"השקעה גדולה בביטחון באה על חשבון רווחה וחינוך"
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) ערך יום עיון במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא 'אסטרטגיית צה"ל ותקציב הביטחון'. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי: "ביטחון המדינה לא עומד על הצבא בלבד"
המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה ערך היום (ד') יום עיון במסגרת פורום הרצליה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, שעסק בנושא 'אסטרטגיית צה"ל ותקציב הביטחון'. בדברי הפתיחה אמר פרופ' אלכס מינץ, ראש המכון כי "בשל אי הפרדה ברורה בין שני התחומים קשה לאמוד את השפעת ההוצאות הביטחוניות על הכלכלה והחברה הישראלית. עם זאת, אין ספק שאי הגדלת העוגה והשקעה גדולה יותר בביטחון באה על חשבון תקציבי רווחה, חינוך וכו'".- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהרצאת הפתיחה אמר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי "ביטחון המדינה לא עומד על הצבא בלבד, אלא גם על היכולת הכלכלית, החברתית והמוסרית של המדינה. בזכות התשתית הזו, ישראל היא מדינה פורחת שעושה הרבה דברים מלבד ביטחון. במסגרת המתח המובנה והקיים בין הביטחוני לחברתי, האתגר שלנו הוא לתת מצד אחד רמת ביטחון מספקת ומצד שני להשאיר מספיק תקציבים להוצאות אזרחיות שיענו על האתגרים שמלווים את חיי היומיום כאן וזו התמודדות משמעותית".
''בפועל התקציבים שהם ליבת הפעילות קטנו''. כוחות צה''ל על גבול הרצועה
צילום: יהודה פרץ
לוי הציג בהרצאה את הסיכום שנחתם בנובמבר האחרון ל-5 השנים הבאות, בין הצבא, משרד הביטחון ומשרד האוצר. "כשמנתחים את תקציב הביטחון יש הוצאות שהן לכאורה קשיחות. בפועל התקציבים שהם ליבת הפעילות קטנו והלכו עם השנים. מנגד, בשנתיים וחצי האחרונות תקציב הגמלאות עלה מכ-6 מיליארד לכ-8 מיליארד ש"ח, כשרבים מהגמלאים הם אנשים שעדין לא הגיעו לגיל 67".
"ההגדרה של 'הוצאה קשיחה' היא סובייקטיבית ותלוית סיטואציה. כשהמדינה הייתה במשבר קיצצו משכורות, נגעו בקצבאות הילדים, עשו את מה שהיה צריך לעשות. ההסכם הוא הישג משמעותי אבל המבחן הגדול הוא האם נצליח ליישם אותו".
הפאנל הראשון, שנערך בהנחיית עיתונאית גלי צה"ל טלי ליפקין-שחק, עסק בהשפעת אסטרטגיית צה"ל על גיבוש תקציב הביטחון. ח"כ אלוף במיל' איל בן ראובן מהמחנה הציוני התייחס לשינויים באתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל ואמר כי "פעם מפקדים ציפו לזמן התרעה שיאפשר היערכות לקרב. היום זה כמעט ולא קיים כי ארגוני הטרור מבינים שכדי להגיע להישג משמעותי הם חייבים להגיע למצב של הפתעה מוחלטת. לשם כך הם מייצרים את אותן מנהרות שמאפשרות להן יום אחד לצאת עם 150-200 לוחמים בתוך כרם שלום או קיבוץ אחר ולהתחיל את המערכה משם. זה מצב מאוד קשה להתחיל בו מערכה".
''המערכות הבאות תהיינה הרבה יותר ארוכות''. עמר בר לב
צילום: אריק סולטן
ח"כ אל"מ במיל' עמר בר-לב, אמר כי "כשמסתכלים קדימה, המערכות הבאות תהיינה הרבה יותר ארוכות והבטן הרכה של ישראל תהיה העורף האזרחי". תא"ל במיל' מהרן פרוזנר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון אמר כי "אין באמת לישראל תפיסת ביטחון כתובה. לכן הצבא הוא שמגדיר זאת בפועל. מתי בפעם האחרונה היה דיון בממשלה שהחליטו אלו סיכונים ביטחוניים המדינה מוכנה או לא מוכנה לקחת?"
"אזרחים חושבים לעצמם שהצבא הוא גוף שאוהב לקחת אחריות ולכן הוא בונה לעצמו תקציב, מדיניות וכו'. מה שקורה בפועל הוא שמערכת הביטחון מגיעה לדרג המדיני ומבקשת החלטות ואין החלטות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם