חוק חדש בדנמרק ימנע איחוד משפחות של פליטים
החוק זכה לביקורת בינלאומית מצד ארגוני זכויות אדם והממסד האירופי, אך בדנמרק לא מתרגשים ומתעניינים יותר בסקרי דעת הקהל, שלפיהם 70 אחוז מהאזרחים מציבים את הדאגה מהפליטים בראש סדר העדיפות שלהם
למרות גינוי נרחב מקיר לקיר, הפרלמנט בדנמרק צפוי להצביע הבוקר (יום ג') לטובת רפורמות משמעותיות שיקצצו בזכויותיהם של מבקשי המקלט, כולל השעיה של זכויות איחוד משפחות והחרמת מטלטליהם של מהגרים.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- מה קורה כשנוצרי עם צלב נכנס לשכונה מוסלמית?
- אויב חדש: פוטין האשים את לנין בהתפרקות ברה"מ
- מרקל בתערוכה בברלין: "השואה עמוק במצפוננו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המדינה התעקשה שיש צורך בחוק החדש בשביל להאט את זרם המהגרים, וזאת אף שבאחרונה דנמרק ושוודיה הידקו את ביקורת הגבולות שלהם – צעד שעורר את גרמניה ואת אוסטריה להפנות לאחור מהגרים חדשים שעשו את דרכם לסקנדינביה.
בעוד שהזעם הבינלאומי התמקד בהצעה שתאפשר למשטרה להחרים כסף מזומן ורכוש ממהגרים בשביל לסייע לשלם את שהותם במרכזי הסיוע, פעילי זכויות אדם תקפו גם את ההשעיה המוצעת למשך שלוש שנים של זכויות לאיחוד משפחה, שלדבריהם מפרה אמנות בינלאומיות.
ה"וושינגטון פוסט" קבע כי התוכנית הזו מעוררת "הקשרים מרים במיוחד באירופה, שבה הנאצים החרימו סכומי זהב גדולים וטובין אחרים מיהודים ומאזרחים נוספים".
ראש הממשלה לארס רוקה רסמוסן ממפלגת ונסטרה מהימין הקיצוני ניער את הביקורת על ידי כך שהצהיר כי זהו "החוק הכי לא מובן בהיסטוריה של דנמרק". הוא נראה מודאג יותר מסקרי דעת הקהל, שהראו כי 70 אחוז מהדנים מדרגים את ההגירה כדאגה הפוליטית הגדולה ביותר שלהם. ביירנה סטינסבק, פרשן פוליטי מרשת הציבור השידורית "די-אר", אמר לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי" כי "רסמוסן צריך להיבחר מחדש בדמנרק, לא בתקשורת הבינלאומית".
ממשלת המיעוט לבסוף נסוגה מחלקים של התוכנית להחרים דברי ערך של מהגרים, וזאת במטרה להבטיח את התמיכה הפרלמנטרית לחוק מצד שתי מפלגות ימין קטנות ומצד הסוציאל-דמוקרטים שבאופוזיציה.
אלו שמבקשים מקלט יצטרכו כעת להעביר לידי הרשויות את כל סכומי הכסף ברשותם העולים על 1,450 דולר וכן כל פריט יקר ערך שעולה על סכום זה, שעלה על התכנון המקורי – שנקבע על כ-400 דולר.
אחרי משא ומתן עוקצני עם המפלגות האחרות, שרת ההגירה אינגר סטויברג הסכימה לפטור מהחוק טבעות נישואין ופריטים יקרים אחרים עם ערך רגשי. השרה, הנחשבת בעלת קו נוקשה בסוגיית ההגירה, חזרה והצהירה כי "מדיניות ההגירה הדנית נקבעת בדנמרק, ולא בבריסל".
מטרתה של המדינה הסקנדינבית, שבעבר נחשבה לנושאת דגל של זכויות מהגרים, היא להפוך ל"מושכת הרבה פחות מבחינת מבקשי המקלט". קשיף אחמד, ראש המפלגה הלאומית, שמקווה להיכנס לפרלמנט באמצעות משיכת קולות מהגרים, אמר ל"אי-אף-פי" כי "הטון בדיון הציבורי על מהגרים והגירה ללא ספק הפך נוקשה יותר".
ארגון "אמנסטי אינטרנשיונאל" אמר כי מהגרים יעמדו בפני "בחירה בלתי אפשרית" אם תקופת ההמתנה לפליטי מלחמה לפני שיוכלו להגיש בקשה להביא את יתר בני משפחותיהם תועלה משנה אחת לשלוש. דוברת הארגון גורי ון-גוליק אמרה: "או שהם יביאו את ילדיהם ואת שאר אהוביהם במסע מסוכן ואף קטלני, או שיותירו אותם מאחורי ויעמדו בפני היפרדות ארוכת טווח".
דנמרק, ביתם של 5.6 מיליון בני אדם, רשמה 21 אלף בקשות מקלט שהוגשו אליה בשנה שעברה, ובכך הפכה לאחד היעדים הגדולים ביותר למהגרים באיחוד האירופי פר נפש, אף שהיא נמצאת הרחק מאחורי שכנתה שוודיה, שבה נרשמו 163 אלף מבקשי מקלט.
הביקורת הבינלאומית התגברה לפני ההצבעה היום, כשסוכנות הפליטים של האו"ם טענה כי החוק מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם, את אמנת האו"ם לזכויות הילד ואת אמנת הפליטים של האו"ם.
במכתב שנשלח ב-15 בינואר לסטויברג, נציב זכויות האדם של מועצת אירופה, נילס מויזניקס, אמר כי ההצעה על איחוד משפחות מעלה "נושאים המתנגשים עם סעיף 8 של האמנה האירופית לזכויות אדם".
רסמוסן, שמפלגתו ונסטרה זכתה בבחירות ביני 2015 לאחר שהבטיחה "האטה מיידית" של זרם הפליטים בדנמרק, לא הוטרדה מהביקורת, וטענה כי אמנת הפליטים של האו"ם עשויה להשתנות אם הפליטים יוסיפו לזרום לתוך אירופה.
שר החוץ קריסטיאן ינסן הגן על החוק החדש בשבוע שעבר בזמן שהופיע באו"ם לבחינת מדיניות זכויות האדם של דנמרק. "מדינת הרווחה הדנית מבוססת על עיקרון פשוט מאוד, ולפיו המדינה תספק את התשלום לאלה שאינם יכולים לדאוג לעצמם, ולא לאלה שמסוגלים לעשות זאת", הוא אמר למועצת זכויות האדם. הוא וסטויברג חזרו על אותו קו בזמן שעמדו בפני חקירה של חברי פרלמנט אירופים בוועדת חירויות האזרח ביום שני.
ברגע שהפרלמנט יעביר את החוק, הוא ייחתם בידי מלכת דנמרק מרגרט תוך כמה ימים. המחוקקים הדנים העבירו בשבוע שעבר גם החלטה שדחפה את הממשלה לבחון את ההשלכות של בינוי מתחמי דיור זמניים לפליטים מחוץ לערים, כמו שעשתה המדינה בזמן מלחמות הבלקן בשנות התשעים של המאה שעברה.
הצעד נתמך בידי המפלגה הדנית העממית, המתנגדת להגירה, שרואה אותו כצעד הראשון לקראת הקמת מחנות פליטים של המדינה, שיישארו בהם מבלי שייטמעו בתוך החברה הדנית.
אקו"ם