ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

שוברים שתיקה: "חוק העמותות לא יעצור את פעילותינו"

ראשי ארגוני השמאל "בצלם" ו"שוברים שתיקה" אמרו בעקבות הבאתו של החוק לקריאה ראשונה בכנסת, כי מדובר ב"גול עצמי של ממשלת הימין המתנחלי. סוף סוף מדברים על הכיבוש"

ארגוני השמאל "בצלם" ו"שוברים שתיקה" מגיבים לקראת ההצבעה על חוק העמותות, שיעלה הערב (שני) להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. לפי הודעת הארגונים, הצעת החוק הממשלתית שיזמה שרת המשפטים איילת שקד הוא "גול עצמי של ממשלת הימין המתנחלי". ראשי שני הארגונים אף אמרו כי החוק לא ישפיע על פעילותם.

עוד כותרות ב-nrg:
תיק החקירה נסגר: ינון מגל לא יועמד לדין
הסערה בדרך: פתיתי שלג החלו לרדת בירושלים
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
"תוכנו המעשי של החוק המוצע דל, אך משמעויותיו הסימבוליות מרחיקות לכת", כך נאמר בהודעה של הארגונים. "החוק המוצע מבליט את הפער בין הדימוי של ישראל כדמוקרטיה לבין מציאות השליטה הצבאית במיליוני בני אדם נטולי זכויות, ומדגיש את חלחול ערכי הכיבוש לתוך ישראל. חקיקה דומה קיימת ומקודמת רק במדינות בעלות משטר לא דמוקרטי, כמו רוסיה ומצרים".

מנכ"לי שני הארגונים אמרו כי החוק, לא ישפיע על פעולתם ולא יצמצם אותה. יולי נובק, מנכ"לית שוברים שתיקה אמרה: "החוק לא יצליח מבחינה מעשית לצמצם את פעילותנו. אנו נחושים להמשיך להשמיע בארץ ובעולם את קולם של חיילים שאוהבים את ישראל אך מתנגדים לכיבוש, שחושבים שהשלטון הצבאי על האוכלוסייה הפלסטינית פסול מוסרית ופוגע בנו כחברה."

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם אמר: "יום ההצבעה הוא הזדמנות מצויינת לבשר לממשלה כי קמפיין ההסתה שהיא מנהלת נגדנו בשיתוף עמותות המתנחלים, נושא גם תוצאות חיוביות: סוף סוף מדברים על הכיבוש. בתקופה האחרונה פנו והצטרפו לארגונים אלפי ישראלים במטרה ללמוד, לשמוע, להתנדב ולתרום למאבק במשטר הכיבוש. המתקפות נגדנו לא מרפות את ידינו, להיפך, קולנו רק נשמע וישמע בצורה צלולה וחזקה יותר. העולם אמנם התחיל לוותר על ישראל אבל לא אנחנו: נמשיך לפעול בגאווה עד שכיבוש ייגמר".

הצעת החוק שיזמה השרה שקד צפויה להשפיע בעיקר על עמותות השמאל. היא תחול על ארגונים ועמותות שמקבלים תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" - מדינות או גופים הממומנים על ידי מדינות. החוק יהיה רלוונטי רק על עמותות שלפחות 50 אחוז מסך כל התרומות שלהן מגיעים ממדינה זרה או מגוף מדינתי זר. הצעת החוק מבקשת להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות כאלו. 

על פי ההצעה, עמותה אשר עיקר מימונה מגיע מישויות מדינתיות זרות תחויב לציין זאת בפרסומים ובדו"חות שהיא עורכת, ואשר מיועדים לציבור או זמינים לו. בנוסף, בכל פנייה לנבחר ציבור או עובד ציבור שתיעשה בכתב, וכן בדיונים שנערך להם פרוטוקול והם מתקיימים במקום עבודתו של נבחר הציבור, יחויבו עמותות אלו לציין את המימון הזר אותו הן מקבלות. עוד קובעת הצעת החוק כי בפניות לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור ובדו"חות אשר העמותה מפיצה יהיה עליה לפרט, לצד ציון העובדה שעיקר מימונה מגיע ממדינות זרות, גם את שמות וזהות הישויות המדינתיות הזרות שתרמו לה.

סעיף משמעותי נוסף שהופיע בהצעת החוק המקורית, אך בינתיים הוסר ממנה, קבע כי נציגיה של עמותה כזו ששוהים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי מיוחד שיציין את העובדה שמדובר בעמותה שנהנית ממימון של מדינה זרה, בדומה לכללים החלים על לוביסטים. הסעיף הוסר בעקבות התערבותו של ראש הממשלה נתניהו, שאמר שהסעיף אינו נדרש ואינו מוסיף דבר. שרת המשפטים שקד קיבלה את התיקון והסירה את הסעיף מהצעת החוק. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg