה על דחיית העתירות נתקבלה פה אחד מלמדת שפעם נוספת מתקיים כלל היסוד במשפט המינהלי שלפיו בית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות שבידה הסמכות להחליט". מוקדם יותר הגיש הכהן לוועדה לאיתור היועמ"ש חוות דעת משפטית שטענה שאין כל בעיה במינוי של מנדלבליט לתפקיד והוא אינו זקוק לצינון בשל תפקידו הנוכחי כמזכיר הממשלה.
ב-3 לינואר אישרה הממשלה את מינויו של מנדלבליט, אלא ששעות ספורות לאחר מכן עתרו אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נגד המינוי. בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, התבקש בג"ץ להורות לממשלת ישראל לחזור בה מהחלטתה לנוכח "שרשרת כשלים חמורים ופגמים מנהליים", הקשורים להליך המינוי.
במסגרת העתירה ביקשה התנועה כי בית המשפט יורה לוועדת איתור היועץ המשפטי לממשלה לחזור מההחלטה להמליץ על מועמד אחד בלבד, נוכח העובדה כי החלטה זו התקבלה "בחוסר סמכות ובחוסר סבירות קיצוני בהיותה פרסונאלית ונשענת על שיקולים זרים". כמו כן התבקש ביטול ההמלצה לאור הפגיעה הקשה באמון הציבור בהליך המינוי ובמערכות השלטוניות.
בנוסף התבקש בית המשפט לתת צו על תנאי נגד שרת המשפטים איילת שקד, על רקע הטענה כי היא הסכימה לקבל את המלצת הוועדה על מועמד אחד, רק לאחר שידעה את זהותו.
בעתירה דומה של תנועת אומ"ץ, שהוגשה על ידי עורכי הדין יובל יועז ואילנית שומרון, נטען כי ההחלטה למנות את מנדלבליט למרות ממצאי היועץ המשפטי וינשטיין בכל הנוגע להתנהלותו ב"פרשת הרפז", מהווה "החלטה החורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
בעתירה של אומ"ץ הודגש בין היתר הצורך בתקופת צינון משמעותית, וזאת, "כדי להימנע מניגוד עניינים בין תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה לבין תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה".
מנדבליט נחשב למשפטן מוערך, אולם מינויו עורר כאמור שאלות הנוגעות לתהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה. בשבוע שעבר הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי היא מתכוננת לפעול לשינוי הליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה ולביטולה של ועדת האיתור. מאחורי החלטתה עומד הרצון להשיב את הליך המינוי באופן בלעדי לידי הממשלה מבלי שוועדה חיצונית תתערב בו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם