"דו"ח ה-OECD מציין את עוצמתנו הכלכלית"
בפתח ישיבת הממשלה השבועית, שהתקיימה בנוכחות ראש הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הביע נתניהו שביעות רצון מהדו"ח שפורסם, אולם הבהיר: "חובת הממשלה לטפל בסוגית הפערים הכלכליים
ישיבת הממשלה השבועית, התקיימה הבוקר (יום א') בנוכחות אנחל גורייה, ראש הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שהגיש את הדו"ח שפרסם ארגונו לידי חברי הממשלה. לאחר הגשת הדו"ח, שהעלה בין השאר כי ישראל מוצבת במקום השני בפערי העוני לצד ציון לשבח של הצמיחה הכלכלית במדינה, שיבח רה"מ את גורייה והבהיר כי האחריות לטיפול בנתונים השליליים בדו"ח היא על הממשלה בראשותו.עוד כותרות ב-nrg:
-דיווח: המחבל מבית אל – איש כוחות הביטחון הפלסטיני
-המושגון באזרחות : 'ארץ ישראל' הפכה ל'אדמת פלסטין'
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"ארגון ה-OECD מאגד רבות מן הכלכלות המובילות בעולם, והוא מציב סטנדרטים חשובים לפעולה תקינה ומתקדמת של כלכלות מודרניות", אמר נתניהו. "אנחנו, במהלך המגעים הללו, יצרנו קשר עם ראש הארגון אנחל גורייה, שהוא ידיד נאמן של מדינת ישראל ושל כלכלות מתקדמות".

"אנחנו מציינים היום חמש שנים לשיתוף פעולה פורה מאוד עם ארגון ה-OECD", המשיך רה"מ והתייחס לדו"ח, שלדבריו, "מציין לחיוב את העוצמה הכלכלית של ישראל, את הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה ואת האחריות התקציבית שאנחנו כמובן גאים בהן.
"עם זאת, הוא גם מצביע על פערים גדולים, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר בקרב הציבור החרדי והציבור של האזרחים הערבים בישראל - ואם ליתר דיוק אומר, גברים חרדים ונשים ערביות שצריך להכניס אותם לשוק העבודה - הגדלת הפריון, הבעיות הקשות שיש לנו ברגולציית יתר, וכמובן גם בבירוקרטית יתר. מדינת ישראל, לצערי, בולטת בבעיות הקשות שיש לנו בתחומים הללו, וחובתה של הממשלה להידרש לזה".
לדברי נתניהו הדו"ח מציין לחיוב את מתווה הגז. "ה-OECD מאוד חיובי באשר למתווה הגז. זה נושא, כמובן, אקטואלי, שדנו בו גם בפסגה המיוחדת שהייתה לנו בשבוע שעבר עם מנהיגי יוון וקפריסין. זה חלק חשוב מהציר המדיני והכלכלי של מדינת ישראל, וגם אספקת אנרגיה זולה מובטחת בעשרות השנים הקרובות למדינת ישראל".
שר האוצר, משה כחלון, אמר כי דו"ח ה-OECD, קובע באופן נחרץ שכלכלת ישראל היא יציבה. "כמובן ששמענו הערות והצעות לשיפורים, אך אני מעדיף לדבר על הדברים שצריך לתקן, כי מחמאות זה לא תוכנית עבודה. מחמאות זה טוב לקבל, אך הערות מאפשרות לבנות תוכנית עבודה איך וכיצד לתקן.

"אני שמח, ראש הממשלה, ואני באמת אומר את זה מעומק הלב, שהממשלה הזו מטפלת כמעט בכל הבעיות שמדברים עליהן. בין אם על הדיור ועל הבירוקרטיה, העובדה שריכזנו את כל הסמכויות במקום אחד, זהו צעד שמסייע לפתור את הבעיות שמר גורייה מדבר עליהן בדוח. בנוסף, הקמת מטה דיור, מצב הקשישים, שמדובר עליו בדוח, העלאת קצבאות העוני במגזר החרדי ובחברה הערבית וכן לקשישים ולנזקקים.
לדבריו, "תחרות בבנקים, לצד יציבות המערכת הפיננסית, שמקודמת באמצעות ועדת שטרום. יוקר מחייה המוזכר בדוח, שאנו סובלים ממנו – אנחנו מגיעים עם רפורמת הקורנפלקס, רפורמות בתחומי התחבורה ובנמלים שזהו צעד פורץ דרך לרפורמות נוספות, פתיחת השוק לייבוא מקביל של מוצרים. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות שר האוצר בדיוק בזמן הזה ובמקום הזה, שמטפלים בדברים. תודה רבה".
בניתוח שערך אתר "גלובס" לדו"ח נכתב כי ישראל בולטת לרעה בנתונים ההשוואתיים בתחומי העוני, רמת החינוך הגרועה (בעיקר בקרב חרדים וערבים), ההשקעה הממשלתית המועטה בתקציבים חברתיים, הזינוק במחירי הנדל"ן (מקום ראשון), מחירי המזון הגבוהים, התחרות המועטה, הרגולציה המכבידה, חסמי הסחר ואיכות הסביבה.
המשק הישראלי מפגין עוצמה יחסית בתחום התעסוקה ומערכת הבריאות, בעוד שהצמרת המדינית זוכה לתשבחות על מדיניות כלכלית אחראית וזהירה שהביאה להורדת יחס החוב והיקף תשלומי הריבית יותר מבכל מדינת OECD אחרת, אך מצד שני גובה מחיר הולך וגובר על השקעות הממשלה בצמצום פערים ובחברה הישראלית.
"ישראל מאופיינת בשיעור עוני גבוה ופערים גדולים בתחומים חומריים ולא חומריים כאחד", כותבים כלכלני ה-OECD. "העוני גבוה במיוחד בקרב קשישים, כתוצאה מכך שרובד הפנסיה הבסיסי (קצבאות הזקנה) נמוכות. שיעורי התעסוקה לגברים חרדים?ונשים ערביות נותרו נמוכות, והמשך העלייה במחירי הנדל"ן מכבידה את הנטל גם על מעמד הביניים". רמות מחירים גבוהות כתוצאה מתחרות מועטה, בעיקר בתחום המזון, מהווים בעיית יוקר מחייה המכבידה בעיקר על קבוצות מרקע סוציו-אקונומי נמוך".
בפרק המאקרו כלכלי מציין ה-OECD כי נטל המס בישראל נמוך, אך גם ההוצאה האזרחית והחלוקה מחדש של העושר - נמוכים. כך למשל בתקציב החינוך ההשקעה לתלמיד בישראל עדיין נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, ותשתיות בלתי מפותחות, בעיקר בתחום התחבורה, פוגעות בתחרותיות של הסקטור העסקי. הדוח מותח ביקורת על מגבלת ההוצאה התקציבית ומזהיר כי אם זו לא תשונה תמשיך ההוצאה האזרחית של הממשלה להצטמק ולא תאפשר לממשלה להשקיע ביוזמות חברתיות חשובות.