בעצב וברעב: כאן נולדות סוללות הסמארטפונים
דוח חדש של אמנסטי מגלה כי אלפי ילדים, חלקם בני שבע, מועסקים בכריית המחצב קובלט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בעבור דולר ביום הם עובדים מתחת לאדמה, ללא כפפות או מסכה, וסופגים מכות, איומים וקנסות. "פרדוקס של העידן הדיגיטלי"
משאות שוברי גב, בלי מסכות או כפפות ובעבור דולר ביום – כך נראים חייהם של אלפי ילדים ובני נוער ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, העובדים בכריית מחצבים המשמשים לסוללות ליתיום-יון ולחלקים נוספים של סמארטפונים, מחשבים ומכוניות. ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי פרסם דוח בנושא, המאשים חברות ענק מוכרות כמו אפל, סמסונג, סוני, מייקרוסופט ו-12 נוספות כי הן אינן עושות די לבדוק אם החומרים המשמשים למוצריהן לא נחצבים על ידי ילדים.עוד כותרות ב-nrg:
תיעוד: כך עצרו לוחמי דובדבן את רוצח דפנה מאיר בביתו
אחרי 5 ימי אשפוז: הנשיא לשעבר פרס משתחרר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדוח מתבסס על ראיונות עם 90 ילדים ומבוגרים שנערכו במדינה הנחשלת במרכז אפריקה. אלה סיפרו על עבודה בתנאים מסוכנים ותאונות קטלניות, על בריאותם שנפגעה, על אלימות שחוו מצד שומרים במכרות ואפילו על קנסות שנדרשו לשלם לאנשים שהציגו את עצמם כשוטרים.

לפחות 80 מתו מתחת לאדמה בתוך שנה ורבע. ילדים עובדים בקונגו.
צילום: AFP
במסמך שפרסם הארגון נכתב כי ילדים שהגיל של חלקם אינו עולה על שבע מועסקים בתנאים מסוכנים בחציבת קוֹבַּלְט, מתכת מגנטית שהיא מרכיב חיוני בסוללות של מכשירים אלקטרוניים. לפחות 50% מהקובלט המופק בעולם מקורו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
סוכנות הילדים של האו"ם יוניצף מעריכה כי כ-40 אלף ילדים עובדים במכרות בדרום המדינה האפריקאית, ובדוח הנוכחי צוין כי לפחות 80 בני אדם מתו בכורים תת-קרקעיים באזור זה מספטמבר 2014 ועד החודש שעבר. מיעוט בקרב הילדים עובדים במכרות עצמם מתחת לאדמה, אולם האחרים עושים מגוון פעולות אחרות על פני השטח, כמו חיפוש מחצבים ומיון החומרים שנחצבו מתחת לפני השטח.
פול, נער יתום בן 12 שהחל לעבוד במכרה לפני כשנתיים, סיפר לחוקרים: "הייתי שוהה 24 שעות במנהרה. הייתי מגיע בבוקר ועוזב בבוקר שאחרי". לדבריו, אמו המאמצת תכננה לשלוח אותו לבית הספר, אולם אביו המאמץ התנגד לכך.
המחקר לקראת הדוח נעשה בשיתוף פעולה עם ארגון African Resources Watch (Afrewatch). הוא עקב אחרי סוחרים שרכשו קובלט מאזורים שבהם עבודת הילדים נפוצה, ואז מכרו אותה ל-Congo Dongfang Mining, חברה בת של ענקית המחצבים הסינית Zhejiang Huayou Cobalt.
"זמן לקבל אחריות"
"זה פרדוקס גדול של העידן הדיגיטלי שחלק מהחברות העשירות והחדשניות ביותר יכולות לשווק מכשירים מתוחכמים במיוחד מבלי להידרש לשאלה מהיכן החומרים הגולמיים של מרכיביהם", אמר מנהל Afrewatch, עמנואל אומפולה.
מארק דומט, חוקר באמנסטי, אמר כי החציבה היא "אחת הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים". לדבריו, "מיליוני אנשים נהנים מיתרונותיהן של הטכנולוגיות החדשות, אולם כמעט שלא שואלים מי מייצר אותן. הגיע הזמן שחברות הענק יקבלו אחריות".
החברות מצדן טענו כי הן מגלות אפס סובלנות כלפי עבודת ילדים. "שרשרת ההספקה שלנו אינה מקבלת כלל וכלל עבודת ילדים, ואנו גאים בכך שהיינו חלוצים באמצעי הביטחון בתעשייה", מסרה "אפל". באשר לקובלט, אמרו בענקית הטכנולוגיה: "אנו בוחנים כרגע עשרות חומרים שונים, כולל קובלט, במטרה לגלות סיכוני עבודה וסביבה, כמו גם דרכים לשינוי יעיל ובר-קיימא".
"סמסונג" המתחרה טענה גם היא כי היא מגלה "מדיניות של אפס סובלנות" בכל הנוגע לעבודת ילדים, וכי נעשית ביקורת מחמירה וקבועה בשרשרת ההספקה. "אם מתגלה הפרה בעבודת ילדים, חוזים עם ספקים שמשתמשים בעבודת ילדים יבוטלו מיידית".
ב"סוני" אמרו: "אנו עובדים עם ספקים כדי לענות על סוגיות הקשורות לזכויות אדם ולתנאי עבודה באתרי הייצור, כמו גם להשגה של מחצבים וחומרים גולמיים אחרים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg