ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

יעלון לחברי סיעת הליכוד: ממשיכים לבנות ביו"ש

שר הביטחון סיפר כי כשארה"ב מגלה שהבנייה בהתנחלויות נמשכת – הוא "מקבל כרטיס צהוב", אבל אין לו בעיה עם זה. מה ההבדל בין איילת שקד הח"כית לאיילת שקד השרה? ואילו דברים הרצוג לא רוצה שידלפו לתקשורת?

לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון יש היסטוריה לא קטנה של עימותים מול בכירים בממשל בארה"ב. התקרית המוכרת מכולן התרחשה מול שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, כאשר יעלון צוטט בשיחה סגורה כשהוא מביע את דעתו הכנה על האיש. איך נאמר זאת בעדינות – מחמאות לא בדיוק חולקו שם, כשהמילים "משיחי" ו"אובססיבי" נתנו את הטון. אף שאולץ להתנצל בפני האמריקנים על הדברים, בקרב חוגי הימין בישראל הדברים התקבלו באהדה גלויה. מאז התאמץ שר הביטחון שלא לחזור על דברים דומים.

עוד כותרות ב-nrg:
יעלון החליט: הבתים אליהם נכנסו מתיישבי חברון יפונו
ניסוי ישראלי האט התפתחות מחלת ניוון השרירים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אלא שבחלק הסגור של ישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה בשבוע שעבר חרג יעלון ממנהגו והתייחס ליחסיו עם הממשל האמריקני. סביר להניח שגם הפעם לא יאהבו בארה"ב לשמוע מה היה ליעלון לומר בהקשר הזה, אולם לאוזניהם של חברי סיעת הליכוד הדברים דווקא נעמו מאוד. הכול החל כאשר חלק מחברי הסיעה העלו שוב את בעיות הבנייה בהתיישבות ואת התחושה שהידיים כבולות בהקשר הזה, מה שגורם לשטח לבעבע ולתסוס.
 
"אנחנו כבר שבע שנים מתמודדים בנושא ההתיישבות, כממשלות, גם מול ידידים שאמרו לנו אפילו לא לבנה אחת", פנה יעלון לחברי הסיעה. "בסופו של דבר הנתונים מדברים בעד עצמם. ב-2009, כשהתחלנו לכהן, היו 280 אלף תושבים ביהודה ושומרון. והעדכון של החודש הוא שיש 407 אלף".

שר הביטחון חזר והסביר לחבריו לסיעה עד כמה הנושא רגיש, והציג לכך דוגמאות. "עכשיו זה נכון, אנחנו פועלים בתחומים מסוימים באופן מאוד זהיר", הדגיש. "משום שבנושא הזה אנחנו בשטח נחות. אנחנו נזהרים מהבאת העניין למועצת הביטחון, והייתה כוונה כזו בשנים האחרונות, עם החלטה אגרסיבית כלפינו. יש חשש מבית הדין הבינלאומי בהאג. ולכן אנחנו נוהגים בזהירות. ואף על פי כן, מתקיימים דיונים של מועצת תכנון ובנייה, מאשרים תב"עות, כולל לאחרונה. אנחנו מאשרים, אבל בשקט".

כשהגיע יעלון לחלק שבו תיאר איך הוא מתמודד עם ביקורת מצד הבית הלבן, באותם מקרים שבהם מתפרסמים אישורי בנייה, לא נרתע שר הביטחון מלהבהיר מה דעתו על אותה ביקורת. "לפעמים זה יוצא החוצה", המשיך. "ראינו את הכותרת הראשית בשבוע שעבר בעיתון 'הארץ' על החלת תחום שיפוט של גוש עציון על 40 דונם שנרכשו על ידי יהודים. כשזה יוצא החוצה אני חוטף כרטיס צהוב, כמו שקיבלתי, מהבית הלבן וממחלקת המדינה – זה בסדר. אנחנו ממשיכים כל הזמן לאשר, מאוד בזהירות. לא פרויקטים של מאות דירות, שזה בהחלט עלול לגרום לתגובה חריפה כלפינו. אנחנו פועלים בשקט. דונמים שהפכו להיות אדמות מדינה - כמה אלפים בגוש עציון, כמה אלפים בבקעת הירדן לאחרונה, ועוד כהנה וכהנה".

בסיום דבריו הפנה יעלון בקשה לחבריו לסיעה: "תעקבו אחרי הנתונים של גידול ההתיישבות ביהודה ושומרון. זה הכי גדול בארץ. אין אזור שגדל מבחינת אוכלוסייה כמו ביהודה ושומרון, וזה לא רק ילודה טבעית".
   
ואם כבר הזכרנו את יעלון, אי אפשר לפסוח על העימות שצץ השבוע בין השר נפתלי בנט ובין שר הביטחון וראש הממשלה. בניגוד לימי מבצע 'צוק איתן, שם היה מדובר בעימות מתמשך, הפעם ביקש בנט לקיים תקרית מבוקרת ומקומית. לא כזו שתבעיר את כל הגזרה, אך מספיק ברורה כדי לבדל בינו לבין השניים. במערכת הפוליטית יש מי שמסביר כי לבנט לא באמת הייתה ברירה הפעם. כשהוא מביט לצדדים הוא רואה את כולם מאגפים את נתניהו ואותו מצד ימין. אין ישיבת סיעה אחת של "המחנה הציוני" ושל "יש עתיד" שלא נפתחת לאחרונה בהטחת האשמות כלפי נתניהו ובטענות שהוא אינו מסוגל להשתלט על גל הטרור הפלסטיני. על המתקפות הברוטאליות של איווט ליברמן, על רקע המצב הביטחוני, כבר נאמר הכול. כשזה קורה מסביב, לבנט לא באמת נשארה אופציה אמיתית. אם הוא מעוניין לקלוט את מאוכזבי הליכוד מימין, ולמנוע את זליגתם לחיקו של ליברמן, עליו לבצע מדי פעם גיחות מהסוג שביצע השבוע.

מי שביקשה להרגיע את הרוחות ולרכך מעט את האווירה היא שרת המשפטים איילת שקד, שייעצה לבנט בשיחות ביניהם לעצור את הקו שבחר השבוע. "איילת היא הבלם", מתארים אותה במפלגתה. "יש לנפתלי מצד אחד את היועצים הקרובים שדוחפים אותו לתקוף את נתניהו ולבקר אותו כל אימת שאפשר, ומצד שני את שקד, שמבקשת למתן ולרכך". את העימות הבא, שהוא רק שאלה של זמן, זה כנראה לא ימנע.

חברת הכנסת איילת שקד ושרת המשפטים איילת שקד הם שני אנשים שונים. כשהייתה ח"כית מהשורה יזמה שקד על בסיס שבועי הצעות חוק שנגעו למגוון רחב של תחומים שנויים במחלוקת. מנושא המסתננים הבלתי חוקיים, דרך מערכת המשפט, וכלה בטיפול הראוי במחבלים ובבני משפחותיהם. עכשיו, מעמדת שרת המשפטים וחברה בקבינט, היא נאלצת לבלום לא פעם יוזמות מהסוג שהיא עצמה ביקשה לקדם בקדנציה הקודמת.

כך אירע גם השבוע בישיבת הסיעה שקיימו חברי הכנסת של הבית היהודי. עקב שהותה בחו"ל של יו"ר הסיעה, ח"כ שולי מועלם, ניהל את הישיבה סגן שר הביטחון אלי בן דהן. הוא גם היה זה שהעלה את הסוגיה המורכבת של הטיפול והיחס למשפחות המחבלים. "אני כל הזמן קורא לגרש משפחות מחבלים", אמר לחברי סיעתו. "זו ההרתעה הכי אפקטיבית והגיע הזמן לראות איך אפשר לקדם את זה". בשלב זה ביקש בן דהן לשמוע מה חושב יו"ר המפלגה. "נפתלי, מה דעתך?" פנה לבנט. "אתה מסכים שצריך לגרש משפחות מחבלים?"
 

בנט בחר להעביר את השאלה הלאה, למי שתצטרך לאפשר זאת מבחינה משפטית. "מה את אומרת?" שאל את שקד. "תקשיבו", עברה שקד במבטה על כל חברי הסיעה. "כשיצחק רבין, ולא ביבי, רצה לגרש את המחבלים עצמם, ולא את בני המשפחות שלהם, עשו לו בעיות. וזה היה בשנת 1995. לא ב-2016". חברי הכנסת כבר עשו פרצופים של מי שהבינו לאיזה כיוון זה הולך, אולם שקד לא הרפתה. "אני לא מדברת אתכם על מישהו מהימין, אלא על רבין", המשיכה. "אין שום סיכוי שזה יעבור בג"ץ".

באופן מפתיע, דווקא ח"כ בצלאל סמוטריץ' קיבל בהבנה את הדברים. "במצב המשפטי הנוכחי זה באמת חסר סיכוי", הודה. "ובכל זאת, צריך לדרוש לשים את זה על השולחן". ההסבר של הח"כ הצעיר היה שכאשר מעלים רעיון כמה וכמה פעמים, לפעמים נוצרת ההזדמנות המשפטית-פוליטית ליישם אותו, גם אם בהתחלה הוא נראה חסר סיכוי. "אבל מה לגבי ההרתעה", פנה בנט שוב לשקד. "את חושבת שגירוש משפחות ירתיע?" שקד הנהנה לאות אישור. "זה ירתיע מאוד", השיבה. "אבל זו מערכה שאנחנו נפסיד בה, ולכן לא כדאי לפתוח בה בכלל".

את עיקר תשומת הלב של ישיבת סיעת המחנה הציוני תפסה השבוע תכנית הפרטת דואר ישראל. אמנם בפתיח שמיועד לתקשורת תקף יו"ר המפלגה יצחק הרצוג את ראש הממשלה נתניהו באופן חריף, על רקע המצב הביטחוני. אך בחלק הסגור והמעמיק של הישיבה בחרו בסיעה כלל לא לעסוק בנושא.
 

רגע לאחר שהסתיים הדיון הסוער בתכנית שמנסה לקדם ח"כ איתן כבל בנושא הדואר, ביקשה יו"ר הסיעה ח"כ מרב מיכאלי לקבל את תשומת לבם של הנוכחים. "לפני שמתפזרים", אמרה בחיוך ציני, "איתן ברושי רוצה להתלונן על כך שלא התקיים דיון ביטחוני".

ח"כ ברושי, שלא אהב את הדרך שבה הוצג, ביקש למחות. "אה, סליחה, סליחה", התרעם. "זה נושא רציני. יש פה 100 ימי טרור ועדיין לא מצאנו שעה לדון בנושא? אנשים מצפים שנציג עמדה כסיעה". הרצוג, שהיה עד לנקודה זו יחסית שקט, לא יכול היה לשתוק יותר. "לא, זה לא בסדר", התפרץ לעבר ברושי. "היה דיון. אל תגיד את זה. אתם יודעים איך זה. בסוף עוד ייצא מכאן לתקשורת שלא היה פה דיון ביטחוני. אז בואו נגיד דברים נכונים. זה מסוג הדברים שיוצאים אחר כך רע. גם את מה שאני אומר עכשיו יוציאו רע". לאחר שחברי הסיעה התאוששו מהצחוק שפרץ עם סיום דבריו של הרצוג, ניסתה מיכאלי לסגור את החינגה. "טוב, מספיק", ביקשה. "בואו נסכם את הדיון בשאלה מי בעד חיסול הטרור ונתפזר לדרכנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg