סערת ספר האזרחות: השמאל שוב מכריז על מות הדמוקרטיה
כמו חתול משופר, הדמוקרטיה נופחת את נשמתה פעם אחר פעם: בליל הבחירות, במינוי רגב לשרה, בפסילת "גדר חיה" – ועכשיו בספר האזרחות. אם לשפוט לפי קבוצה צווחנית והיסטרית, העובדה שהימין נבחר לא מעניקה לשריו זכות להזיז כוס תה במשרד, קל וחומר ספר
לדמוקרטיה יש אינספור נשמות. דמוקרטיה היא סוג של חתול, רק משופר. היא מתה. ואז מתה שוב. ושוב ושוב ושוב. היא מתה בערב 17 במרס 2015, כשהליכוד גרף 30 מנדטים. היא נפחה את נשמתה כשמירי רגב מונתה לשרת התרבות. היא התפגרה כשרגב הבטיחה לשנות את הקריטריונים להענקת תקציבי תרבות. עוד לא התאוששה, וכבר נרצחה בדם קר בשל "חוק ההשתקה", חוק העמותות, פסילת הספר "גדר חיה", ועוד כהנה וכהנה מיתות משונות. בכל פעם ששר מהימין מקבל החלטה כלשהי (באיזו זכות? מי בחר בו?), מיד נתפס השמאל בתבהלה ומכריז על מות הדמוקרטיה. תהי נשמתה צרורה בצרור החיים. עד הפעם הבאה, לפחות.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ובכן, הפעם מתה הדמוקרטיה בשל ספר לימוד באזרחות. הספר, זועקות הכותרות, מכיל מגוון טעויות, שזור בציטוטים מהמקורות, ואולי הכי גרוע – מוטה חזק לימין. את האסון הקולוסאלי הזה (ספר לימוד באזרחות, כן?) חשף עורך לשוני שכנראה השתעמם מהעיסוק בשיפוץ תחבירי מייגע, והחליט להגדיל ראש. אותו עורך "חשף" את העוולות בספר, שלח מכתב לעורכיו, וכך התפוצץ הסיפור. מרגע הפרסום הפך העורך הלשוני לאדוארד סנודן ישראלי, כזה שחשף את נכלולי הימין שהוחבאו בשקט-בשקט דווקא במעמקי ספר ללימוד אזרחות.
אחרי כל החלטה, השמאל נתפס בתבהלה. שר החינוך נפתלי בנט.
צילום: אבישג שאר ישוב
אז ראשית, אזרחות: על גבם של התלמידים מנהלים הימין והשמאל בישראל קרב ארוך בשנים. זה עולה לשלטון ומושך לכאן, וזה עולה לשלטון, מבטל מיד את ניסוחי קודמו – ומושך לשם. בתווך נמצאים תלמידים תמימים. מבחינתם, אזרחות היא מקצוע מהשפה ולחוץ. אוסף מלל יבשושי וקפוץ שמסתכם בבחינה וציון: עובר, לא עובר. ישראלי לומד אזרחות בבית, בין חברים, ברחוב, בצבא. המנהיג הבא לא יפתח תודעת מהפכן מניסוח כושל בספר לימוד אזרחות; הוא בקושי יזכור אותו. אבל כשמלחמת ימין ושמאל מחריפה, גם ספר ומקצוע שוליים הופכים למשלט אסטרטגי.
משכך, אין ברירה אלא להתייחס לטענות של אותו גיבור מעמד השמאלנים שחשף את מכונת התעמולה הימנית במערומיה. אז כן, היו בספר (או בטיוטת הספר) טעויות. אבל גם לעורך הלשוני – יהודה יערי שמו – טעויות לא מעטות. בין היתר, יערי טען שהספר רווי ציטוטים מהמקורות (והשתמש במילת הקסם "הדתה"), במקום "צ'כוב, ברכט, קפקא או בוב דילן". "הלו", הלין העורך, "זה שיעור אזרחות או תושב"ע?".
פרופ' אשר כהן, חבר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו את רשימת המקורות המלאה בחלק העוסק בזכויות אדם. תוכלו למצוא שם, לצד אהרון ברק, משה נגבי והברית החדשה, גם ציטוט של חגי אלעד, כיום מנכ"ל "בצלם" (!). עוד טוען העורך הלשוני כי ההסתה שהביאה לרצח רבין מוצנעת בספר עד כדי ביטול. שוב, מוכיח פרופ' כהן, כיצד שכח העורך הנמרץ להזכיר שגם עמדה מנוגדת מוצגת בספר. אבל יש תזה ויש תקשורת רעבה, ויש דמוקרטיה נוטה למות – אז למה לא לעוות?
הזוטות נאלצו לחכות להמשך המהדורה
מעל לכל טענות העורך הלשוני, מתנוססת הטענה להטיה ימינה. "ההחלטה לזרוע בספר אמירות פוליטיות חד-צדדיות אינה הוגנת, והיא גם תפגע באמינותו ובמהימנותו", כותב יערי. ובכן, פקיד הלשון הצנוע לא הזדעזע מקיומן של דעות בספר לימוד; הוא הזדעזע מכך שהדעות אינן הדעות שלו. אין ספק שיערי, כמו שאר המזועזעים, לא התפלץ בעבר כשספר הלימוד באזרחות כלל כמקור מהימן את דוח גולדסטון ותיאר את פעילות צה"ל כמפגן נדיב של פשעי מלחמה.
הימים היו ימי המפקח על לימודי האזרחות אדר כהן, שמונה תחת כנפיה של השרה יולי תמיר. כהן הודח לבסוף, והפך – כמה מפתיע – לקדוש מעונה. קודמתו בתפקיד, מתנחלת תושבת קדומים, נבעטה בו ברגע שהבוס התחלף והאג'נדה החליפה ידיים. את הסאגה המטורפת הזו תיאר בעבר באריכות העיתונאי קלמן ליבסקינד, וכל זה רק טעימה קטנה מלימודי האזרחות בישראל. הדפוס דומה, זו רק הסערה התקשורתית שמשתנה. וסערה תקשורתית, מטבעה, מתלקחת ומאבדת פרופורציות. את שש הדקות הראשונות הקדישה אתמול המהדורה המרכזית של חדשות 2 לסערת ספר האזרחות. רק אחר כך התפנו שם לזוטות, כלומר לסיקור הלווייתה של הנרצחת בפיגוע בבית חורון.
במהלך היום הוקדשו לספר האומלל כותרות ראשיות ואייטמים בולטים. הסערה דיברה על הספר, הסאב-טקסט דיבר על שלטון הימין. הימין, לא מספיק שנבחר, עכשיו הוא גם שולט. הוא מפנה תקציבים, משכתב טקסטים, פוסל ומחליט, ואת כל אלה הוא עושה, אוי לבושה, בלי להתייעץ. נבחרי הימין אמנם מאיישים את כיסאות השרים, אבל בעיני קבוצה צווחנית והיסטרית שום דבר מזה לא מעניק לאותם שרים זכות להזיז כוס תה במשרד, קל וחומר ספר. אם בכל זאת יזיזו, או אז, בפעם המי-סופר, תמות הדמוקרטיה. בקצב הזה, היא לעולם לא תזכה למנוחת עולמים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם