בכירים בימין: הוועדה לענייני התיישבות – עבודה בעיניים
"מה שהוחלט השבוע גרוע יותר ממצב שבו הוועדה לא הייתה מוקמת בכלל", מסבירים בכעס בכירים בבית היהודי. לטענתם: "לא יכול להיות שבוועדה הכי חשובה להתיישבות לא יהיה רוב לנציגי הימין". וגם: עימות בין נתניהו לחזן בישיבת הליכוד
ביום שני אחר הצהריים, בדיוק בעיצומה של ישיבת סיעת הבית היהודי, הגיעה ההודעה ממזכירות הממשלה לה ציפו במפלגה הדתית לאומית. חברי הסיעה בדיוק דנו בשאלה איך נוהגים בהצבעות ההולכות וקרבות במליאת הכנסת - האם מבריזים כאיש אחד או שמאפשרים לבצלאל סמוטריץ' לבצע מחאת יחיד, באישור הסיעה.עוד כותרות ב-nrg:
- צה"ל מיפה 90 בתי מחבלים – רק שבעה מהם נהרסו
-"זיהינו את האיש שהטמין את הפצצה במטוס בסיני"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההודעה שיצאה מלשכת ראש הממשלה על הקמתה של ועדת שרים לענייני התיישבות גרמה לאנחת רווחה בסביבתו של יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, שיכול היה להישיר מבט לחברי סיעתו ולומר להם – הלחץ שלנו עבד. הוועדה הזו הוקמה בזכותנו. אפשר לשחרר צפירת הרגעה ולחזור לעבוד כרגיל במסגרת הקואליציה. אלא שמאז אותה ישיבה, ולאחר בירור עמוק, הבינו בבית היהודי שקצת עבדו עליהם בעיניים. בהמשך השבוע, לאחר שכמה שרים בכירים בליכוד אישרו אף הם שהוועדה שהוקמה לא רק שלא תסייע להתיישבות אלא אף יכולה להזיק לה, השתנה הטון מקצה לקצה. בעבר הרחוק היתה זו ועדת השרים לענייני התיישבות שהקימה ופיתחה יישובים רבים ביהודה ושומרון, והפכה לכתובת הרשמית לפתרון בעיות בתחום ההתיישבות.
אלא שבמהלך שנות ה-90 בוטלה הוועדה, ומאז נעשו ניסיונות רבים, ללא הצלחה, להקימה מחדש. לבסוף, במהלך כהונתה של ממשלת נתניהו השנייה, במסגרת המאבקים הבלתי פוסקים בין נציגי הימין ובין שר הביטחון דאז אהוד ברק, שבה הוועדה לפעול. זה קרה לאחר פינוי גבעת האולפנה בבית אל, כשנתניהו נדרש לפצות את הימין וניאות לחזור ולהקימה. הוועדה למעשה ביטלה אז את סמכותו הבלעדית של ברק לקבל החלטות בתחום ההתיישבות.
אלא ששרים בכירים בליכוד ובבית היהודי, שמסתכלים על הוועדה עליה הוחלט השבוע ומשווים אותה לזו שהוקמה לפני כמה שנים, מבינים שהפער ביניהן עצום. לאט לאט חלחלה השבוע ההבנה כי יש צורך לחזור ולהפעיל לחץ פוליטי על ראש הממשלה, ואולי אף לאיים שוב במשבר פוליטי. "מה שהוחלט השבוע גרוע יותר מאשר מצב שבו הוועדה לא היתה מוקמת כלל", מסבירים בכעס אותם בכירים במפלגתו של בנט. שלוש נקודות עומדות בבסיס ההבנה כי הוועדה שהוקמה לא צפויה לסייע לנושא ההתיישבות.
הנקודה הראשונה נוגעת להרכב הוועדה. אין לימין רוב בגוף שהוקם. חברי הוועדה הם נתניהו, יעלון ושטייניץ מהליכוד, השרים שקד ואריאל מהבית היהודי, השר דרעי מש"ס וליצמן מיהדות התורה. אליהם מצטרפים כחלון וגלנט מכולנו. "לא יכול להיות שבוועדה הכי חשובה להתיישבות לא יהיה רוב לנציגי הימין בהתיישבות", זועמים בליכוד ובבית היהודי. הבעיה השנייה נוגעת למי שעומד בראש הוועדה. יו"ר הוועדה הרשמי הוא נתניהו עצמו, אלא שממלא מקומו הוא השר אריה דרעי. כשמדובר בוועדת שרים שראש הממשלה עומד בראשה, ישנה משמעות קריטית לזהותו של ממלא מקום היו"ר, מאחר וברבים מהדיונים ראש הממשלה כלל אינו משתתף. במצב כזה ממלא המקום נכנס בנעליו – מההחלטה על כינוס ישיבה ועד לקביעת סדר יומה והנושאים שבהם תעסוק. השר דרעי, עבור רבים בימין – איך נאמר זאת בעדינות – לא ממש נתפס כבעל אינטרס לחיזוק וקידום ההתיישבות. הנקודה השלישית קשורה למנדט בו מחזיקה הוועדה. היא אינה אחראית בהכרח על ההתיישבות ביו"ש, אלא על ההתיישבות בכל הארץ. הסמכויות הספציפיות על יו"ש נשארו בידיו של שר הביטחון.
בנקודה זו בוחרים שרים וח"כים בליכוד ובבית היהודי להפנות את האצבע המאשימה לעברו של בנט, בעקבות קריאתו הפומבית להקים את הוועדה. "נפתלי טעה כאן בגדול כשהחליט לדרוש בתקשורת את הקמת הוועדה, מכיוון שהוא לא בדק קודם מהם הפרטים שנקבעו בהסכם הקואליציוני לגביה ומה הוועדה תכלול", טענו אותם שרים וח"כים. "עדיף היה לסגור את זה בשקט מול ראש הממשלה, במקום לצאת בדרישה פומבית של קיום ההסכם הקואליציוני.
עכשיו אמרו לו – אתה רוצה את מימוש ההסכם? אז הנה, קח". בנקודה הזו כבר לא יכול היה בנט לצאת נגד הוועדה שהוקמה, לאחר שהוא זה שדרש את הקמתה. "לא לילד הזה פיללנו", הודה אמש בכיר בבית היהודי. השפן האחרון שמנסים עכשיו לשלוף בימין מתבטא בהפעלת לחץ כבד על לשכת ראש הממשלה, מצד ראשי קבוצות מתפקדים בליכוד וראשי מועצות במפלגה, בדרישה להוסיף את השרים זאב אלקין ויריב לוין לוועדת השרים לענייני התיישבות, ובכך לפחות להעניק לימין רוב בפורום החשוב. האם הלחץ יעשה את שלו? נדע בעוד כמה ימים.
אחד האירועים הפוליטיים שבלטו השבוע היה אותו איום שהנפיקו חברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' שלא להצביע ביחד עם הקואליציה. בעוד שסמוטריץ' זכה לגיבוי מסיעתו בנושא, נתקל חזן בנזיפות מראש הממשלה במהלך ישיבת הסיעה השבועית. "מאיזו שנה אני בכנסת?", פנה נתניהו לח"כים וביקש שירעננו את זכרונו.
"מישהו יכול להזכיר לי?". התשובה שהתקבלה נקבה בשנת 1988. "למעט שנתיים שבהן הייתי בחופשה כפויה, לאחר שהפסדתי את הבחירות, אני בכנסת 26 שנים ברציפות", המשיך נתניהו ופנה לח"כ חזן. "אני אומר לכם את זה כי זה בכל זאת קצת יותר מעשרה חודשים (הוותק של חזן כחבר כנסת, ז"ק)". נתניהו עטה על עצמו פרצוף נוגה והחל להעלות זיכרונות. "ב-26 שנים היתה רק פעם אחת שהצבעתי נגד הקואליציה", סיפר. "זה קרה בנושא שינוי שיטת הממשל, ונאמר לי שאני מעמיד את גורלי לבחירת מרכז הליכוד. אמרתי אז שזה הוגן ושאני מוכן לשאת בתוצאה". בנקודה זו פנה נתניהו בשנית לחזן ואמר: "אני אתן לך בקשיש ואוריד לך שש שנים. פעם בעשרים שנה תצביעו נגד הקואליציה. היו הצבעות שהיו נגד ההשקפה שלי בהרבה דברים, אבל הרגשתי שאני נבחרתי כחלק מהליכוד".
כאן כבר עבר נתניהו לטון של אזהרה. "צריכה להיות סופה ענקית, נושא עצום, שיחייבו אדם לצאת נגד התנועה שאליה הוא שייך", הבהיר. "אני לא מבקש מכם מה שלא ביקשתי מעצמי - כשהייתי ח"כ, שר, וגם כשהייתי באופוזיציה. אין דבר כזה". המשפטים הבאים כבר הדהדו בחדר הרבה זמן לאחר מכן. "זה פשוט סטנדרט הזוי", רעם ראש הממשלה. "וזה מפרק קואליציות. כל אחד אומר אני אצביע עם הקואליציה חוץ מאשר כשזה נוגע לי בעניין כזה או אחר. זה מפרק קואליציות. אני דורש מהחברים למלא את החובה שלהם כקואליציה. פעם בעשרים שנה אני אתן לכם בקשיש. לא יותר מזה".
בשלב זה פנה נתניהו לחזן בפעם השלישית. "נדמה לי שכילית כבר את האופציות שלך (לא להצביע עם הקואליציה, ז"ק). ההמלצה שלי היא לשמור את הזכות החריגה הזאת לפעם שהיא באמת הכרחית. זו לא הפעם הזאת". חזן עוד הספיק לפנות לנתניהו והסביר כי למעשה רק ביקש לחזק אותו ואת הליכוד ולהבהיר לכולם שהליכוד היא מפלגה ימנית, לפני שנהדף בחזרה. "אתה אל תחזק אותי", הפטיר ראש הממשלה בכעס. "אני מספיק חזק".
ציפייה דרוכה המתינה השבוע בחדר סיעת המחנה הציוני. בכל זאת, לא בכל יום מתקוטטים יו"ר המפלגה הנוכחי ויושבת ראש המפלגה לשעבר מעל דפי הפייסבוק. כזכור, רמזה יחימוביץ' שהפנייה של הרצוג ימינה אינה נתפסת כאמינה במיוחד, ואילו האחרון לגלג בתגובה על יחימוביץ' באמצעות שמה של תכנית הרדיו שזו הגישה במשך שנים – "הכל דיבורים".
אלא שהמתח ששרר בחדר הסיעה התפוגג במהרה לאחר שהתברר שהשניים כלל לא הגיעו לישיבת הסיעה (הרצוג שהה בחו"ל ויחימוביץ' מחרימה את ישיבות הסיעה באופן קבוע). וכך התנהל לו הדיון רוב הזמן על מי מנוחות, כשכל חמש דקות ח"כ אחר מרשה לעצמו לצאת ולא לחזור. ישיבה שהחלה עם 17 ח"כים מנתה עם סיומה לא יותר מששה-שבעה חברי כנסת. גם מקומו של השלג, והשאלה האם יירד בירושלים, לא חמקו מסדר יומה של המפלגה.
יו"ר הסיעה ח"כ מרב מיכאלי החלה להסביר באילו נושאים יוכלו חברי הסיעה לקיים דיונים במליאת הכנסת, לפני שהופרעה על ידי ח"כ אראל מרגלית. "אראל מנסה כנראה לעשות הכל כדי להשאיר אותנו בירושלים", סיננה מיכאלי. "יש ארבעה ח"כים שגרים בירושלים", הזכיר לנוכחים ח"כ חיליק בר. "כולכם מוזמנים אלינו (במקרה ולא יוכלו לצאת מהעיר בגלל השלג, ז"ק)".
ח"כ מרגלית, שהמשיך לבדח את עצמו, הודיע בחגיגיות שמי מהח"כים שמעוניין לקפוץ לביתו שבירושלים נדרש להביא עצים למדורה. "יאללה, בואו נרים פה מסיבת פיג'מות בכנסת", הציע ח"כ איתן כבל הצעת גיבוש משלו. "אתה מתכוון למסיבת פיג'מות מהסוג של חלום בלהות, כן?", נחרדה ח"כ רויטל סויד, כשברקע נשמע צחוקו הצוהל של כבל. "איזו מסיבת פיג'מות", הוכיח ח"כ איתן ברושי בפעם המי יודע כמה שצחוקים והוא לא ממש הולכים ביחד. "על מה אתם מדברים?". מיכאלי בתגובה מיהרה להרגיעו. "אל תדאג ברושי", אמרה. "אנחנו נדבר על הנושא המדיני במסיבה".
במקביל, בעקבות היעדרו של הרצוג, נטלה ח"כ ציפי לבני את המושכות. לאחר שדיברה בפתח הישיבה בפני התקשורת על חוק עמותות השמאל, שאמור היה לעלות להצבעה באותו יום בכנסת, הזכירה לבני לחברי הסיעה, אחת לעשר דקות, לא לשכוח לבוא ולהצביע נגד החוק. "תבואו להצביע", פנתה אליהם בטון של מ"כית. "זה החוק שהכי חשוב לנו". מיכאלי עוד הספיקה לשנן בפני הח"כים את הנוהל במקרה של חסימות שלג. "המפלסות מובילות את חברי הכנסת מחוץ לכנסת" הסבירה. "רגע, ומה עם היועצים הפרלמנטריים?", תהה אחד מחברי הסיעה. "אל תדאג", השיבה מיכאלי. "היועצים יישארו פה לעשות מסיבת פיג'מות עם כבל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם