שקד: "יריב אופנהיימר – ציוני אוהב ישראל"
שרת המשפטים התראיינה ל"וושינגטון פוסט" ושוחחה על חוק העמותות ועל פעילות ארגונים לא ממשלתיים בארץ. בניגוד למזכ"ל "שלום עכשיו", היא הסבירה, "שוברים שתיקה הם הדלק של תנועת החרם"
שרת המשפטים איילת שקד התראיינה אתמול (יום א') לעיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט" ופרסה את דעתה על התקרית האחרונה עם השגריר האמריקאי דן שפירו, חוק העמותות שהיא מקדמת בכנסת, מקומם של "שוברים שתיקה" בחברה הישראלית והבעייתיות שבמימון ממשלתי זר לארגונים לא ממשלתיים בארץ.עוד כותרות ב-nrg:
- צה"ל הטיל כתר על רמאללה: רק תושבים מורשים להיכנס
- הורים בחיפה זועמים: "מורחים אותנו בשקרים"
- סקר: 60% מהירדנים לא שמעו על אל-אקצה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בריאיון, שנערך עם כתבי ה"פוסט" בארץ רות אנגלש ודן ויליאמס בשבוע שעבר, הוסבר ששקד עומדת מאחורי חוק העמותות החדש בארץ, שיחייב ארגונים לא ממשלתיים הנהנים ממימון ממשלתי זר לענוד תגים מיוחדים בזמן שהותם בכנסת.
שקד, שהדגישה כי החוק קרוי "חוק השקיפות", הסבירה קודם כול שמטרתו לאפשר לציבור לדעת אילו ארגונים לא ממשלתיים מקבלים את מרבית התמיכה הכלכלית שלהם מממשלות זרות, ועל כן לכאורה מייצגים את האינטרסים שלהן.
כאשר נשאלה על דבריו של שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו שלפיהם יש לממשל האמריקאי "דאגות" בקשר לחוק, הסבירה שרת המשפטים כי היא מכבדת את השגריר וכי הם מנהלים ביניהם שיח, אך שיש שני דברים שעליהם אין הסכמה ביניהם: הראשון הוא שישראל היא דמוקרטיה חזקה ועוצמתית, שכלל לא תיפגע מהחוק, שכן הוא אינו מגביל חירויות פרט או פוגע בהן.
נוסף על כך, ציינה שקד, בארה"ב יש חוק דומה המכוון נגד סוכנים זרים, שמטרתו זהה לזה הישראלי: לאפשר שקיפות. לדבריה, שני החוקים חולקים את אותם ערכים בסיסיים, אף שיש דברים שהחוק האמריקאי מקל יותר ויש דברים שהוא יותר נוקשה בהם.
השאלה הבאה שהוצגה לשרת המשפטים נגעה לסוגיית העילה: מדוע מממנות אותן ממשלות זרות את הארגונים הישראליים שפועלים נגד הכיבוש הצבאי ביהודה ושומרון, לכאורה? שקד הסבירה כי יש ארגונים שמקבלים כסף למטרות טובות, אך באופן כללי מטרת אותן תרומות היא להשפיע על השיח והמדיניות הישראליים באמצעות לחץ בינלאומי. כך למשל היא הזכירה כדוגמה את הדיווחים של הארגונים לוועדות גולדסטון ודיוויס, שביקרו את פעילויות צה"ל נגד הפלסטינים ברצועת עזה. היא אף ציינה כי יש דיווח שממשלות זרות העבירו תקציב ל"שוברים שתיקה" בשביל שיעבירו דיווחים על פעילויות צה"ל, בין אם הם נכונים ובין אם לא.
דבריה הבאים של שקד עשויים אולי להפתיע, משני הכיוונים: המראיינים ביקשו לדעת מה דעתה על הארגונים "שלום עכשיו" ו"שוברים שתיקה", ושרת המשפטים הבהירה כי יש להבדיל בין השניים. בעוד ש"שלום עכשיו" אינו פועל נגד ישראל, היא ציינה, וראש הארגון, יריב אופנהיימר, הוא ציוני ואוהב ישראל, "שוברים שתיקה" הוא סיפור אחר.
אמנם שקד קבעה כי בדמוקרטיה יש לשמוע את כל הדעות, אף כאשר לא מסכימים איתם, בה בעת היא הסבירה שהדבר לא לגיטימי כאשר מוצגת "תמונה מעוותת", כאשר עדות אחת נלקחת כהכללה להצגת המצב כולו. "זה כמו לקחת עדות על חיילי אמריקאי בעיראק שנכנס לבית בשביל לצפות במשחק כדורגל, ואז לומר שכל החיילים האמריקאים עושים זאת. זו הצגה של תמונה מעוותת לחלוטין", היא אמרה.
וכאשר נשאלה על הנזק שגורם ארגון קטן כמו "שוברים שתיקה" לישראל, הפליאה שקד בתשובה תוקפנית במיוחד. "בתוך ישראל אין להם (לשוברים שתיקה) השפעה כלל. הבעיה היא בקהילה הבינלאומית. 'שוברים שתיקה' הולכים לארה"ב, לקמפוסים, בשביל להעביר הרצאות, ומציגים תמונה מעוותת לחלוטין. ההשפעה שלהם בישראל היא אפסית, אבל יש להם השפעה בחו"ל. הם הדלק שמניע את תנועת החרם, הסנקציות ומשיכת ההשקעות נגד ישראל בחו"ל".
בכל הקשור לתגים שנדרשים פעילי ארגוני השמאל לענוד בכנסת הסבירה שקד כי מדובר בחוק שוויוני, וכי ארגונים מימין שיקבלו מימון ממשלתי זר יחויבו לענוד זאת גם הם. נוסף על כך, היא אמרה, כולם בכנסת מחויבים לענוד תגים.
לדבריה, הסיבה למיקוד במימון ממשלתי זר דווקא, ולא במימון יהודי פרטי של נדבנים אמריקאים, לדוגמה, היא שלממשלות יש דרכים אחרות, מקובלות וישירות, להשפיע על המדיניות והשיח של מדינות אחרות, והיא ציינה לדוגמה את השיחה שערכה עם השגריר שפירו בנושא חוק העמותות.
אקו"ם