המאבק במתווה הגז: המחנה הציוני הגיע לגרמניה
המחנה הציוני, שהייתה חלק מגל הזעזוע בעקבות דברי נתניהו על המופתי, הגישה עתירה שכוללת חוות דעת של פרופ' משה צימרמן. מה יש שם? קשר בין מתווה הגז לעליית הנאצים. הפעם הלכנו עד לקצה
מתווה הגז יימח שמו, כן, כן, עוד פעם מתווה הגז. אבל עכשיו פרק ההמשך - בנו של מתווה הגז, העתירה לבג"ץ. עכשיו מה אני אגיד לכם, כל המחאה ושוד הגז, ואיתן כבל בוועדת הכספים, אחלה. אמנם לא הסכמתי איתם כמעט בכלום, וגם לא אהבתי את אד הומינם הדמגוגי של המחאה, את ההתלהמות הגסה, "חזירים", "שודדים", אבל גם זה חלק מהמשחק. זו מהות הדמוקרטיה. חופש המחאה, גם מחאה בטעם רע.גם לעתירת "המחנה הציוני" לבג"ץ יש כנראה מקום בהיסטוריה של בזבוז זמן וכסף עבור מעט דאווין חברתי. אין לי ספק שהעתירה נגד מתווה הגז תידחה. אין לי ספק שהעותרים יודעים זאת. ההליך היה חוקי, הממשלה נבחרה כחוק, הכול עומד במתחם הסבירות (הנורא), אבל יצרם גבר עליהם.
או קיי, תשאלו, אז מה אתה רוצה לומר? שפוליטיקאים הם פוליטיקאים? ידוע. לא, לא, משהו אחר, משהו שמשאיר ממש טעם רע בפה.
חוות דעתו צורפה לעתירה ומקשרת בין מתווה הגז לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה. משה צימרמן
צילום: יוסי אלוני
ל-135 עמודי העתירה שהגישו פרקליטי העותרת, מפלגת "המחנה הציוני", צורפה חוות דעתו של פרופסור משה צימרמן מהמרכז להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים (בנקודה זו, פאוזה דרמטית, אני אתגבר על יצרי ולא אזכיר התבטאויות עבר של הפרופסור).
אני מצטט מהעתירה, סעיף 527: "גם הניסיון ההיסטורי מגרמניה בתקופות שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד ובמהלך מלחמת העולם מלמד כי הצברי כוח כלכליים בלתי מרוסנים ועוצמתיים מהווים סיכון מוחשי, מהותי לדמוקרטיה ולתהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים. הם פועלים בצורה הסמויה מן העין הציבורית בתהליכים איטיים וארוכי טווח, שקשה לעמוד עליהם בזמן אמת ושסופם בהשתלטות על ההליך הפוליטי, תוך קידום אינטרסים עצמיים שאינם תואמים את המצפן הציבורי ולא פעם סותרים אותו, כפי שקובע פרופסור משה צימרמן בחוות דעתו...המצורפת לעתירה זו".
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הופה, הגענו בשעה טובה לגרמניה. שמענו הרבה סיבות נגד מתווה הגז, אבל עכשיו המונופול עלול להחזיר את הנאצים. תודה לך גודווין.
איתן כבל בוועדת הכלכלה של הכנסת מתווה משק הגז
צילום: מתוך ערוץ הכנסת
בשלב הזה, הלכתי לקרוא את חוות הדעת של צימרמן. בגדול הוא רוקד עם עצמו. הוא כותב שלקונצרן הפלדה "קרופ" הייתה השפעה על כניסת גרמניה למלחמת העולם הראשונה, אבל מספיק הוגן כדי לסייג את עצמו ולכתוב שאין אפשרות לקבוע זאת כקביעה נחרצת. ואז, בסללום מפואר, הוא קובע שהטענה ההפוכה, שלפיה דווקא הכוחות הכלכליים ניסו למנוע את המלחמה, היא גם הוכחה לכוחם המופרז. בהמשך הוא טוען שהתעשיינים הגרמניים היוו גורם בנפילת רפובליקת ווימאר ועליית הנאצים, אם כי הוא מסייג עצמו שהתמיכה שלהם הגיעה בשלב די מתקדם. לבסוף הוא זורק: לא מקובל לטעון כי האינטרס של התעשייה הגדולה בגרמניה השפיע בכיוון פרוץ המלחמה, אבל הם ניצלו עד מוות את עבודת הכפייה.
ואיך כל זה קשור למונופול הגז, חוץ מעניין הגז, וסליחה על הקונוטציה המקברית? חוות הדעת של צימרמן הובאה כדי לסייע לטענה שמונופול חזק מדי עלול לפגוע באינטרסים של המדינה ולהוביל חלילה לפגיעה בדמוקרטיה, וחמור מכך. אבל הנאצים עלו ברוב עצום של העם הגרמני. כל התעשיינים תמכו בנאצים, לא מונופול אחד מרושע, כששאר התעשיינים והעם עומדים מנגד. אין פה סיפור על מונופול כלכלי, אלא על עם שאיבד צלם אנוש.
מפלגת המחנ"צ, שרק לפני מספר חודשים הייתה חלק מגל הזעזועשעבר בעקבות דברי ראש הממשלהעל המופתי, מגישה עתירה שבאחד מסעיפיה מצורפת חוות דעת (קלושה ומביכה בעיני הדיוט כמותי) שמקשרת בין מתווה הגז לעליית הנאצים. לא רק שאין קשר והאנלוגיה מחורבנת, הסאב-טקסט פה מבחיל. לא סתם חזירים טייקונים, שודדי גז לתיאבון ופוליטיקאים מושחתים, הפעם הלכנו עד הקצה. עד לנאצים. המון קלאסה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם