כרטיס לכיוון אחד: האוטובוס שנוסע לבירת דאעש
קו אוטובוס שגרתי עושה את דרכו מלבנון לא-רקה כבר שנים ארוכות. אלא שהנסיעות נמשכו גם לאחר שא-רקה הפכה למעוז המדינה האסלאמית, עם נוסעים מפוחדים שיודעים שהמסע עשוי להיות דרכם האחרונה. מאחורי הקלעים של האוטובוס לבירת המדינה האסלאמית
אוטובוס רגיל למראה ניצב בביירות. החלונות שלו סדוקים מעט ועל חלקים ממנו הספיקה להצטבר שכבה דקה של אבק. מה שיוצא דופן באוטובוס הוא הנוסעים שעולים עליו, אשר מצהירים בפה שהם מודעים לנסיעה המסוכנת אליה הם יוצאים, שעשויה להיות האחרונה בחייהם.עוד כותרות ב-nrg:
- "זיהינו את האיש שהטמין את הפצצה במטוס בסיני"
- אחותה של אנה פרנק: "טראמפ - כמו היטלר"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ידיעה שפורסמה הבוקר (יום ו') ב-CNN מביאה את סיפורו של קו האוטובוס שנוסע היישר אל בירת המדינה האסלאמית, א-רקה. במשך מסע בן 24 שעות עושה האוטובוס את דרכו מבירת לבנון, דרך הגבול אל דמשק, ומשם לפלמירה ובהמשך - לא-רקה.

מהידיעה עולה כי האוטובוס יוצא ממרכז ביירות לכיוון א-רקה כבר שנים ארוכות. אלא שכעת, כאשר א-רקה נשלטת על ידי ארגון הטרור המסוכן, האוטובוס חוצה את הגבול המסוכן ביותר בעולם - והנוסעים ממשיכים לשלם כדי להצטרף לדרך המסוכנת.
בתחנה המתינו תשעה נוסעים, שהיו נחושים בנוגע לשני דברים: הראשון הוא שפעילי דאעש יאפשרו ככל הנראה את כניסתם לא-רקה - מה שמלמד שהם מכירים מישהו ששוהה בבירת המדינה האסלאמית. הדבר השני עליו התעקשו הנוסעים, הוא שהעיתונאים ששוחחו עמם, לא יצלמו את פניהם ולא ישתמשו בשמותיהם האמיתיים.
לפני הנסיעה נפטרו הנוסעים מכל דבר שעלול לעורר את זעמם של אנשי דאעש ולסכן את חייהם: הנוסעים השליכו את הסיגריות שלהם ונפטרו ממוזיקה שברשותם, מתמונות שהחזיקו בהן וממספרי טלפון של חברים המקושרים למשטר הסורי.
"אישה שלא לבושה כמו שצריך תישלח להכשרה אסלאמית", אומר האדם שאחראי על הוצאת האוטובוסים, אך לא משתתף בנסיעות. "היא צריכה כמובן גבר שילווה אותה. גברים צריכים לתת לזקן שלהם לצמוח באופן טבעי. המכנסיים לא יכולים להיות הדוקים וצריכים להיות בגובה מסוים מעל הנעליים. ובכל זאת דאעש מבינים שכשאנשים נוסעים הם לא תמיד יכולים להיראות ככה, וזה בסדר".
על פי הידיעה, האוטובוס לבירת דאעש חוזר תמיד כשהוא ריק מנוסעים. לאור העובדה שארגון הטרור כמעט ולא מאפשר לאנשים שנקלטים בין שורותיו לעזוב - לא לגמרי ברור מה המטרה של אלו שמוסרים את עצמם לחיים תחת שלטון דאעש, ממנו לא ישתחררו לעולם.
חלק מהנוסעים שעולים על האוטובוס מסבירים כי יש סיבה לנסיעתם: הם מלווים את גופת קרוב משפחתם, שנפטר מהתקף לב וחוזר לסוריה כדי להיקבר בעיר הולדתו. אותם נוסעים מודים שהתהליך של חזרה למולדת הוא לא קל - בעיקר לאור התמשכות הנסיעה והמסע הארוך והמסוכן.
הסכנות מתחילות כבר בנסיעה, כאשר לעיתים יתקרב מטוס קרב אל האוטובוס ולעיתים ייקלע האוטובוס לאש צלפים. בכל זאת הנסיעה ממשיכה על פי רוב כמתוכנן. "מטוס עשוי להפיל פצצה קרוב לאוטובוס", אומר מנהל הנסיעה. "זה נורמלי. אף אחד לא יכול לדעת בדיוק מאיפה מגיעה האש וזה השלב שהנוסעים מתחילים לפחד".
לשאלה האם נוסעים שמגיעים לא-רקה יכולים לעזוב אותה, טוענים שניים מהנוסעים כי הדבר אפשרי. אחד הגברים מספר כי אנשים חולים מקבלים לעיתים חופשה של 15 ימים כדי לקבל טיפול רפואי, ואם הם שבים באיחור, רכושם וביתם עשויים להיות מוחרמים על ידי דאעש.
בנוסף טוענים הנוסעים כי לאישה שנמצאת על האוטובוס יש בת בא-רקה, אותה היא מנסה לחלץ מידי דאעש. אלא שאותה אישה טוענת כי היא חוזרת מטיול באזור המפרץ, וכי האוטובוס הוא חלק ממסעה הביתה.
גבר אחר שנמצא על האוטובוס מספר לעיתונאים כי הוא עצוב על המתרחש בעיר הולדתו, כאשר ילדיו לא יכולים היו לעזוב את הבית לאור יום במשך ארבע שנים. "זה היה גן העדן שלי", סיפר הנוסע. לדבריו, המלחמה נגד דאעש, העוני שנגרם בעקבותיה ואפילו האשפה ברחובות "הפכו אותה לגיהנום שלי".