מבחן 'בליך': לקראת הבחירות המקדימות באייווה
אחרי חודשים של התמודדות וירטואלית ונסיקתם של מועמדים לא צפויים כמו טראמפ וסאנדרס, השבוע יהיו תושבי המדינה הראשונים להחליט אם נמאס להם מההצגה
פקיד ההגירה בנמל התעופה בניו-יורק הביט בוויזת העיתונאי המוטבעת בדרכוני ושאל מה אסקר בימים הקרובים. "את הבחירות המקדימות למועמדים לנשיאות", עניתי. "בהחלט עומד להיות מעניין באייווה השבוע", הפטיר הפקיד לפני שאישר את כניסתי לארה"ב, ושלח אותי למסוע המזוודות.עוד כותרות ב-nrg:
- "זיהינו את האיש שהטמין את הפצצה במטוס בסיני"
- אחותה של אנה פרנק: "טראמפ - כמו היטלר"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמעט יובל, מאז 1972, זוכה מדינת אייווה הנידחת שבמערב התיכון להפוך אחת לארבע שנים לנושא שיחה ראוי גם בניו-יורק. מדינת התירס, החזירים ופולי הסויה - ששטחה גדול פי שלושה מזה של ישראל אך מספר תושביה קטן בכמחצית – נקבעה במסורת הפוליטית האמריקאית כמי שבוחרת ראשונה מבין חמישים המדינות את מועמדי שתי המפלגות הגדולות לנשיאות.

התחיל את הנסיקה באייווה. אובמה עם קלינטון וג'ו ביידן
צילום: רויטרס
במה שמזכיר קצת את הוויכוחים על יכולתו של בית הספר 'בליך' ברמת-גן לנבא את תוצאות בחירות האמת, גם לגבי אייווה הדעות חלוקות. כך למשל, ברק אובמה התחיל באייווה את נסיקתו, שהסתיימה בשמונה שנים בבית הלבן, כשניצח שם באופן מרשים ביותר את הילרי קלינטון.
אובמה הביא אז לקלפיות בבחירות המקדימות כמעט פי שניים בוחרים יותר מאי פעם ודחק את קלינטון למקום השלישי, אחרי ג'ון אדוארדס שנגוז במהרה. קלינטון אמנם לא נשברה אחרי התוצאה באייווה כמו ג'ו ביידן שפרש מיד לאחר מכן, אולם מי שרוצה לראות במדינה הקטנה כברומטר פוליטי בהחלט ישתמש בדוגמה הזו.
בצד הרפובליקני המצב קצת יותר מורכב: בשתי מערכות הבחירות האחרונות בחרו הרפובליקנים באייווה מועמדים לנשיאות שבסופו של דבר הפסידו במדינות אחרות - ב-2008 היה זה מייק האקבי וב-2012 ריק סנטורום, שניצח את מיט רומני בכמה עשרות קולות בלבד.

הכל מותר. טראמפ
צילום: AP
דונלד טראמפ עקץ השבוע את השמרנים באייווה כשאמר להם שהגיע הזמן לתת את קולם למישהו שבאמת ייבחר לבסוף לנשיאות. כל מועמד אחד היה חושב עשר פעמים לפני שהיה משחרר אמירה שיכולה בקלות להתפרש כעלבון מצד מיליארדר הניו-יורקי כלפי חקלאי המערב התיכון, אבל בשלב זה לטראמפ כנראה מותר לומר כל מה שירצה.
אחרי הכול, כמה ימים קודם לכן הוא אמר באספת בחירות אחרת באייווה כי הוא יכול לעמוד בשדרה החמישית, לירות במישהו ועדיין לא לאבד אף מצביע. "זה מדהים", אמר טראמפ, וסיכם היטב בשתי מילים הללו את מערכת הבחירות הרפובליקנית עד כה.
חוסר אמירה וחוסר כריזמה
אין ספק שמדובר במערכת הבחירות הכאוטית ביותר שידעה ארה"ב מזה זמן רב. בצד הדמוקרטי עולה ופורח ברני סאנדרס, שרק לפני חצי שנה נתפס כקוריוז ותו לא. יהודי קשיש וחביב ממדינת ורמונט שמצהיר על עצמו כסוציאליסט – מה לו ולמועמדות לנשיאות מדינה שהמציאה את הקפיטליזם?
אבל שילוב בין רצון עז לשינוי בקרב רבים מבוחרי המפלגה ובין סלידה עזה שיש לציבורים נרחבים בקרב הדמוקרטים מקלינטון ומהתנהלותה בשלל נושאים שצפו בשנה האחרונה, הביא לכך שסאנדרס נושף בעורפה של קלינטון כמעט בכל הסקרים שנערכים בקרב הדמוקרטים באייווה.
העימות בין קלינטון לסאנדרס (רויטרס):
בסקרים הכלל-ארציים מצבו של סאנדרס קשה בהרבה וקלינטון מובילה עליו בפער דו-ספרתי, אבל זה בדיוק אפקט כדור השלג שבמטה סאנדרס מקווים ליצור באמצעות ניצחון אפשרי באייווה ואולי גם בניו-המפשייר, המדינה השנייה שבה נערכות הבחירות המקדימות, בשבוע הבא. שני ניצחונות שם, ועוד בוחרים ובוחרות עשויים לנטוש את מי שנחשבה למועמדת בטוחה לנשיאות מטעם הדמוקרטים.

נושף בעורפה. סנדרס עם קלינטון בעימות הדמוקרטי בדרום קרוליינה
צילום: AFP
אבל אם משווים את מה שמתרחש שם לעומת המפלגה הרפובליקנית, אצל הדמוקרטים משעמם מאוד: 12 מתחרים עדיין מתמודדים במרוץ הרפובליקני, כאשר השלישייה החזקה המסתמנת היא טראמפ, ואחריו טד קרוז ומרקו רוביו.
כמעט כל הסקרים מעניקים לטראמפ כ-30 אחוזים ומעלה, לקרוז 20 אחוזים ומעלה ולרוביו בערך 15 אחוזים. הממסד הרפובליקני, שיודע כי למועמד קיצוני יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיג ברגע האמת – כלומר, בבחירות לנשיאות - את קולות מעמד הביניים במדינות המתנדנדות, מביט בעיניים כלות איך דונאלד טראמפ מצליח למשוך אליו את אור הזרקורים באמצעות אמירות פרובוקטיביות.
לא פחות מכך נחרדים שם מהעובדה שהשיח הקיצוני השולט בעימותי המפלגה מעמעם ודורס כמעט לחלוטין את מועמדי המיינסטרים – ובראשם ג'ב בוש ומרקו רוביו, אך גם את מושל ניו-ג'רזי כריס כריסטי – שמתינותם ועמידתם בצלו של טראמפ נתפסת בקרב הציבור הרחב כחוסר אמירה המשולב בחוסר כריזמה.
הבחירות באייווה מתנהלות באופן שונה מהרגיל, שלא לומר מוזר. מדובר באספות עם שמתכנסות ודנות במועמדים ובדרכם, ורק לאחר כמה שעות מתקבלת ההחלטה. ביום שלישי הקרוב בבוקר כבר נוכל לדעת אם במבחן האמיתי הראשון בדרך לבחירות לנשיאות ארה"ב 2016 מפנה המועמדות הווירטואלית את מקומה לחיים עצמם, או שהקרקס הנודד בשתי המפלגות ימשיך ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg