ראשי » חדשות » דעות

המסתננים בדרום ת"א – אף אחד לא סופר את התושבים

שר הפנים דרעי לא מבין למה אנחנו בכלל מדברים עדיין על המסתננים. המחנה הציוני מנסה לאזרח אלפי סודנים ואריתראים. וחולדאי נוטש סופית את תושבי דרום תל אביב. אז מה צריכים מצביעי הממשלה להבין?

השבוע התבשרנו על שלוש בשורות מן המניין:
בשורה ראשונה היא אריה דרעי, שכלל לא מכיר אפילו בתופעת המסתננים, או כפי שיועצו התקשורתי ענה השבוע בראיון לאברי גלעד: "אני חושב שנושא המסתננים די טופל בשנים האחרונות...למה אנחנו מדברים על זה?"

הבשורה השנייה היא בשורת "המחנה הציוני" שניסה לתת גושפנקה לתוכנית רבת השנים לאזרוח כללי של המסתננים, ילדיהם ומשפחותיהם, והגיש את התוכנית להסדרת מעמדם במדינת ישראל, כשהוא מבטיח ניסיון לפזרם ברחבי הארץ.

והדובדבן שבקצפת: ראש עיריית תל אביב, האיש הרחום שאוהב כל אדם (כל עוד הם לא תושבי מדינת דרום תל אביב) – רון חולדאי, שהחליט שאף אחד לא יזיז אותו מהחלטתו לתקוע את המסמר האחרון בכיבוש הסופי של המסתננים האריתראים והסודנים על דרום תל אביב העזובה. הוא יבנה, יחד עם 56 מיליון השקלים שהעביר לו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמונה כיתות גן ו-36 כיתות לימוד על גינת לוינסקי היחידה, שאותה הוא כמובן מתכוון להרוס לטובת המבנים למסתננים. זאת אחרי בנייה של עוד גנים רבים באיזור ופיצוץ אוכלוסין של בתי הספר הקיימים בדרום תל אביב על ידי ילדי המסתננים.
    
אמי, שגרה סמוך לגינת לוינסקי, פרצה בבכי השבוע כששמעה את זה. "איך הוא עושה לנו את זה?" היא אמרה. "אנחנו נאחזים בתקווה שהתחנה המרכזית עומדת לעבור מהפך, ובו בזמן הוא מכריז על סופו של כל שביב תקווה? למה הוא רומס ודורס אותנו ככה?" אני מסתכלת על אמא שלי, אחרי ארבע שנות מאבק קשות שבהן הפגנתי, התראיינתי, סיירתי והרציתי לכל מי שרק היה מוכן לשמוע, אני מסתכלת עליה ואני חסרת אונים. הרי האסימון כבר נפל - מזמן הבנתי שאת זעקת התושבים אף אחד לא באמת סופר שם בממשלה, ועם כל ההבנה למצב שקיבלנו מחברי הכנסת והשרים השונים, אין באמת מישהו שאמר: אני לוקח את התיק הזה על עצמי ולא עוזב עד שיהיה פתרון.



האם זו תחילת הסוף, אני שואלת את עצמי? האם אנחנו נמצאים כבר שמונה שנים עם שלטון ימני שפועל על פי מדיניות שמאל? מאז כהונתו של אהוד אולמרט, שהעלים עין מכניסתם של עשרות אלפי מסתננים במשמרתו, ועד שנסגרה הגדר אחרי שלוש שנות כהונה של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, והמשך התעלמות ומציאת פתרון אמיתי למצב בימינו אנו.

אני, שמגדירה את עצמי כפעילה חברתית, לא מבינה איך אני יכולה להצדיק את חוסר המעש וזריית החול בעיני הציבור של הממשלות שחולפות על פנינו. גבי גזית שאל אותי השבוע, בתוכנית הרדיו שלו לאחר עימות שהיה ביני לבין ח"כ איציק שמולי, על התוכנית לאיחוד המשפחות של המסתננים שמציעה מפלגתו: "מאי, אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם התוכנית הזאת לא יותר טובה מאפס המעש המתרחש כרגע בתחום הזה?" ולמרות שעניתי לו שלאזרח את המסתננים זו מן הסתם לא תוכנית טובה יותר מההטעייה של ממשלת הימין, כאילו נעשה משהו מול המסתננים, לא יכולתי שלא לבלוע רוק באותו רגע. אז אתם יודעים מה, כשראש הממשלה הימני שלנו מעביר 56 מיליון שקל לרון חולדאי, ומתעלם לחלוטין מכך שאותו ראש עיר מעביר את התקציבים לניהול של עמותות וארגוני שמאל, ומתעלם מכך שאותו ראש עיר בונה וממסד בצורה בלתי ניתנת לערעור את כל המסתננים בדרום תל אביב, מה שאמור לפי כל היגיון להתנגש לחלוטין עם מדיניותו של ראש הממשלה בנוגע למסתננים – אז מה עליי לחשוב: מה צריכים מצביעי הממשלה הנוכחית להבין?

אני שואלת את עצמי אם רק אני רואה שהמלך הוא עירום, כי הרי כולם ממשיכים להריע, או שאני פשוט צריכה לאמץ את דבריו של היועץ התקשורתי של שר הפנים החדש, אריה דרעי, ולהגיד - למה אנחנו מדברים על זה בכלל?


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

מאי גולן

פעילה חברתית בדרום תל אביב, יו"ר 'העיר העברית'

לכל הטורים של מאי גולן