דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים
השופטת בדימוס גרסטל קבעה בין השאר כי הפרקליטות לא עורכת שימוע לחשודים פליליים לפני הגשת כתב אישום נגדם, אף שהדבר עשוי להוביל לסגירת התיק. ארגון הפרקליטים, המסוכסך עם גרסטל: מצדיקה את קיומה על ידי הצגתנו באור שלילי
נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגישה הבוקר (יום ב') ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את דוח הביקורת הרביעי שלה, שבו נקבע כי הפרקליטות לא מילאה כראוי את חובתה לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, חרף העובדה שהחוק בנושא תוקן כבר לפני 15 שנה. הדוח הוגש כשברקע המאבק המתמשך בין הנהלת הפרקליטות לבין ארגון הפרקליטים בגוף הנציבות, והיעדר שיתוף הפעולה ביניהם.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.
בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.
בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.
עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.
בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.
בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.
עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
נושא נוסף שנבחן על ידי גרסטל נוגע לחובה ליידע חשוד על זכותו לשימוע מיידי עם קבלת תיק החקירה בפרקליטות או לאחר הגשת כתב אישום. ב-267 מקרים שנבחנו על ידי הנציבות נמצא כי בממוצע, חולפים 73 ימים ממועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות ועד למשלוח מכתב היידוע. גם במקרים שבהם נערך שימוע, גרסטל קבעה כי הוא התקיים מבלי שיועברו לחשוד עיקרי החשדות נגדו וחומר החקירה כנדרש בחוק.
בדוח הנוכחי, גרסטל הקדישה 18 מתוך 129 עמודים לעיסוק בתגובתה של הנהלת הפרקליטות לממצאיה ולתגובתה לגבי עמדה זו. כך, למשל, כתבה גרסטל: "בפרק הזמן שעבר מאז מסירת טיוטת הדוח כאמור לעיל ועד קבלת מכתבו של עו"ד אלי אברבנאל (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – א.ס.), לא ביקשה הפרקליטות לקבל את התיקים שבדק צוות הביקורת, והתיקים אכן לא נבדקו על ידה. חרף זאת, במכתבו של עו"ד אברבנאל, מבקשת הפרקליטות להטיל ספק בנכונות ממצאי הדוח, זאת על סמך תחושות והשערות בלבד". בדבריה היא התייחסה גם לכך שבתגובת הפרקליטות נמסר כי בשל עיצומי ארגון הפרקליטים, שמסרב לשתף פעולה עם הנציבות, לא היה ניתן להתייחס לכל הנתונים שבדוח.
"שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה הורו במפורש כי נבת"ם (נציבות הביקורת על הפרקליטות – א.ס.) תמשיך לעבוד באותה מתכונת שנקבעה עם מינויו של כב' השופט (בדימוס) גולדברג – מתכונת שהייתה מוסכמת על הנהלת הפרקליטות ועל ארגון הפרקליטים. שומה היה על הנהלת הפרקליטות לפעול לאכיפת הוראה זו, מחד גיסא, ולהגיב באופן מלא וענייני לטיוטת דוח הביקורת, מאידך גיסא – בין באמצעות גורמים הנמנים עם ארגון הפרקליטים, בין באמצעים אחרים".
הדוח התפרסם כאמור בתקופה מתוחה ביותר בין גרסטל לבין הפרקליטות. בשבוע שעבר נערך דיון סוער בוועדה לביקורת המדינה, שכונס לרגל סדרת הפרשות שנחשפו לאחרונה הנוגעות להתנהלות הפרקליטות. בדיון התבטאה גרסטל באופן יוצא דופן. "אני אזרחית שמודאגת ממאבקה של הפרקליטות בגוף הביקורת עליהם", היא דחתה את הטענות נגד פעילותה. "אני זוכרת את היום שבו רצו להקים את נציבות תלונות הציבור על השופטים. אף אחד לא עלה על בריקדות ולא נלחם בגוף הזה. אם יהיה שינוי תפיסה בפרקליטות, הם יבינו שהם רק יכולים לשפר את אמון הציבור בהם".
בארגון הפרקליטים הגיבו בחריפות ובאריכות לדוח של גרסטל. "הדוח, למרבה הצער, רווי גם הפעם בהתכתשויות פומביות ולעומתיות עם הגוף המבוקר, ב'עקיצות' ובהכפשות העולות אף כדי הסתה ממש. עבודת ביקורת מקצועית מבוססת כל כולה על יחסי אמון ועל שיתוף פעולה עם המבוקרים, בהקשבה ובכבוד. הדוח שנכתב לא דומה לאף דוח אחר שנכתב על ידי גורם ביקורת מקצועי אחר במדינת ישראל ונראה כי עיקר פעולתה של הנציבות בימים אלה היא להצדיק את קיומה בדרך של הצגת הפרקליטות באור שלילי – שלילי ככל שניתן. בכך כשלה הנציבות כישלון חרוץ וספק רב אם מתקיימת בה האובייקטיביות הנדרשת להמשך פעולתה".
בכל הנוגע לביקורת של גרסטל על ארגון הפרקליטים, נמסר מטעם הארגון: "הנציבה מקדישה חלק בדוח לביקורת לארגון הפרקליטים ושוכחת כי הארגון איננו נמנה על ציבור מבוקריה. הנציבות לא הייתה רשאית לעשות שימוש בדוח כדי להמשיך את מסע הדה-לגיטימציה כנגד ארגון עובדים אשר כל בקשתו היא שהביקורת כלפיו תיעשה בכפוף לחוק ולא במנותק ממנו, וכי תיעשה בצורה מקצועית בדומה לזו שנעשית על ידי גופי ביקורת אחרים. הניסיון החוזר ונשנה לסתום פיות של עובדים מתאים למשטרים כוחניים שפסו מן העולם".
בארגון טענו כי גרסטל פועלת לסיכול יישומן של מסקנות דוח גולדברג שהמליץ לפצל בין הביקורת המערכתית על הפרקליטות לביקורת הפרטנית: "הנציבה מלינה על כך שאי שיתוף הפעולה היא הפרה של הוראת שרת המשפטים והיועמ"ש כאשר היא עצמה פועלת ללא הרף בניסיון לאיין מסקנותיה של ועדה ציבורית שאומצה על ידי שרת המשפטים והיועמ"ש, לאחר שנטלה בה חלק פעיל, ובכך היא פועלת כנגד החלטתם של הגורמים שלהם היא כפופה.
דבר לגיטימי הוא להשמיע את עמדת הנציבות בפני הגורמים המוסמכים, אך אין זה לגיטימי להביע עמדה הפוכה בכנסת ובתקשורת, כאשר תחושתנו היא כי גורמים שונים ורבים המגיעים לאחרונה לשרת המשפטים עושים זאת בעידודה או לבקשתה".
לסיכום, אמרו בארגון: "אנו מייחלים לביקורת מערכתית שתפעל על פי חוק ועל פי סטנדרטים מקצועיים ושתיעשה על ידי גוף שכל תכליתו היא ביקורת וכינון יחסי אמון עם המבוקרים לטובת כלל הציבור, ובדרך של חיזוק מערך התביעה בישראל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם