די להיסטריה: בליינדספוט היא לא השטן
איך קרה שבמקום שבו לא מסכימים על דבר, כולם בטוחים שאפליקציה אחת היא אסון לאנושות? אם בראשי היו חולפים סיוטים תחת הכותרת "רק שהילדה לא תקבל הודעה אנונימית ותתאבד", הייתי בודק בעיקר היכן אני לא בסדר
"ראיתי אותה שוכבת בתוך שלולית דם. חתכים עמוקים בידיה. ואז נזכרתי בהודעה המחרידה שהיא הראתה לי בטלפון. היא מתה בגלל האפליקציה המרושעת הזאת". הזדעזעתם? מצוין. כי יש שטן חדש, ואם לא נציל את הנוער האומלל שלנו מעצמו, אוי ואבוי מה יקרה לו.אם לא הייתם במקום שפוי יותר בשבוע האחרון, כנראה שמעתם על המפלצת הנוראה שמסתובבת שם בחוץ: קוראים לה "בליינדספוט" והיא אפליקציה שיודעת לשלוח הודעות אנונימיות לכל מספר טלפון. כמה פשוט - ככה מפלצתי, כמו שאפשר להבין מהציטוט למעלה, שנלקח מפוסט אמיתי שנכתב השבוע. ראו איזה פלא: במקום שבו לא מסכימים על כלום, בטוחים כולם בדבר אחד באופן בלתי ניתן לערעור: אם האפליקציה הזו תמשיך להתקיים, זה יהיה פשוט אסון לאנושות.
אז בואו נאמר את זה: אפליקציה אחת לא יכולה להיות השטן. תנוחו.
לא, אני לא תמים ולא מיתמם. לו הייתי זוכה לעמוד מול כפתור הקסם שהיה גורם לסגירת האפליקציה הזו, כנראה שהייתי לוחץ עליו בעצמי. למה? כי כל אפליקציה חברתית חייבת בסיס משתמשים רחב, ובלעדיו היא לא שווה את העמוד הווירטואלי שעליו היא מוצגת. והנה, כל מתנגדיה המתכוונים לטוב, העניקו לה במו ידיהם את הגביע הקדוש הזה. מאות אלפים נחשפו אליה, ועכשיו היא בהחלט יכולה להתברר כנשק טעון.
חבל, כי ברגע שהיו מתקבלות תלונות על שימוש לרעה באפליקציה הזו, היה ניתן לנהל את המערכה נגדה בכלים משפטיים, חקיקתיים, ועוד תחומים, אבל אף אחד מהם לא מסעיר את החושים כמו ציד מכשפות קמאי ברחבי הרשת.
אבל הבעיה המרכזית איננה יצירת הבאזז. יש דברים שבהחלט חייבים לצאת נגדם למלחמה קולנית עד הסוף, ולעזאזל הפרסום השלילי. הבעיה היא שנראה שאיש לא באמת חשב האם אכן זהו המקרה. איכשהו, ציד מכשפות הווירטואלי הזה נפתח בסערה, ותוך שניות התמכרו כולם לתחושת המרדף המלכדת. הנה, יש שטן חדש שמאיים לכלותינו, ועוד הערב נשרוף אותו כולנו יחד בכיכר העיר. אבל כשהרצון להרוס עד עפר טוטלי כל כך, כדאי לשאול את מי בדיוק רוצים כולם להכחיד, ולמה דחוף לנו לעשות את זה.
והנה קצה חוט: הדיבור הכולל בשם "הדור הזה", החלש והמבולבל. כולנו הרי יודעים כמה "הדור" דפוק, וכמה חייהם של בני הנוער קשים ואומללים כי הם כל היום בטלפונים הניידים שלהם. והנה, באה האפליקציה הנוראה הזו, שעלולה לזרוע הרס רב יותר. קראו את הפוסטים והתגובות ברשתות החברתיות, ותראו עד כמה אנחנו בטוחים שאנחנו חייבים להציל אותם מעצמם, כי להם הרי אין שמץ של מושג כמה הטכנולוגיה הזו נוראה ואיומה. הם לא מכירים אותה. בכלל לא.
אז לא. אנחנו לא מבינים בזה יותר מהם. "הם", הילדים ובני הנוער שאנחנו כל כך אוהבים לדבר בשמם, חיים את העולם הדיגיטלי הזה הרבה יותר טוב מאיתנו. לא, הם לא התאבדו בהמוניהם בגלל אפליקציה שמאפשרת לשלוח הודעות אנונימיות. "העולם הנורא של היום" קיים בעיקר בראש שלנו. בשעה שהמבוגרים חופרים על מה יהיה עם הדור הזה, "הם" חיים בכיף את חייהם הדיגיטליים. כן, הם ישתמשו בזה גם כדי להציק, ולהטריד ולדחוק עד לתהום לפעמים. אבל כך עשו ילדים מאז ומתמיד. היום קוראים לזה "בריונות ברשת", ויש ארגונים ואנשי מקצוע שמטפלים בזה, בלי שמדינה שלמה תסתער אלי קרב.
דור רפאלי מציג את "בליינדספוט":
אז למה אנחנו ממהרים לדאוג להם? האם זה כי אנחנו מבוגרים אחראים שדואגים לשיח מכיל? כי השימוש שלנו בטכנולוגיה הוא נבון ונשלט? כולנו יודעים שלא. כולנו יודעים איך נראים כאן שרשורי תגובות פומביים, כולנו יודעים בתוך תוכנו שאנחנו מבלים שעות מתארכות מול הסמארטפון. אנחנו מצליחים להתמודד עם הטכנולוגיה הזו? הסוד הכי שקוף הוא שממש להיפך.
ואולי זו בדיוק הסיבה – אנחנו אכולים תחושות אשמה, ודווקא בגללן נורא דחוף לנו להרגיש שאנחנו מצילים את הילדים שלנו מעצמם. עכשיו מובן הרצון למצוא את האשם בכל זה. הטכנולוגיה שולטת בנו, ואנו רק מצפים לתירוץ להעלות אותה באש וירטואלית. אבל לא באמת, כי מה נעשה בבוקר ועם מה נלך לישון בלילה? אז מצאנו משהו לשרוף, ואנחנו מקווים שאתו ייעלם כל הרוע הדיגיטלי מחיינו.
גילוי נאות: הבנות שלי עדיין קטנות בהרבה מקבוצת הסיכון שעליה מדובר. אבל בדבר אחד אני בטוח: אם בראשי היו חולפים סיוטים תחת הכותרת "רק שהילדה לא תקבל הודעה אנונימית ותתאבד", הייתי בודק בעיקר היכן אני לא בסדר.
אין באמת דבר כזה טכנולוגיה רעה, אלו האנשים שרעים. כן, אלו בדיוק הקלישאות השחוקות שמר דור רפאלי, העומד מאחורי "בליינדספוט", מוכר בראיונות שבהם הוא מגן על פאר היצירה שלו. אבל יש הבדל בין יזם ממולח שמפזר משפטים כאלה כשהוא מנצל את החולשות האנושיות כדי לגרוף רווחים, לעומת חברה שאומרת זאת באמונה שלמה, ויודעת שאין דבר כזה שטן גדול. כי השטן המפחיד נמצא בעיקר בפרטים הקטנים – בכמה אתה מקשיב לילד שלך, בבניית הביטחון העצמי שלו, ולפעמים פשוט בזה שאתה לא נעלם לתוך הסמארטפון כשאתם יחד.
אז בואו נתרגל את זה: בפעם הבאה, כשיזם ינסה לעשות קופה קלה ומהירה עם אפליקציה אנונימית, לא נפמפם כמה היא נוראית עד שכל המדינה תתעסק רק בה. נראה את שלטי החוצות, נחלוף לידם, נחייך לילד שלידינו, נקשיב למה שיש לו לספר, ונדע שבינינו אין שום שטן שיכול להרוס את הכול. זה יכול להיות כל כך פשוט.
אקו"ם