אין אשליות: צבא ארה"ב יישאר באפגניסטן שנים רבות
בכירים בפנטגון מדברים בשקט על כך שהתוכנית לפינוי החיילים האמריקאים מהמדינה השסועה כנראה לא תוגשם בעשורים הקרובים
מפקדים בכירים בצבא ארה"ב, שרק לפני כמה חודשים היו עסוקים בתכנון נסיגת החיילים האמריקאים האחרונים מאפגניסטן, שנועדו לצאת מהמדינה עד סוף 2015, מדברים כעת בשקט על מחויבות אמריקאית שבמסגרתה יישארו אלפי חיילים במדינה למשך כמה עשורים – כך פורסם בצהריים (יום ג') ב"וושינגטון טיימס".עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- עדות: הילארי שלחה דוא"ל סודי במכשיר לא מאובטח
- "לא קיבלתי עבודה כי יש לי 'פרצוף יהודי'"
- רוסיה על טענת השחיתות של פוטין: "אין הוכחות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העיתון האמריקאי קבע כי השינוי במחשבה, שהחל עם החלטתו של הנשיא ברק אובמה לבטל את תוכניות הנסיגה, משקף את הפגיעוּת של הממשלה בקאבול בממד הצבאי, וכן את הדאגה שארגוני טרור כגון "אל-קאעידה" ימשיכו לבנות מחנות במדינה האסייתית, או שהפעילות של אותן קבוצות תזלוג מאפגניסטן למתקפות בכירות בשאר העולם.
קצינים בכירים ששוחחו עם ה"פוסט" אמרו כי הדאגות של הרפובליקאים בסוגיה זו, אכן התבררו כנכונות. מישל פלורנוי, בכירה לשעבר בפנטגון שנחשבת לאחד המועמדים הבכירים למשרת מזכירת ההגנה אם הילרי קלינטון תיבחר כנשיאה, הסבירה כי "זה לא אזור שאתה רוצה לנטוש. כך שהשאלה היא כיצד להתקדם, בהתחשב באינטרסים של ארה"ב".
מפקדי צבא ארה"ב הופתעו בשל הנחישות וכושר העמידה של אל-קאעידה באפגניסטן עד כה, כמו גם מיכולתו של הארגון למצוא מקלט באזורי הספר האפגניים. יתרה מכך, המשך המתקפות של טאליבן, וכמובן ההצלחה של הארגון בקרבות השטח, מעוררות חשש בוושינגטון.
וילסון שופנר, דובר הצבא במדינה, הסביר כי "לא משנה מה יקרה בשנתיים הקרובות, אפגניסטן תסבול ממרחב גדול ללא משילות שארגוני טרור קיצוניים יוכלו לנצל אותו". הוא הוסיף כי מחנה צבאי גדול של "אל-קאעידה" שנמצא בצפון אפגניסטן בעת האחרונה הוא דוגמה לכך.
הבכירים האמריקאים שהתראיינו לכתבה סיפרו כי נשיא אפגניסטן הנוכחי, אשרף ראני, הוא שותף לדרך אשר מספק להם בסיסים שמהם יכולות לצאת לפועל מתקפות נגד טרוריסטים באפגניסטן ואף מחוצה לה.
בעיתון הסבירו כי שינוי הגישה באפגניסטן משקף מהפך מחשבתי הן של הנשיא אובמה, שבין השאר נבחר בזכות הבטחותיו לשים קץ למלחמות "הלא נגמרות" של צבא ארה"ב ברחבי העולם, והן של הצבא, שבעשר השנים האחרונות נאנק לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים שהוקצבו לו בשביל לצאת מאפגניסטן ומעיראק.
במקום, בפנטגון הבינו כי בניית מערכות ביטחון עוצמתיות באפגניסטן, הכוללות את הצבא ואת המשטרה, תהיה משימה שתיקח זמן רב. היא גם תדרוש השקעה בדמות של מיליארדי דולרים בשנה ושליחת אלפי יועצים זרים למדינה.
בכיר בפנטגון עם ניסיון של שנים ארוכות בעיראק ובאפגניסטן אמר כי "מה שלמדנו הוא שאי אפשר באמת לעזוב. הכוחות המקומיים זקוקים לתמיכה אווירית, למודיעין ולסיוע בלוגיסטיקה. הם לא הולכים להיות מוכנים תוך שלוש או חמש שנים. אנו צריכים להיות שם הרבה מאוד זמן".
בעת הזו יש באפגניסטן כ-9,800 חיילים אמריקאים, חלקם מייעצים לכוחות המקומיים, ואחרים ממוקדים ברדיפת "אל-קאעידה" וחמושים קיצונים אחרים. על פי התוכנית הנוכחית מתעתד אובמה לקצץ את הכוח הזה בחצי עד לסיום כהונתו, אך סביר להניח שההחלטה הזו תיוותר כבר בידי מחליפו.
כנראה הצבא האמריקאי נאלץ ללמוד את הלקח בכאב רב: לאחר שכוחות ארה"ב עזבו את עיראק ב-2011, נדרשו שלוש שנים בלבד עד להתמוטטות הצבא המקומי אל מול התקדמות אנשי ארגון הטרור "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש"). מעט מאוד נשאר מהכוחות העיראקיים שבהם השקיע עד אז הפנטגון מיליארדים רבים של דולרים.
בין השאר מבחינים האמריקאים כי באפגניסטן חסרים הכוחות המקומיים מפקדים יעילים בשטח, תחמושת וכלי נשק, ועל כן הם נסוגים מדי פעם אל מול המתקפות של טאליבן. חלק מהחיילים של הממשל נלחמים בכוחות הטרור כבר כמה שנים ללא הפסקה, מבלי שהצליחו לצאת לחופשה ולבקר את בני משפחותיהם. המורל שלהם, כמה לא מפתיע, לא גבוה במיוחד, ושיעור העריקה בקרבם גבוה.
היחידות האפגניות סובלות ממחסור בכוח אדם בדרגים הבינוני-גבוה והבינוני-נמוך, כאלה שיכולים להוביל חיילים בקרב מחד גיסא ואשר אינם חלק מרשתות הקשרים הענפות ששולטות במדינה ובדרגים הגבוהים בצבא מאידך גיסא. האמריקאים סבורים שכדי "לגדל" מפקדים כאלה יהיה צורך להביא אנשים מחוץ לצבא, ולהכשיר אותם למעשה מאפס – מה שידרוש שנות דור.
ב"וושינגטון פוסט" הוסבר כי יש תחומים שבהם השתפר המצב באפגניסטן: עד 2013 נדרשו לצבא האפגני 24 שעות כדי לשלוח סיוע רפואי לחיילים שנפצעו בקרב, וכעת טווח הזמן הדרוש הוא ארבע שעות – שאף הוא עדיין גבוה מאוד. אבל משימות אחרות, כמו בניית שרשראות אספקה או הקמת חיל אוויר יעיל, ייקחו שנים ארוכות. גנרל אמריקאי שאל בציניות: "כמה זמן לוקח לגדל טייס עם 15 שנות ניסיון", כמו אלה של הצבא האמריקאי באפגניסטן? ובכן, התשובה שלו ברורה: "זה לוקח 15 שנה".
הגנרלים האמריקאים שהתראיינו לכתבה סיפרו כי לא מדובר בתקדים: לצורך בניין הכוח של צבאות זרים נשארו עשרות אלפי חיילים אמריקאים בקולומביה ובדרום-קוריאה שנים ארוכות, והשקיעו שם כספים רבים ומאמץ אנושי.
אבל ההבדל בין שתי הדוגמאות הללו ובין אפגניסטן היא שהמדינה האחרונה אינה מקום שלו ללא מלחמות, כי אם מוקד של קרבות בלתי פוסקים נגד ארגון טרור חמוש, מיומן ומנוסה, שנעזר גם בכוחות המקומיים של טאליבן.
ואם להוסיף על כך עוד מכשול נוסף, בשנה האחרונה החל לקום באפגניסטן ענף מקומי של דאעש, המורכב בעיקר מוותיקי הקרבות הקיצוניים של הארגונים האחרים. אמנם בוושינגטון מקווים ששיחות השלום יישארו פרי, ואז לא יהיה צורך בנוכחות צבאית ארוכת טווח.
אבל איש בפנטגון אינו באמת שוגה באשליות: מכשולים רבים מטילים צל כבד על שיחות השלום, וטאליבן עצמו מלא שסעים ומפולג בשאלה אם בכלל לדבר עם הממשל בקאבול. שפיכות הדמים של תיעצר כנראה בקרוב.
אקו"ם